יזמית הנדל"ן ענבל אור היא אולי פושטת הרגל המפורסמת במדינה - בייחוד בשבועות האחרונים, שבהם הפכה לנושא שיחה בכל בית בישראל בעקבות סרטונים שבהם תיעדה עצמה ברשת הפייסבוק במשך שעות רבות, והציגו אותה ברגעיה הכי קשים. למי שלא יודע, אור, שתהיה ביום ראשון בת 42, נולדה וגדלה בבאר שבע בשם ענבל קריאף, להורים מיכל וקלוד קריאף. היא הבת השנייה מתוך ארבעה אחים ואחיות. כשהייתה בת 17 עברה ענבל לגור עם דודה ברחובות, שם ניהלה חנות בגדים עד שהתגייסה. את שירותה הצבאי עשתה בבסיס חיון, ולאחר מכן בפיקוד הדרום.
 
ענבל חוותה טרגדיה כאשר השתחררה מצה"ל, נסעה עם החבר דאז מיקי תורג’מן ז"ל, למסיבה בחוף הקשתות באשדוד. החבר נכנס לים, נסחף במערבולת וטבע למוות. ענבל קיבלה באופן קשה את המקרה והסתגרה בביתה במשך כחצי שנה, אבל הבטיחה לעצמה שמפה תמשיך קדימה לעולם העסקים בעיר הגדולה. 
 

בהמשך עברה לגור בתל אביב ונרשמה ללימודי משפטים (אך לא השלימה אותם), ועבדה למחייתה כמלצרית. המפנה הגדול הגיע כשראתה מודעה בעיתון, שמחפשים אנשי שיווק לקורס יאכטות במכללה לשַיט. אור עבדה על אחוזים וראתה שהיא מצליחה למכור בצורה מרשימה, ומשם המשיכה לתחום הנדל"ן.
בשנת 2009 החלה לארגן קבוצות רכישה להקמת מבני מגורים באזור גוש דן. באותן שנים זכתה לפרסום רב באמצעי התקשורת בישראל, עקב התעניינות הציבור בנדל"ן, על רקע משבר הדיור שהיה בזמנו. לאורך השנים השלימה כמה פרויקטים של פינוי בינוי. ענבל אור הייתה נשואה לאודי גרינפלד, וממנו יש לה שלוש בנות.

"בטוחה שאלוהים יציל אותה"

 
בשנת 2014 התגרשה וניהלה מערכת יחסים עם שלומי טהורי, ובשנת 2015 נולד להם ילד משותף. אור ירדה מנכסיה בשנת 2016 לאחר שבית המשפט מינה מפרק לחברות השונות שלה, בטענה כי לקחה כסף מאנשים כדי לכלכל את חברתה. טהורי אף הוציא נגדה צו הרחקה, והרחיק אותה מילדם המשותף. לאחר הנפילה הגדולה, מי שמלווה את ענבל מקרוב ונאבקת על חפותה היא אמה מיכל אור, שמספרת בראיון מרתק ומיוחד לעיתון “שבע", על תחילת הדרך של בתה בבאר שבע, וכל מה שקורה במשפחתה בימים אלו.
 
“אני בטוחה שהצדק ייצא לאור. הבת שלי לא גנבה ולא שקרנית. אני הולכת כל הזמן עם האמת הזאת. חשוב לי שענבל תהיה בריאה, מאושרת ושיחזירו לה את ילדיה. אני מקבלת המון תגובות על ענבל, והמון אנשים, כולל מבאר שבע, פונים אלי ורוצים לעזור לה", אומרת האם. מיכל אור הוסיפה: “כרגע היא במקום חסוי, בגלל לחץ נפשי קשה. היא לא אכלה המון זמן ואיבדה המון נוזלים. איזנו אותה מבחינת האוכל. אני לא יכולה לראות אותה כשהיא שם. אני רוצה להוציא אותה, אבל אני מרגישה שכאילו מישהו מחזיק אותה בכוח, במקום שהיא נמצאת. שלוש השנים האלו פשוט ‘שחטו’ אותה, כואב לי הלב. היא מסכנה. אני בטוחה שאלוהים יציל אותה. לקחו אותה למקום הזה יומיים לפני ההחלטה של בית משפט. ואני לא מבינה למה עשו את המשפט בלעדיה ולא דחו אותו. אבל הם מיהרו לקבל את ההחלטה. רואים שיש פה קומבינה גדולה". 

שמו לה סם אונס לפני פרסום הסרטון

הבוקר התראיינה מיכל גם ב-103FM וסיפרה עוד דברים "מחרידים", לטענתה, שנעשו לבת שלה: "קשה לי מאוד. ימים טרופים וקשים מאוד. ענבל הרגישה בחודש וחצי האחרונים לא טוב. היא היתה בלחץ קשה מאוד מכל הצדדים, מבחינת בתי משפט, גם מבחינת המפרק, גם מבחינת בן הזוג, שעשה לה צו הרחקה מהילד. ב-15/7 היה המשפט של פירוק החברה הסופי. המפרק אמר שהיא לא הופיעה כי היא היתה במקום מסתור, אבל הוא יודע איפה היא היתה.

"היא היתה מאושפזת. המדינה ידעה והמפרק ידע, והשופט ידע. השופט חייך ושמח. הוא פשוט המשיך עם המשפט, פירק את החברה. אז למה הוא לא דחה את המשפט? הוא חיכה לזה שנתיים וחצי. פירקו את החברה, לקחו את הכל, המפרק דיבר בתקשורת, אמר שהיא במקום מסתור. המדינה שלנו פירקה את הבחורה הזאת. כל הכסף של המדינה. לקחו לה כל שקל, כולל את הילדים, כולל צו הרחקה מהילד, שלא תראה אותו". 

מדינת ישראל נהגה כלפיה באופן אכזרי. ראיתי טייקונים שעשקו אנשים ולא ראיתי שהמדינה עפה עליהם. עשו ממנה חמאס
"ממש ככה. איך הגיע הסרטון הזה? הפיצו את זה יום לפני, ולמחרת אמרו שהיא התאבדה. אנחנו רצנו וחיפשנו והתקשרנו למשטרה. שוטר אחד בבוקר אמר לי שהוא ראה אותה בבית, אח"כ שוטר אחר אמר שהיא מוחזקת היטב אצלם. לא ידענו איפה היא. או שיש פה שתי משטרות. קצין אחר אומר לי 'לא לדאוג, היא אצלנו'. רצתי למשטרה, והתברר שהיא בבית. יש פה קבוצת עבריינים של מדינת ישראל, כל מי שלקח לה את החברה, והמדינה יודעת מי לקח לה את החברה".
 
מאיפה מופצים הסרטונים האלה?
"אני לא ראיתי את סרטון העירום. אם הייתי רואה, הייתי מתמוטטת. לא רציתי לראות. זה נמצא תחת חקירה מאוד מאוד כבדה. גם שלנו וגם איפה שהיא היתה נמצאת. מה שראו - עזבי את הזוועה. ראו את הפנים שלה. מישהו דאג להיכנס לשם, שמו לה סם אונס והוציאו את הסרטון, כי היא לא יכולה להוציא את הסרטון מהמקום שהיא נמצאת בו. מיטב הפסיכולוגים אמרו שאי אפשר להוציא סרטון כזה מהמקום הזה. היא היתה ב'מקום מסתור'. היא היתה בטיפול רגשי. היא היתה בבית חולים של מדינת ישראל ועדיין הסרטון יצא". 
 
"הנכדים שלי, האחים שלה, אנחנו תקועים מכל מה שקורה מסביב. אני לא זוכרת שקרה דבר כזה. פרצו לה את הדירה. גמרו אותה. היא לא רצתה להתאבד. מעולם לא דיברה על זה. עכשיו היא נמצאת במקום בטוח. הכל מפורק, האחים, משפחה. כל אחד מושך כדי שיהיו פחות נזקים. לפני הפרסומים, הבת שלי לא אכלה עשרה ימים. לקחה תרופות שבלבלו לה את המוח, כדורים שנתנו לה דרך קופת חולים. אנחנו בודקים את זה עכשיו".

הכתבה המלאה תפורסם מחר בעיתון "שבע".