לראשונה, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי גיור שנערך בבית דין של "גיור כהלכה" - בית דין אורתודכסי פרטי בהובלת רבנים מהציונות הדתית - יזכה ברישום יהדות בסעיף הלאום והדת במרשם האוכלוסין. בפסק הדין שניתן לפני מספר שבועות ומתפרסם היום (חמישי) לראשונה, כתב השופט אהרן פרקש כי "לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקשת (...) אני נענה לבקשה וניתן בזאת פסק דין הצהרתי, כי לאור הליך הגיור שעברה המבקשת היא יהודייה לצורך רישומה כיהודייה בפרטי הדת והלאום במרשם האוכלוסין".

פסק הדין ניתן לאחר שבמשך למעלה משנה ניסתה המדינה לסכל את ההכרעה, בטענה כי יש להמתין עד לקבלת מסקנות ועדת הגיור בראשות שר המשפטים לשעבר משה נסים וחקיקת חוק גיור, שיכריע לגבי הכרה בגיורים שנערכו בבתי דין עצמאיים. לבסוף, לאור המבוי הסתום הפוליטי אליו נקלע הדו"ח של ניסים, לפני כשבועיים, ב-19 באוגוסט, השיבה המדינה לבית המשפט כי "לפנים משורת הדין" ובשל "תקופת הביניים בה אנו מצויים בהקשרו של דו"ח ועדת ניסים", היא מסירה את התנגדותה ומותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

פסיקת בית המשפט. קרדיט: דוברות בית המשפט

הגיור נערך, כאמור, בבית דין של 'גיור כהלכה', רשת בתי דין עצמאיים בהנהגת בכירי הרבנים בציונות הדתית, ובהם רבני ערים, יישובים וראשי ישיבות, ובנשיאות הרב נחום רבינוביץ', מזקני רבני הציונות הדתית וראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים. אב בית הדין בהרכב של "גיור כהלכה" בו בוצע הגיור היה הרב יהודה גלעד, רב הקיבוץ 'לביא' וראש ישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע. לצדו כיהנו הרב בנימין הולצמן, רב היישוב מעלה גלבוע, והרב יוסף סלוטניק, ר״מ בישיבת מעלה גלבוע. הגיור המדובר נערך ביולי 2016. הבקשה לאישור הגיור הוגשה במרץ 2017 באמצעות עוה"ד אלעד קפלן, אסתר ביסוור ורעות קלינברגר מעמותת 'עתים'.

בימים אלה מציינת רשת בתי הדין הפרטיים של "גיור כהלכה" 3 שנים. מאז היווסדם ועד היום, גויירו בבתי הדין של "גיור כהלכה" כ-600 מתגיירים, 80 אחוז מהם ילדים. רוב המתגיירים הנותרים הינם הורים של הילדים שגויירו. כמו כן, כ-30 מתגיירים נוספים נמצאים כיום בהליכי גיור. לצד זאת, מאז הקמתם, התקבלו במשרדי ״גיור כהלכה״ כ-7,500 פניות לגיור. רבים מהם הופנו למערך הגיור הממלכתי ואף השלימו את הגיור במסגרתו. הרשת הוקמה בעיקר לשם גיורם של ילדים, לאור העובדה שפוסקים הלכתיים מרכזיים, כגון הרב עובדיה יוסף ז״ל, סללו דרך פסיקה אשר מאפשרת לגייר אותם בתנאים גמישים יותר.

פסק הדין הנוכחי מגיע לאחר שבסוף מרץ 2016 הכריע בג"ץ, בהרכב מורחב של 9 שופטים, וקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בבתי דין אורתודוכסים בישראל לצורך חוק השבות. בניסיון לבלום את פסק הדין, במאי 2017, הניח שר הפנים אריה דרעי תזכיר חוק בנושא הגיור, שעיקרו השארת השליטה בתהליך הגיור במדינה בידיה של הרבנות בלבד - מהלך שהוביל למהומה וביקורת רבה בקרב רבים בציונות הדתית ובקהילות יהודיות ברחבי העולם.

בניסיון להגיע לפשרה, הקים ראש הממשלה בנימין נתניהו את ועדת ניסים, שהגישה את מסקנותיה ביוני 2018, ועוררה מיד הדים רבים כנגדה גם מצד הציבור החרדי וגם מצד הציבור הדתי. בדו"ח הציע ניסים כי יש להקים רשות גיור נפרדת, שלא תחת הרבנות הראשית בישראל, שרק בסמכותה יתבצעו גיורים המוכרים על ידי המדינה. הרצון להוציא את האחריות על הגיורים מהשליטה המוחלטת של הרבנות הביא להתנגדות מצד חברי הכנסת מהסיעות החרדיות. מנגד, חיזוק המונופול הריכוזי על הגיור הביא להתנגדות מצד קהילות שמפעילות בתי דין עצמאיים בישראל וכן מיהדות התפוצות.

שר הפנים אריה דרעי אמר בתגובה להחלטת בית המשפט כי ״מדובר בפסק דין שאין בו כל חדש. משנת 2002, בעקבות פסק דין נעמ״ת של בית המשפט העליון, ניתנו פסקי דין המצהירים על גיורים פרטיים, רפורמים וקונסרבטיביים, שעברו אזרחים או תושבים לצורך רישום בפרטי הדת והלאום במרשם האוכלוסין, שאינו מהווה אפילו ראיה לכאורה לנכונותו. לכן, כבר משנת 2002 נמחק פרט הלאום מתעודת הזהות. 


עוד הוסיף כי "פסק הדין ניתן באוגוסט, והוא לא מחדש דבר. הוא לא מורה שום דבר למשרד הפנים או למרשם האוכלוסין, אלא רק מצהיר על הגיור לצורך המרשם בלבד ואינו מהווה הכרה מהותית בגיור. בכל הנוגע להכרה בגיורים לצורך שבות או לכל דבר ועניין, ניתנו המלצות ועדת משה ניסים, שרה״מ עדיין לומד אותן, ופסק הדין הזה לא מתייחס לכך כלל וכלל".

ח"כ עליזה לביא מיש עתיד, יו"ר שדולת עם דת ומדינה, אמרה כי "הפסיקה היא תוצר בלתי נמנע של מציאות ארוכת שנים, בה המדינה הפקירה לחלוטין את מערך הגיור ולא נתנה מענה. בישראל חיים כיום מאות אלפי ישראלים, זרע ישראל, בשר מבשרנו שמחוברים ליהדות בכל נימי נפשם – ויהדותם אינה מוכרת".

עוד אמרה כי "זו לא רק סוגיה הלכתית, זו סוגיה לאומית-חברתית ממעלה ראשונה, שמשליכה על דמותה, זהותה ועתידה של החברה, ומגדירה מי אנחנו. הבריחה מהעיסוק בנושא הותירה אותו בידיים המחמירות ביותר, של קבוצה שלא מבינה את גודל השעה ופגעה במתגיירים רבים שהרימו ידיים ופנו לגיור הפרטי. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים של דורנו, וכשלון המדינה בהסדרתו לאורך כל כך הרבה שנים לא הותירה לבית המשפט ברירה".

לביא הוסיפה ש"בשלה השעה לפתוח בדיון ציבורי רחב שיוביל להסדרה של הנושא באופן שיתן מענה למשבר הגיור שפקד את ישראל. זהו פרויקט לאומי וצו השעה אם רוצים להמשיך במפעל האדיר הזה של קיבוץ הגלויות. אחרת, כל זמן שהמדינה בורחת מבשורה, הפסיקה היא כורח המציאות".


ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד, ממקימי 'גיור כהלכה', אמר כי "החלטה חשובה וצפויה של בית המשפט. ההחלטה מחזקת את זהותה היהודית של מדינת ישראל ומצמצמת התבוללות במדינת ישראל. אני קורא למפלגות הקואליציה, ובראשן לבית היהודי, להעביר את הצעת חוק הגיור שהעברתי בקריאה ראשונה".

ח"כ יהודה גליק מהליכוד אמר כי "אני מכיר את ראשי 'גיור כהלכה' אנשים יקרים מאד ופועלים כשכל כוונתם לשם שמים. לצער הלב מדינת ישראל והרבנות הראשית טרם השכילו להבין את גודל השעה ואת הצורך הלאומי במערך גיור ידידותי הנותן מענה לכל זקוקים לגיור. אני קורא לממשלה לאמץ לאלתר את דוח ועדת ניסים ובכך לתת לגיור את מעמדו הממלכתי הראוי וממילא לייתר את פעילותם האינטנסיבית וההכרחית כיום של גורמי הגיור הפרטיים".