הבחירות לרשויות המקומיות, שייערכו ב־30 באוקטובר, החזירו למרכז השיח את שיעור ההצבעה הנמוך שהיה בבחירות הקודמות, ובעיקר את השאלה: איך מעלים אותו? "הסיבה המרכזית לאחוזי ההצבעה הנמוכים בבחירות המקומיות היא שהתקשורת הארצית לא מגלה עניין בנושא הרשויות המקומיות", אומר יזהר כרמון, מנהל "מרכזים לצדק חברתי" - פלטפורמה להתארגנות אזרחית שפועלת ברחבי הארץ לקידום שוויון ערך האדם. "הן עולות לכותרות רק בהקשרים של שחיתויות. אם השיח הציבורי, שמעוצב קודם כל על ידי התקשורת, היה נותן מקום לנושאים מקומיים שבפועל תופסים נפח משמעותי מהחיים שלנו, אז הגישה הייתה שונה. המנגנון המקומי - כמו שהוא משפיע, ככה הוא גם מוחלש. למשל, חברי מועצה עובדים ללא שכר, וגם ב־30 השנה האחרונות הבחירות המקומיות לא היו עם יום שבתון. יש גם הרבה יישובים שבהם ראש העיר או המועצה הוא דמות שלא מתחלפת, וזה תורם לאדישות. כמו כן, בבחירות המקומיות לא מתעסקים באיראן או בסכסוך הישראלי־פלסטיני. זה לא מעורר מספיק אמוציות, אז אנשים יותר אדישים".

כדי לשנות את המצב, ישיקו מחר "מרכזים לצדק חברתי" את הקמפיין "5 דקות - 5 שנים", שמטרתו להגדיל את שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות בארץ בכלל, ובפרט בשלוש ערים שבהן פועלים המרכזים: רחובות, ראשון לציון וחיפה. "אנחנו עורכים פעילות שטח, שבה אנחנו יוצאים לבתים של אנשים, עוברים מדלת לדלת וקוראים לאנשים להצביע", אומר כרמון. "אנחנו מסבירים להם את חשיבות הבחירות המקומיות בלי לנקוב בשם של מועמד מסוים או סיעה מסוימת. אנחנו גם יוצאים לפעילות במרכזי הערים ומארגנים פאנלים עם מועמדים שונים".

אילו תגובות אתם מקבלים מאנשים?

"קודם כל, הם מופתעים לטובה שיש אנשים שבאים אליהם בהתנדבות ובכלל מדברים איתם על הנושא הזה. אנשים שמחים שמסבירים להם, אבל אנחנו גם מגלים תגובות של חוסר הבנה ואדישות. או שאנחנו שומעים אמירות כגון 'כולם מושחתים', או שאנשים לא מבינים איך הבחירות המקומיות קשורות לחיים שלהם, והם בטוחים שהכל נקבע בכנסת. זה כמובן לא נכון, כי בהרבה תחומים הרשות המקומית משפיעה על חיינו יותר מהכנסת, כמו למשל בניקיון, חינוך, תחבורה וכדומה".

בדרך לים

לפי נתוני משרד הפנים, שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות של 2013 עמד על 51.1%, נמוך בפחות מאחוז משיעור ההשתתפות שנרשם בבחירות 2008 - 51.9%. בדומה ליוזמה של כרמון, לאחרונה צצו ברחבי הארץ יוזמות שטח נוספות המעודדות אנשים להצביע בבחירות המוניציפליות. אחת מהן היא זו של ד"ר איתי בארי, שפתח לאחרונה את הפודקאסט

politicabaktana.podbean.com ("פוליטיקה בקטנה"). "שני הפרקים הראשונים שעלו לאוויר מדברים על הבחירות לרשויות המקומיות ועל חשיבות ההצבעה, ההשפעה, המעורבות והדמוקרטיה המקומיות", אומר ד"ר בארי, מרצה וחוקר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. "תחום המחקר המרכזי שלי הוא שלטון מקומי, ובאופן אישי מאוד חשוב לי לעודד את הדמוקרטיה המקומית, ובין השאר להגדיל השתתפות של תושבים בבחירות. זה צריך להתחיל מגיל צעיר, ולכן פתחתי את הפודקאסט הזה, שמיועד לשיח בין ילדים והורים".

"כיום אין מספיק הבנה לגבי השפעת הפוליטיקה המקומית על חיי היומיום שלנו". בחירות מקומיות בחיפה, 2013. צילום: מורן מעיין

איך אתה מסביר את שיעור ההצבעה הנמוך בבחירות המקומיות?

"שיעור ההצבעה הממוצע הארצי לרשויות המקומיות הולך ויורד בהדרגה בעשורים האחרונים, והגיע למעט יותר מ־50% בממוצע הארצי, כשבערים הגדולות זה יכול לרדת עד 30%. לעומת זאת, ביישובים קטנים הממוצע יכול להגיע ליותר מׁ90%. אנחנו יכולים ללמוד מכך שכשמספר התושבים גדול, התושב מרגיש שיכולת ההשפעה שלו דרך הצינור הזה שנקרא 'דמוקרטיה מקומית' קטנה יותר, ולכן כנראה שמראש הוא נמנע מלהצביע. אני, כמובן חושב שהוא טועה, כי דווקא ברשויות מקומיות גדולות מאוד יכול להיות שיש מנגנון מאוד מסודר וחכם שלומד את הצרכים, את הדרישות ואת הציפיות של התושבים ויכול לתת להם מענה; ולפעמים ברשויות מקומיות קטנות הקרבה לתושב היא גדולה מדי, ואז המענה הוא לבקשות פרטניות או סקטוריאליות או אלקטורליות, ולא בהכרח לצרכים רציונליים".

"כמו כן, יש עדיין מידה לא מבוטלת של חוסר אמון בין הרשויות המקומיות לבין התושבים", טוען ד"ר בארי. "רמת השירותים ואיכות החיים המוניציפליים במקומות רבים עדיין לא עונות על הציפיות ויוצרות תחושה של אכזבה בקרב התושבים. ובנוסף, יש מיאוס משחיתות מקומית - אם היא קיימת יותר או פחות - דבר שמדיר אנשים מלהתמודד או להצביע. ישנה סיבה נוספת, במידה מסוימת אופטימית יותר: מאוד יכול להיות שבמאה ה־21 חלק מהאנשים גילו שהם יכולים להשפיע הרבה מאוד על המרחב המקומי, ובאופן אפקטיבי, אבל לא בהכרח דרך פתק בקלפי, אלא דרך ארגוני חברה אזרחית, רשתות חברתיות, קבוצות וואטסאפ, קבוצות לחץ, התארגנויות מקומיות. המעורבות שלהם במישור המקומי באה לביטוי בין מערכת בחירות אחת לשנייה ולא במערכת עצמה".

ובכל זאת, יש מי שאדישים למה שקורה בפתח ביתם. מדוע?

"באופן כללי, בישראל יש מודעות יחסית נמוכה לדמוקרטיה מקומית ולמיצוי זכויות של קהילות במרחב המוניציפלי בהשוואה למישור הלאומי. כלומר, הזהות הפוליטית של אנשים הרבה יותר חזקה במישור הלאומי אל מול השכנים שלנו במזרח התיכון והעולם, לעומת הזהות הפוליטית המקומית המוניציפלית. מכיוון שאנחנו אומה שעדיין חיה על חרבה והאתוס הלאומי הוא של מאבק קיומי, אז כל השיח האזרחי והמקומי עדיין לא תפס מקום מרכזי כמו במדינות מערביות דמוקרטיות אחרות".

לראשונה מאז 1989, ובעקבות תיקון בחוק משנת 2014, יום הבחירות הקרוב לרשויות המקומיות ייחשב יום שבתון, בדומה לנהוג ביום הבחירות לכנסת. אך האם די בכך כדי להעלות את שיעור ההצבעה? "מכיוון שזו הפעם הראשונה שזה קורה, קשה להעריך, אבל אני מקווה שאנשים יצביעו בדרך לים או בחזרה מהים", אומר ד"ר בארי. "אפשר להספיק גם וגם. כמו כן, אני חושב שיש מקום לשקול דרכים נוספות להצבעה, למשל באופן מקוון עם סיסמה אישית שתונפק על ידי משרד הפנים. כמובן שאם נחזק את האמון, אם התושב יקבל תחושה מחוזקת שהשלטון המרכזי הולך יד ביד עם השלטון המקומי - גם זה יגדיל את אחוזי ההצבעה. לפעמים מתקבלת התחושה שהממשלה היא נגד השלטון המקומי, שיש ביניהם מאבק, והתחושה צריכה להיות שהם יד אחת. כמו כן, אם השלטון המקומי, במיוחד הרשויות המקומיות שיוכיחו עצמן ראויות לכך, יקבלו יותר אוטונומיה, יותר סמכויות ויותר משאבים - אז הניהול של המרחב המקומי יקבל יותר לגיטימציה, ואנשים ירצו להשפיע עליו. כיום זה לא ככה במידה רבה, והרבה פחות מאשר במדינות דמוקרטיות אחרות".

די לקיטורים

"אנשים יושבים בסלון, מספרים כמה ראש עיר זה או אחר לא טוב להם, כמה הוא גנב, אז בואו תעשו שינוי", אומרת נורית מץ, פעילה חברתית, שעם בנה, המוזיקאי רועי מץ, הגתה את הקמפיין One & One: ג'ינגל שעלה בפייסבוק. "הקמפיין נועד לעודד כל תושב או תושבת לדאוג לכך שבבחירות הקרובות יצביעו אדם אחד שלא הצביע בבחירות הקודמות, וגם אחד שכן הצביע. זה שכן הצביע - צריך לדאוג שיצביע שוב כדי למקסם ביטחון, וזה שלא הצביע - אנחנו רוצים שיצביע. אנו מקווים שהג'ינגל יתנגן בבתי ספר, בבתי קפה. הפקתי ג'ינגל ספציפי הפונה לתושבי רמת השרון, שם אני מתגוררת, וגם ג'ינגל ארצי המיועד לכל הרשויות המקומיות. עכשיו אני גם רוצה ליצור קליפ בנושא, ומי שרוצה לעשות זאת איתי - מוזמן".

מה הניע אותך להפיק את הג'ינגל?

"אם תסתכלי על העקומה של המצביעים, תראי שהרוב החופשי לא יוצא להצביע. באופן אישי, לנו הבחירות המקומיות הרבה יותר משמעותיות במקרים רבים מהכנסת, ולכן חשוב לצאת ולהצביע. הרי ראש העיר הוא זה שיקבע מה יהיה החינוך של הילדים שלנו, מה ייבנה לידנו, וגם הצבעה זו לבה של הדמוקרטיה. אני תמיד מצביעה בבחירות המקומיות. ברגע שאנחנו לא מצביעים, אנחנו נותנים את הקול האילם שלנו למישהו אחר שבכלל לא הצבענו עבורו. היוזמה שלי היא אקט א־פוליטי. אני לא אומרת לך במי לבחור. תבחרי במי שאת רוצה, העיקר שתצאי ותצביעי. בדיוק כמו שכתבתי בג'ינגל: 'די לקיטורים, זמן למעשים'".

ביום שני הקרוב, 8 באוקטובר, יושק הקמפיין "יוצאות להצביע", שמטרתו לעודד נשים לצאת ולהצביע. את הקמפיין מובילה ניצן סניור, עיתונאית ויזמית חברתית, שהקימה לפני ארבע שנים את המיזם הפוליטי־חברתי "פוליטיקאיות צעירות" שפועל כיום באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן־גוריון בשיתוף התאחדות הסטודנטים הארצית ושם לו למטרה להעניק הכשרה איכותית ומאוזנת מבחינה פוליטית לצעירות ישראליות.

"את הקמפיין הקורא לנשים לצאת להצביע נשיק באמצעות שתי פעולות", מספרת סניור. "פנינו לראשי רשימות בכל הארץ - גם לנשים וגם לגברים - וביקשנו מהם לצלם סרטון שאורכו כדקה, ובו הם מסבירים מדוע לנשים כדאי לצאת להצביע להם. יש פה מצב שבו ראש רשימה מקבל פלטפורמה מאוד אוהדת, מדבר לנשים ומספר את האג'נדה שלו. אנחנו מקוות שההתייחסות לזווית הנשית תגרום לנשים לצאת להצביע ולהפוך את הבחירות למשהו שנוגע להן, מה שיעלה גם את המודעות לנושאים המגדריים. ההיענות של ראשי רשימות ליוזמה שלנו הייתה מדהימה. האפיק השני שאנחנו מנסות לעודד דרכו הצבעה הוא מידע שאנחנו נותנות בעמוד הפייסבוק לגבי הסיבות לכך שחשוב לצאת להצביע".

למה צריך לפנות לנשים בנפרד מגברים?

"בבחירות הכלליות לכנסת, למשל, נשים מצביעות פחות מגברים. קמפיינים של עידוד הצבעה נשית הם תופעה עולמית שמתרחשת גם בבריטניה ובארצות הברית תחת ההאשטאג SHEvotes#. אנחנו מצטרפות לגל הזה. כשאת מביאה לידיעת הפוליטיקאים שיש להם אלקטורט של נשים שיוצאות להצביע, בסופו של דבר סופרים אותנו, הנשים, יותר. אנחנו רוצות לשים את הנושא של נשים על השולחן של מקבלי ההחלטות. כיום יש חוסר אמון במנהיגים. אנשים פשוט לא מאמינים לפוליטיקאים, גם כי הם משקרים ולא עומדים במילתם. גם חוסר האמון הזה מוביל לאחוזי הצבעה נמוכים".

את מאמינה שיוזמות מהסוג הזה יצליחו להוביל לשינוי בשטח?

"כיום אין מספיק הבנה לגבי השפעת הפוליטיקה המקומית על חיי היומיום שלנו, אף שזה מה שאנחנו מרגישות בשגרה בחינוך, בארנונה, בניקיון הרחובות. אני כן מאמינה שנשים יצאו השנה להצביע יותר, גם מפני שיש שבתון בפעם הראשונה. אני מאוד מקווה שהקמפיין שלנו יסייע בכך, ואם לא - אז לפחות העלינו בקרב ראשי הרשימות את העובדה שאנחנו כאן".