"המהפכה החלה, דרום תל אביב עוד תפרח", מכריזה נחרצות חברת מועצת עיריית תל אביב, סוזי כהן־צמח, המתמודדת בראש רשימת “דרום העיר" בבחירות למועצת העירייה. עם המסר של “לוקחים את הדרום בידיים", כהן־צמח בטוחה שהיא תוביל בקדנציה הקרובה את המהפכה בשכונות הדרומיות של תל אביב.
 

הפגישה עם כהן־צמח התקיימה במטה הבחירות שהקימה במרכז המסחרי ברחוב ישראל גורי בשכונה הוותיקה קריית שלום, שם קיבלו אותה בעלי העסקים באהדה גלויה. “צריך לעזור לסוזי, היא הקול שלנו", אמר סוחר ותיק. “תל אביב מחולקת – יש את העיר הלבנה והעיר השחורה", היא מצהירה. “אנשים רבים במרכז העיר מנותקים מהמציאות של מה שקורה כמה דקות מהבית שלהם, בשכונות בדרום. הבועה התל־אביבית היא במרכז העיר".


אז תושבי השכונות בדרום העיר יכבשו הפעם את מועצת העירייה?

“צריכים לאחד את כולם בדרום תל אביב. אם היינו מתאחדים – היינו כובשים את העירייה. 5־6 מנדטים של דרום העיר נזרקים, מפני שאין אחדות".


מה מונע את האיחוד?

“אף אחד לא מוכן לוותר על המקום שלו. אנחנו צריכים להילחם על כל אחד ואחד, שאנשים יאמינו וילכו להצביע".
 

“לא נרדמתי בשמירה"

כהן־צמח (45), אם לשלושה ילדים, נולדה בשכונת שפירא, וכילדה עברה עם משפחתה לשכונה הסמוכה – קריית שלום. “למדתי בתיכון רוגוזין, בימים שעוד היה בית ספר לילדים משכונות בדרום העיר. אבל התיכון הנהדר הזה נלקח מהתושבים הוותיקים והפך לבית ספר לזרים", היא מספרת. “גם תיכון שבח מופת הופך לבית ספר לילדי זרים ומסתננים. כיום כבר יש שם שמונה כיתות גן לזרים. לאן הגענו?"
 

לפרנסתה החלה כהן־צמח לעבוד עם תום לימודיה התיכוניים כעצמאית בתחום הטקסטיל. “ניהלתי חנויות בירושלים ובתל אביב. 20 שנה מכרתי ביגוד לנשים, בניתי את רשת החנויות ‘הפרפר'. פעם היו מתפרות בתל אביב־יפו ובבית רומנו ויכולת לעשות כסף, אבל המציאות השתנתה. היום מביאים הכל מסין ומוכרים בגד בעשרה שקלים. כואב הלב איך שהרסו את תעשיית הטקסטיל הישראלית".

הפגנה של תושבי דרום תל אביב מול ביתה של אסתר חיות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90הפגנה של תושבי דרום תל אביב מול ביתה של אסתר חיות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

לפני כעשר שנים היא סיימה את פעילותה העסקית בתחום הטקסטיל ופתחה פרק חדש, ששינה את חייה. “התחלתי לעבוד עם נוער במצוקה בפנימייה בראשון לציון, לטפל באנשים הזקוקים לסיוע ולפעול גם בבתי הספר שבהם הילדים שלי למדו", היא מספרת. “נחשפתי לדברים קשים, למצוקות נוראיות, ומאז כל חיי הם למען הרווחה של האנשים. זה עולם ומלואו. עד היום אני נתקלת במקרים קשים, והלב כואב".
 

בהמשך נבחרה כהן־צמח, שפעלה בקרב הקהילה בשכונות ובמערכת החינוך העירונית, ליו"ר ועד ההורים בתיכון עירוני ה' בתל אביב. “נלחמתי על מה שמגיע לנו. לא ויתרתי, רציתי שנקבל את הטוב ביותר", היא מספרת. בשנים האחרונות הפכה כהן־צמח לאחת ממובילות המאבק של תושבים משכונות בדרום תל אביב נגד תופעת המסתננים הבלתי חוקיים. “דרום תל אביב נכבשה", היא אומרת. ב"נווה שאנן ובשכונת התקווה אנחנו במיעוט. בשכונת התקווה יש יותר גנים לזרים מאשר לישראלים. כמו שרוגוזין הפך לבית ספר לזרים ושבח מופת בדרך, גם בית הספר 'הירדן' בשכונת התקווה הפך לבית ספר לזרים".
 

שר הפנים, אריה דרעי, אמר לאחרונה שישנם בישראל רק 31 אלף מסתננים. “אני לא מאמינה לנתון של דרעי. אני מעריכה שיש לפחות 60 אלף מסתננים, בעיקר מאריתריאה".
 

מה המצב בקריית שלום?

“קריית שלום לא תהיה נווה שאנן ולא ייכנסו אליה מסתננים. בכל השנים לא נרדמתי בשמירה ומנעתי בכל כוחי את כניסת המסתננים לכאן".
 

איך עשית את זה?

“לפני 3־4 שנים ניהלתי שיחה עם מתווכים והבהרתי שלא ייכנסו לכאן מסתננים. קריית שלום היא השכונה הכי שמורה, ולמסתננים אין כניסה. שמרנו את הצביון המיוחד של השכונה הוותיקה".
 

ישנם פעילים למען המסתננים, שטוענים שמגיעות להם זכויות כמו לכל אחד אחר.

“לתושבי דרום תל אביב מגיעות זכויות, גם אנחנו בני אדם. אנשים חיים בפחד בגלל המסתננים ולא יוצאים מהבתים בלילות. יש כאן הפקרות, המשטרה חסרת אונים. אנחנו לא גזענים; אנחנו בסך הכל נלחמים על הבית שלנו. ביום הכיפורים מסתננים הדליקו מנגלים בשכונות התקווה, שפירא ונווה שאנן. איפה הרגישות? גדלתי בבית מסורתי, ואני מרגישה שאנו מאבדים את הצביון היהודי שלנו. התחושה היא שאין משילות, אין מדינה".
 

כהן־צמח, חברת מרכז הליכוד, גדלה בבית של ליכודניקים ומותחת ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה בסוגיית המסתננים. “ביבי חזק בחוץ, ורואים את ההתנהלות החכמה שלו מול איראן. הוא כל כך חזק מול איראן, אז מה זה בשבילו להוציא מכאן את המסתננים?"
 

אבל בג"ץ פסל את חוק המסתננים.

“העם לא בחר בג"ץ וכנראה שביבי מפחד מבג"ץ".
 

רק המסתננים אשמים במצב הקשה בשכונות?

“גם לפני שהם הגיעו, השכונות האלה לא היו שווייץ. אבל אז היה צביון יהודי ולא היה הפחד. ישנם אלפי ישראלים רעבים בשכונות בדרום העיר. קיימת מצוקה קשה. בתל אביב חיים אלפי דרי רחוב. צריך לטפל במצוקה הקשה ולשקם את השכונות".

בנימין נתניהו עם תושבי דרום תל אביב. צילום: אבשלום ששוניבנימין נתניהו עם תושבי דרום תל אביב. צילום: אבשלום ששוני

 
 

לשנות מבפנים

כדוגמה נוספת לקיפוח שלתפיסתה קיים בשכונות דרום העיר, מביאה כהן־צמח את מצב התחבורה הציבורית בתל אביב, שהורע משמעותית לדבריה מאז שבוטלו לפני שנים ספורות עשרות קווים בתל אביב. לדבריה, הנסיעה באוטובוסים משכונות בדרום למרכז ולצפון העיר הפכה לסיוט. “חייבים להוסיף עוד קווי אוטובוס", היא אומרת. “מה שקורה היום לנוסעים בתחבורה הציבורית מקריית שלום ועוד שכונות זו זוועת אלוהים".
 

לשכונת שפירא דווקא נכנסו בשנים האחרונות אוכלוסיות חזקות.

“נכנסים בעיקר שמאלנים. התחושה היא שישנם כאלה שרוצים להוציא את התושבים הוותיקים החוצה".
 

זו טענה קשה.

 “כשהם שומעים את המואזין במסגד, או את התפילה בכנסייה, זה לא מפריע להם. אבל כששמעו שתי דקות ביום שישי עם כניסת השבת את המזמור ‘שלום עליכם' שהושמע ברמקולים מבית הכנסת הוותיק ‘שארית ישראל', זה פתאום הפריע להם. זה מקומם. הם מובילים למלחמת דת מיותרת".
 

כהן־צמח הייתה ממובילות המאבק להמשך השמעת המזמור “שלום עליכם" מבית הכנסת שנחשב במשך עשרות שנים כמוקד לקירוב לבבות, עם חבר המועצה מטעם ש"ס, נתן אלנתן. בעיצומו של המאבק הוציאה העירייה דרישה להסרת מערכת הכריזה מבית הכנסת, והעימות הפך לציבורי ומשפטי. 

“הגעתי בכל יום שישי לקראת כניסת השבת לבית הכנסת ‘שארית ישראל' ותמכתי במתפללים", מספרת כהן־צמח. "הייתי עם רמקולים והשמעתי שירים לשבת, שישמעו בכל השכונה. שאלתי את אנשי השמאל שניסו להפריע: ‘מה זה מפריע לכם?' מדוע באתם לכאן'? ריבון העולמים, לאן הגענו – לסגור בתי כנסת? פניתי למשטרה ולעירייה, וזה הסתדר אחרי חודש וחצי של מאבקים. ניאבק למען הצביון של שכונת שפירא, שיש לה היסטוריה מפוארת".
 

לפני חמש שנים הקימה כהן־צמח את רשימת “דרום העיר". בבחירות האחרונות קיבלה רשימתה מנדט אחד. במסגרת הסכם הרוטציה עם ראש הרשימה אז, חיים גורן (המתמודד בבחירות האלה מטעם הבית היהודי בראש החזית הדתית), היא נכנסה לפני שנה וחצי לכהן כחברת מועצה.
 

למרות הביקורת הקשה, הייתם חלק מהקואליציה.

“אנחנו משנים מבפנים, מתוך המערכת. יש לנו אוזן קשבת אצל מנכ"ל העירייה, מנחם לייבה, והצלחנו להוביל שינויים. דחפנו להקמת בית ספר תיכון בדרום העיר, וזה יקרה. דאגנו לשיפוץ גנים ציבוריים בשכונות בדרום העיר, ואנחנו מעניקים סיוע פרטני לתושבים. אבל אנחנו צריכים יותר כוח במועצה".

במקביל, היא מספרת על פעילות בקרב שרים מהליכוד, שהביאה להחלטת הממשלה לאשר תקצוב מיוחד של 60 מיליון שקל לשיקום חברתי בשכונות בדרום תל אביב.

אריה דרעי. צילום: אבשלום ששוניאריה דרעי. צילום: אבשלום ששוני

 

לדבריה, היא מקבלת תמיכה רחבה גם מתושבים במרכז ובצפון העיר. “היו כאלה שנחשפו למה שקורה בשכונות בדרום תל אביב, והם מזדהים איתנו. בבחירות הקודמות קיבלנו קולות רבים גם בצפון ואני מאמינה שגם הפעם זה יקרה. ברשימה שלנו יש ייצוג לכל חלקי העיר".  במקום השני ברשימת “דרום העיר" הוצב עו"ד יונתן עוז, תושב שכונת פלורנטין ועוזרו של שר הבינוי והשיכון יואב גלנט. במקום השלישי ברשימה מדורג טום קשתי, טאלנט טלוויזיוני המתגורר במרכז תל אביב, ואחריו ירודאי מיפור, פעילה בקרב יוצאי אתיופיה בשכונת יפו ד'. את החמישייה הפותחת של הרשימה חותם אושרי מנהיימר, יו"ר הצעירים של תנועת בני עקיבא.

מה היעד בבחירות?

“להגיע לכמה שיותר מנדטים. תושבים רבים בשכונות מאמינים שאפשר לשנות ואני הכוח שלהם. אנחנו עובדים בכל הכוח. באתי לעולם הזה לעשות טוב לאנשים". 
 

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, בשנים האחרונות הוצבו שכונות דרום העיר בראש סדר העדיפויות העירוני, והושקעו בהן משאבים עירוניים חסרי תקדים של למעלה ממיליארד שקלים, פי 4 יותר מאשר בשכונות צפון העיר. מדובר בהשקעה יסודית: החל מהחלפת התשתיות הבסיסיות, שדרוג המרחב הציבורי, חינוך, רווחה, קהילה, תרבות ועוד. יתרה מכך, העירייה נותנת קדימות גדולה לתגבור מערכת החינוך בשכונות דרום העיר ויפו".

"בשנים האחרונות נבנו בשכונות הדרום ארבעה בתי ספר, חמישה אולמות ספורט ו־17 גני ילדים, ובשנה הבאה ייפתח בית ספר על־יסודי חדש בהשקעה של כ־90 מיליון שקל בשכונת נווה עופר. בהיעדר מדיניות ממשלתית לנושא הקהילה הזרה ומספרם ההולך וגדל של הילדים, מחויבת העירייה לדאוג לצרכים הבסיסיים שלהם ולספק להם מענה לחוק חינוך חובה. בכל העיר ילדים בעיקר בגילאי הגן והיסודי לומדים באזור מגוריהם. ילדי הזרים אינם שונים ולכן בתי הספר בשכונות הדרום משמשים את ילדי האזור".