"למרות שידענו את מצבו, לא חשבנו שזה ככה. הייתי בדרכי לבית המשפט ושמעתי את זה בגלי צה"ל. אתמול עוד הייתי אצלו ודיברנו, המצב שלו לא היה טוב והוא היה בבית החולים. הוא היה צלול לגמרי. שבוע הבא יש חתונה של נכדה שלו והוא דיבר על זה שהוא רוצה להיות שם ואיך הוא יעשה את זה, ושהוא לומד עם ראש ישיבת פוניביץ', שרצה שיגיע לשם. הוא גדול ממני ב-16 שנים, חצי אבא. יש לנו אח בינינו שנפטר לפני חצי שנה ממחלת הסרטן. גם כלתו של יעקב נפטרה לפני מספר חודשים. נודע לי על כך ברדיו בדרכי לבית המשפט, שאלו אותי מה תגובתי. כמובן שלא יכולתי להגיב באותו הרגע. ההלוויה תתקיים היום ב-18:30 בנתניה. יעקב ביקש להיקבר שם. המקומות שמורים מראש לכל המשפחה".
לאחר מכן הוסיף: "מה שאפיין את יעקב היו שני דברים. דבר אחד - הוא היה פייטר. אין מצב שקושי פיזי ימנע ממנו להגן כמו שהוא חושב. ודבר שני - ברגעים הכי קשים שלו הוא לא ריחם על עצמו, אלא על אחרים. היה לו משפט כזה על איוב, שהוא נגאל כשהוא חשב על צרתם של אחרים. הדרך של בנאדם להתמודד היא לא לחשוב על עצמו, אלא על מישהו אחר. היה לו פעם משפט כל כך מאפיין שלו, שהוא אמר שאדם מת במקום שהוא לוקח וחי במקום שהוא נותן. חיים של דאגה לזולת. אנשים מכירים אותו בתור עורך דין נהדר, אבל ביומיום שלו, הוא היה איש חם, אוהב ונותן כל הזמן. של נתינה וחסד.
"עבדנו 25 שנה יחד, ואני חייב לומר שעבדנו מאוד אינטנסיבי, ועם זאת, אני פתאום שומע סיפורים שלא הכרתי. הייתי כמה חדרים ממנו ולא הכרתי. בדרך כלל, ככל שאתה מתקרב אליו, אתה פחות רואה את גדולתו. בתור אחיו ושותף לעבודה - זה ההפך מהר. כמה שאתה יותר קרוב, אני אומר שאין אנשים כאלה".