את סיפור הבחירות במגדל העמק אפשר להתחיל מהסוף. שהרי כמעט כולם בעיר הצפונית מסכימים כי אין תסריט שבו אלי ברדה, ראש העירייה זה ארבע קדנציות רצופות, מאז 1998, לא ייבחר פעם נוספת. הבריתות הפוליטיות שכרת באחרונה שוב עם נציגי ש"ס מזה ועם נציגי ישראל ביתנו המקומית מן העבר השני - מבטיחות לו זאת. אפילו מתנגדיו הגדולים נאלצים להודות בכך. 
 
"זאת עיר ליכודית במהותה", אומר אבי לזימי. "אבל לראש העיר ברדה (המתמודד מטעם הליכוד, ע"ר) יש בסך הכל שני מנדטים. את הכוח הוא מקבל ממפלגות הלוויין. הן סגרו איתו מראש. תוסיף את שני המנדטים שלו לשמונה שלהן - זה כבר 10 מתוך 15. אבל יש עוד סיעות שהצהירו שיתמכו בו. כך זה הופך להיות קרב אבוד". 

לזימי, מנהל אחד מבתי הספר היסודיים בעיר הצפונית, הוא יריב ותיק של ברדה. הוא איש מפלגת העבודה שהיה בעבר חבר מועצה ואפילו סגן ראש העיר, עד שלפני כמה שנים היריבות הזאת הגיעה עד למדרגות בית המשפט. ברדה טען כי חבר מועצה אינו יכול לשמש גם מנהל בית ספר, ובית המשפט קיבל את עמדתו וקבע שעל לזימי לבחור: או זה או זה. אז הוא פרש מהעשייה הציבורית. עתה הוא משקיף מן החוץ, אבל עם הניסיון והמטען רב שצבר, בעיקר לצד שאול עמור ז"ל, ראש העיר שקדם לברדה וכיהן מ־1978 עד 1998. מאז, לדברי לזימי, העיר סובלת מהבריתות שברדה כורת עם סיעות שונות, מה שמנציח את שלטונו פעם אחר פעם ומאפשר לו אמנם קואליציה רחבה, אבל לטענת לזימי מחבל בדמוקרטיה. "מהותית, חרדים ועולים לא היו אמורים להיות יחד", לזימי טוען. "אדם על פי אמונתו יחיה. אבל במהות, במרכיב הבסיסי שלו, המצביע העולה מחבר העמים הוא חילוני, רוצה עיר פתוחה וכו'. מנגד, החרדי רוצה כמובן סטטוס קוו. כאשר שני הצדדים האלה משתפים פעולה עם ראש עיר, הם מוותרים על האני מאמין שלהם בשביל אינטרסים אישיים, סקטוריאליים,
קבוצות לחץ".


ברשתות החברתיות עושה רושם שאנשים דווקא בעד ברדה.
"ברשתות יש פעילים שכל התפקיד שלהם זה להגיב לצד שכנגד. זה מאוד מפותח. יש 30% תושבים במגדל העמק שהם נגד ברדה, והם הפעם יצביעו נגדו. אבל הם הקולות הבלתי תלויים. אלה הקולות שלא שייכים באופן מובהק למוקדים פוליטיים קיימים. במגזר החרדי תמיד הפוסקים זה הרבנים. אם אתה לוקח את העולים, אז מה שאלי ברדה נתן להם על חשבון השאר, זה מעל ומעבר".

אלא שהצהרות התמיכה בברדה כבר עקפו מזמן את שתי הסיעות הללו שכרתו עמו ברית. נכון להיום, שבע מתוך עשר סיעות בעיריית מגדל העמק כבר הביעו בו תמיכה, מה שאולי אינו מפתיע לנוכח העבר. בקדנציה האחרונה, למשל, ברדה נהנה מתמיכה של 14 מתוך 15 חברי המועצה. האופוזיציה נגדו מנתה איש אחד בלבד: עמוס גלם ממפלגת העבודה. 

"לא היה משעמם איתי בישיבות מועצה", גלם אומר בחיוך קטן ונשען אחורה על כיסא בסוכנות הביטוח שלו ששוכנת במבנה דו־קומתי קטן במרכז מגדל העמק, ממש מול בית העירייה. בקומה תחתיו נמצא מטה הבחירות של גלם, חנות שהוסבה לחמ"ל, שבשעת צהריים השבוע נראה מנומנם. למרות שבעבר התמודד פעמיים לראשות העירייה, הפעם גלם מתמודד למועצה בלבד. הסיבה, הוא אומר, היא הברית ההיא בין ברדה לש"ס וישראל ביתנו. "חיכיתי לשמוע לאן נושבת הרוח, והבנתי שאלה ואלה (ש"ס ומגדל העמק ביתנו, ע"ר) הולכים לרוץ לסגור עם ברדה, אז אמרתי 'שוב משחק מכור ואני לא רוצה להיות חלק ממנו'", הוא אומר. "אני לא באתי ואמרתי: 'אני מתמודד ותיתנו לי להתפשר'. עם כל הצניעות, אני זן אחר בפוליטיקה".

זאת אומרת שתהיה שוב באופוזיציה?
"מופעלים עלי לחצים אדירים להביע עמדה לצד אחד, ואני לא רוצה להיכנס למשחק. כשאני התמודדתי, היה לי מה לומר. אני כרגע לא מתמודד לראשות העיר, אלא דואג לרשימה שלי".

אז ייתכן שתהיה בקואליציה של ברדה.
"כן. נכון שלא רציתי להיות סגן של אף אחד אף פעם, אבל בסופו של יום כל מה שמעניין אותי הוא שבמגדל העמק ישתנה קצת המצב".

מבחינת גלם, הצורך המיידי ביותר במגדל העמק הוא פירוקה של מחלקת הקליטה הפועלת בעיר ומשרתת את העולים השונים בה. כעיר קולטת עלייה באופן מסורתי, רבים טוענים כי המחלקה הזו הכרחית. אלא שלדעת גלם, להמשיך לכנות את מי שעלו ארצה לפני 30 שנה "עולים" – רק מנציח את מצבם וגורם לחלוקה לא הוגנת של עוגת התקציב בין הקבוצות השונות בעיר. "יש קופה והיא צריכה להתחלק בין כולם", הוא פוסק. "באחת הישיבות לפני כמה חודשים שאלתי את ממלא מקום ראש העיר: 'עד מתי תקראו לעצמכם עולים חדשים?' הוא ענה לי: 'כל הזמן'. אמרתי לו: 'מה זאת אומרת? אתה עדיין עולה חדש?' הוא אמר לי: 'כן'. הלו, אתה ממלא מקום ראש העיר. אתה שומע מה אתה אומר? המחלקה צריכה לטפל בך כעולה חדש? אבל זה נוח וטוב, זה כולל משכורת יפה, אחזקת רכב, לשכה, מזכירה. זה מועדון שמעסיק 10־12 אנשים, שבעצם רוב התפקיד שלהם זה הכנות לשנה של הבחירות".

זה יהיה גם התנאי שלך להיכנס לקואליציה?
"התנאי שלי להיכנס לכל קואליציה הוא שתהיה חלוקה הוגנת של התקציב בין כולם, בלי לפגוע בחינוך, בחזות העיר ובפנאי. אם מישהו לא ייתן לי הבטחות או לא יעשה דברים - אני לא אהיה איתו. אני יודע להילחם באופוזיציה. אני לא פראייר. רוצים ללכת יחד? אני לא פוסל אף אחד".

המשחק הדמוקרטי

למרות התחזיות, לברדה דווקא קם מתחרה. יקי בן חיים שמו, תושב העיר בן 42, שמנסה לזנב בברדה, כולל עימות מתוקשר ברדיו "קול רגע" שנערך בראשית השבוע. לדעת לזימי, עצם ההתמודדות חשובה לעיר. "הוא מאמין שהוא יכול לנצח, אבל אני חושב שההתמודדות שלו כשלעצמה חשובה מאוד כדי לממש את המשחק הדמוקרטי", הוא אומר. "אני לא מאמין בשטויות שראשי ערים אומרים: 'לי יש קואליציה מקיר לקיר'. זה הרס של הדמוקרטיה כי אין קול אחר. אין מי שיגיד דעה אחרת, שיתנגד לדברים לא חוקיים, שישים סייגים".

סרגיי אוקלנדר (48), בעל בריתו של ברדה ב־15 השנים האחרונות ומנהיג רשימת "מגדל העמק ביתנו", חושב אחרת. "אני רואה מקרוב את המאמצים של ראש העיר שלנו לטובת העיר", הוא אומר בשיחת טלפון. "ראיתי את זה עוד בחמש השנים הראשונות שלי, כשהייתי באופוזיציה. אנחנו מנסים לעשות מה שביכולתנו לעשות למען כלל הציבור".

אלא שגם הוא יודע שהציבור של מפלגתו מורכב בעיקר מעולים מרוסיה, חדשים או ישנים. זאת הסיבה שחלק משלטי החוצות הגדולים עם שמו ותמונתו
כתובים בערבית וברוסית. ועדיין אוקלנדר מתקומם כאשר מישהו מזהה את מפלגתו עם העלייה הרוסית. "אנחנו לא רוסים, אלא ישראלים לכל דבר", הוא אומר. "עולים ישראלים יהודים".
 
“יש פה מצב מורכב". מגדל העמק. צילום: יוסי אלוני“יש פה מצב מורכב". מגדל העמק. צילום: יוסי אלוני


אבל אנשים שעלו לפני 30 שנה הם כבר לא עולים חדשים.
"למה? משרד הקליטה סופר את העולים שהגיעו לישראל מ־1989. מה ההבדל? הסטיגמה הזאת תישאר איתנו עד סוף החיים, לא משנה מאיפה עלינו ומתי. אם מישהו עלה לישראל, ולא משנה מתי, הוא עולה. אם תסתכל על הרשימה, כמעט חצי אינם רוסים. אז אפשר לקרוא לה מפלגה רוסית? מעולם לא הייתה ישיבה אצלנו בשפה הרוסית. למרות שהרבה יותר קל לנו להתבטא ברוסית – אנו מדברים תמיד בעברית. חשוב להעביר את המסר שהמפלגה שלנו היא לא גזענית. שעריה פתוחים לכולם".

“לא נלחמים"

לפני הפוליטיקה, ישנם החיים עצמם במגדל העמק: מערכת חינוך עם אחוזי בגרות נמוכים לעומת הממוצע הארצי; מקומות תרבות ופנאי שכמעט ואינם קיימים; או טענות על הגירה שלילית ומתמשכת של זוגות צעירים החוצה מן העיר. "זה לא סוד שמגדל העמק במצב סוציו־אקונומי לא טוב", אומר גלם. "אני כל השנים התרעתי על כך כחבר מועצה. למה אנשים לא יוצאים להילחם? כי הם איבדו את האמון שבסופו של יום זה ישפיע והם טרודים בבעיות האישיות שלהם".

“יש פה מצב מורכב", אומר ע', גבר כבן 50 שביקש שלא להזדהות, היושב במרכז המסחרי הצמוד לבניין העירייה. "תראה את המדרכה פה", הוא מצביע על מרצפות עקומות למרגלותיו. "זה פה מול העירייה ולא מתקנים. נשים, זקנים, בחורות בעקבים - נפלו פה, וזה עדיין נשאר ככה. אבל ברדה עשה גם דברים טובים". 

"יש לברדה ביטוח – קואליציה עם הדתיים והרוסים", מוסיף חברו. "אבל הוא אדם נורא נחמד. הולך להלוויות. עשה פה גם דברים טובים בעיר". באשר לסוגיית שלטונו, ע' אומר: "אין מישהו שבאמת מתאים להיות ראש עיר יותר ממנו פה. אין מישהו אחר". גם אוקלנדר אינו מוצא בכך בעיה. "לקצוב לשתי קדנציות זה לא נכון", הוא אומר. "ניסיון וקשרים נבנים במשך שנים. חוץ מזה, ראש העיר כבר אמר שהוא הולך לקדנציה האחרונה שלו".

מה אתה חושב על הטענה שמי שנמצא יותר מדי בתפקיד – סובל משחיקה?
"אני לא רואה את זה אצלו. הוא עובד כל יום יותר ויותר קשה, ואני לא הפרקליט ולא הדובר שלו. אני רואה את זה מבפנים. כשאני רואה את מי שרץ מולו, זה כמו שמיים וארץ".  

מעיריית מגדל העמק נמסר בתגובה: "גורמים אינטרסנטים מנסים להפיץ מידע שגוי ושקרי על העיר גם במשמעות של פגיעה בשמה הטוב של העיר ותושביה. ידוע לכל כי מגדל העמק נמצאת בתנופה אדירה, בין היתר בעקבות החתימה על הסכם הגג לבניית 6,000 יחידות דיור שכבר יצא לדרך לצד פיתוח של שלושה אזורי תעשייה, תחנת רכבת חדשה והשקעות של מיליארד וחצי שקלים במבני ציבור, מוסדות חינוך ותשתיות תחבורה. 

"החינוך במגדל העמק הוא מהמובילים באזור. לגבי ציוני הבגרות, במגדל העמק יש רק תיכון מקיף אחד שבו שיעור הזכאים עומד על 74%, גבוה מהממוצע הארצי העומד על 68%, ובעקבות השקלול המוכר הכולל מוסדות חינוך חרדיים שאינם נבחנים בבגרות, הממוצע העירוני יורד.

“על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש הגירה חיובית לעיר, ובאשר לטענה כי יש הגירה שלילית של צעירים, מדובר בטענה לא נכונה. כיצד אפשר לבדוק את הנתון? מה הכוונה 'צעירים'? חיילים המשרתים בכל הארץ? סטודנטים הלומדים בפקולטות השונות ברחבי הארץ? אנו לא מכירים נתון כזה, וזה בוודאי לא קורה בגלל היעדר תעסוקה, שכן מגדל העמק הינה מוקד תעסוקה אזורי עם כ־70 מפעלים וקריית הייטק משגשגת המעסיקים 10,000 עובדים. תעסוקה היא תחום שלא מהווה בעיה במגדל העמק ולראיה נתוני האבטלה הנמוכים בעיר.

“באשר לאגף הקליטה, מגדל העמק הינה בהגדרה עיר קולטת עלייה עם כ־30% עולים חדשים. באשר לחזות העיר, הרשות המקומית הגדילה בעשרה מיליון את תקציב האגף, השיקה תוכניות עירוניות ששדרגו את המרחב הציבורי, ורק לפני כחודש זכתה בחמישה כוכבי יופי בתחרות 'קריה יפה בישראל יפה'. לגבי המרכז המסחרי, מדובר במרכז בבעלות פרטית, ולכן על העירייה חל איסור לשפץ אותו. לאחר ייעוץ משפטי הגיעה הרשות לסיכום עם ועד הסוחרים כי היא תשקיע כארבעה מיליון שקלים במרחבים הציבוריים בתוך המרכז, ואילו הסוחרים ישפצו את חנויותיהם. הפרויקט מאושר, מתוכנן, ונבחר קבלן מבצע שיתחיל בעבודה בנובמבר 2018".