רוני קמפלר, האיש היחיד שצילם בווידאו את רצח רבין ב-95', סיפר אתמול ב-103FM על החוויה שעבר מאז. "זה מקרי מבחינת הרצח לי באופן אישי זה לא מקרי, כי אני יודע למה הלכתי לצלם ומה רציתי לצלם", אמר קמפלר. "על זה כבר התראיינתי הרבה מאוד, לא הייתי רוצה להתראיין על זה שוב. זה תוך כדי סרט, היה לי רצון מסוים לעשות סרט. זה התפתחות של הסרט, לי זה היה מאוד טבעי שהגעתי לשם, אבל ביחס לרצח כמובן שזה מקרי". 

"כשרואים כזה אירוע אתה ישר מבין שאתה מצלם משהו דרמטי. היום הכל מצולם בעידן הדיגיטלי ומה שלא מצולם לא קיים, והיום אני חושב שהמשמעות של התמונות היא שזה עוזר להנציח את הרצח של רבין", הוסיף. "וגם אני חושב שאם לא היה התיעוד הזה, אם לא הייתי מצלם את הרצח אז היה נוצר חלל גדול חלל ריק בתיעוד ההיסטורי של מדינת ישראל וזה חשוב מאוד שתהיה תמונה כזאת". 

קמפלר התייחס בראיון לתיאוריות הקונספירציה סביב הרצח. "אני לא יכול להתייחס למה אנשים חושבים, בית המשפט אמר בפירוש את דברו וגם ציין את הקלטת וגם ועדת חקירה ממלכתית אמרה את שלה", אמר. "כל הרשויות שבדקו את הנושא אמרו חד משמעית שיגאל עמיר רצח את רבין. השופטים בפסק הדין של הרצח הזכירו את התרומה של הקלטת בהרשעה של יגאל עמיר".


"אחרי הצילום של הקלטת, 3-4 חודשים לא הייתי יכול להחזיק מצלמת וידאו ביד. הייתי בטראומה מסוימת, וכעבור 3-4 חודשים הכרחתי את עצמי. קניתי מצלמת וידאו משל עצמי כי לא הייתה לי עד אז ואז התחלתי לצלם יותר ויותר כי גיליתי שהצילום עוזר לי להתגבר על הטראומה ולצבור זיכרונות חדשים ולעבור הלאה", סיפר.

"לא ידעתי אז שאני הצלם היחידי, רק שבוע אחר-כך הבנתי את זה, כי קראתי בעיתון שאף אחד לא צילם את הרצח. יותר מאוחר עלתה בי השאלה 'למה אני', עלו בי הרבה שאלות. זאת מעמסה מאוד כבדה" הסביר קמפלר.  

"אחרי הרצח, מלא אנשים פנו אליי ושואלים אותי שאלות כי אז לא היה אינטרנט ורשתות חברתיות, גם למעט אנשים הייתה מצלמת וידאו ביתית, כך שהצילום לא התקבל כדבר מובן מאליו", אמר. "הרבה אנשים היו פונים אליי בצורה חשדנית או מסקרנות והשתדלתי לענות לכל אחד בצורה הכי טובה שאני יכול אם כי זה היה מאוד קשה. היו שואלים על כל מיני קונספירציות. עד היום שואלים פשוט בתדירות יותר נמוכה. יש גם אנשים שמודים לי, אפילו ברחוב".

קמפלר סיכם: "אנשים מעלים כל מיני תיאוריות משונות או שחושבים שגם אני חלק מהקונספירציה, ואנשים אומרים את זה בביטחון כזה כאילו הם יודעים הכל. זה היה מחריד. אני מרגיש שנפלה בחלקי זכות גדולה לתעד את האירוע הזה ויש לי תחושה מסוימת שזה גורל. צירוף הדברים, זו פשוט תחושה שזה מעל ומעבר ליומיומי, תחושה מאוד מאוד חזקה".