פרסומים והדיווחים השונים ברשת בכלל וברשתות החברתיות בפרט על זהותו של סא"ל מ', שנהרג בפעולה שהשתבשה בתחילת השבוע ברצועת עזה ושמו נאסר לפרסום, העלו לא מעט שאלו על הרלוונטיות של הצנזורה בעידן שבו כמעט כל המידע נגיש לכל.
"גם בעידן התקשורת הגלובלית והרשתות החברתיות, הצנזורה היא רלוונטית, אבל המדיניות צריכה להיות כזאת שהיא משאירה מעט מאוד דברים שהם חסויים ובלתי ניתנים לפרסום תחת סודיות כזו או אחרת", אומר ד"ר איתן שמיר, חוקר בכיר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן. "צריך לצנזר את המינימום של הדברים, ואת כל היתר צריך לאפשר לשחרר".
"למרות ששמו של סא"ל מ' פורסם ברשתות החברתיות על אף איסור הצנזורה, אני חושב שעדיין לא כולם יודעים את שמו ולא צריך להציע אותו בכזו נדיבות", אומר ד"ר שמיר. "אני, למשל, לא יודע מה שמו, כי לא עשיתי מאמץ לחפש. בטלפון אחד אני יכול לברר, אבל לא עשיתי זאת. יש כנראה שיקול נכון מאחורי המחשבה לא לפרסם את שמו. אבל זה עניין של זמן, בסוף זה יהיה ידוע לכולם".
"יש מציאות ביטחונית שצריך להתמודד איתה ויש גם מציאות תקשורתית. לגבי ההתנגשות ביניהן - או שיהיה לה פתרון או שלא יהיה פתרון", אומרת עו"ד רחל דולב, תא"ל במיל', לשעבר הצנזורית הצבאית הראשית. "לפני עשר שנים היו תשובות, אך היום המצב מורכב בגלל התקשורת האינטרנטית, בגלל שאפשר לקרוא הכל בכל מקום. מאידך, זה לא אומר שתמו אתגרי הביטחון ואין צורך להסתיר מידע מודיעיני או מידע מבצעי. הדבר נעשה מורכב וקשה יותר, ויצטרכו לתת את הדעת ולמצוא לזה פתרונות. מה שנוהגים להסתיר אלו פרטים של מבצע שיוצאים אליו ופרטים של איש שאם פרטיו ייחשפו, זה עלול לפגוע בפעילות מודיעינית".
"לצנזורה יש משמעות, ואפילו חשובה מאוד", אומר תא"ל במיל' אבי בניהו, בעבר דובר צה"ל. "מדינת ישראל עדיין מתמודדת עם אתגרי ביטחון ומוקפת אויבים. האיומים סביבנו מחמירים, פועלים נגדנו בחשאיות, גם אנחנו פועלים בחשאיות - וכל זה מחייב לשמור עד כמה שאפשר את מידת הסוד של מדינת ישראל, ויש לא מעט סודות. המנהיגים של ארגוני טרור ומדינות אויב מכירים את היכולת של צה"ל הרבה יותר טוב מאזרחי מדינת ישראל ומאזרחים בעולם, והם חווים זאת הרבה פעמים גם על בשרם. כשהטכנולוגיה מתקדמת, כשתהליך זרימת המידע גבוה יותר והרשתות החברתיות נמצאות בכל פינה, אתגר הצנזורה יותר גדול ומשמעותי. זה מחייב את הצנזורה להתקדם טכנולוגית, והיא עושה את זה ויודעת גם לעקוב אחרי רשתות חברתיות.
"כמו כן, הצנזורה פועלת במדינת ישראל בהסכמה בין העורכים הראשיים בעיתונות לבין הצבא", מוסיף בניהו. "כל התקשורת הישראלית מקבלת את הצנזורה בהסכמה ומבינה שצריך לשמור על הביטחון. כמו שוער בכדורגל, הצנזורה לא מצליחה לעצור כל גול, אבל כל גול שהיא עוצרת הוא עולם ומלואו מבחינת ביטחון המדינה. רוב הסודות הביטחוניים של מדינת ישראל לא נפרצו והם שמורים גם בגלל הצנזורה, גם בגלל החינוך של קציני צה"ל לביטחון מידע וגם בגלל שיתוף הפעולה של התקשורת".
"גם בעידן שלפני המדיה הדיגיטלית אפשר היה לעקוף את הצנזורה", טוען פרופ' יריב צפתי, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. "הכתבים הזרים יכלו לעזוב את הארץ ואחר כך לפרסם דברים, וגם היום חלק מהם לא כל כך מגישים חומרים באופן ממושמע לצנזורה. האפקט העיקרי של הצנזורה בימינו הוא לצמצם, והצמצום הוא בעיקר דרך זה שהתקשורת הישראלית מנועה מלעסוק בנושאים שהם תחת צנזורה".
"זה נכון שהמצב שבו רק בישראל לא מתפרסמים דברים הוא פרדוקסלי, כי בעולם הגלובלי אתה יכול להגיע לחלק מהמידע", מודה פרופ' צפתי, "אבל כאמור התכלית של הצנזורה היא לא מה יקרא הקהל הישראלי, ואם את תדעי או לא תדעי. התכלית היא לא לחשוף פרטים נוספים שעלולים להיחשף בעקבות פרסום מסוים".
התרעות פיקוד העורף