ממצאים מדאיגים מתפרסמים במזכר המדיניות החדש של מוסד שורש, העוסק ב"צפיפות אוכלוסין ודמוגרפיה בישראל", אותו כתב נשיא המוסד, פרופסור דן בן-דוד. פריון הילודה בישראל עומד על 3.1 ילדים, מקום ראשון במדד מדינות ה-OECD ב-2016, כך שמקסיקו, הנמצאת במקום השני לאחר ישראל, היא עם כמעט ילד אחד פחות - 2.2, טורקיה אחריה עם 2.1 ואחריהן עם 1.9 - שבדיה, ניו זילנד, אירלנד וצרפת.
בעוד קצת יותר מעשור ישראל צפויה להגיע ל-11.3 מיליון איש, עם צפיפות אוכלוסין הדומה למצב היום בקוריאה, המדינה הצפופה ביותר ב-OECD. לדברי פרופ' בן-דוד, ישראל העתידית צפויה להיות צפופה יותר מאשר צפיפות האוכלוסין הנוכחית בכל 180 המדינות שגודלן הוא 1,500 קמ"ר ומעלה, מלבד בנגלדש.
במחקר, שחלקים ממנו יתפרסמו בכנס "עתיד צפוף" שיערך בשבוע הבא באוניברסיטת תל אביב, מציין פרופ' בן-דוד את הבעיות העיקריות העולות כיום מיחס התלות הגבוה בארץ בין האוכלוסייה שאינה בגילי העבודה לבין האוכלוסייה בגילי העבודה - שיעור האנשים בגילי העבודה שאינם משתתפים בכוח העבודה בארץ גבוה יותר מאשר במרבית מדינות ה-OECD . לכן, הנטל הנופל על כתפי האוכלוסייה העובדת גבוה, וניתן לצפות שהוא יגבר במידה ניכרת בעתיד. בנוסף, במוסד שורש מדגישים כי בגלל תוצאות נמוכות של מערכת החינוך במבחנים הבינלאומיים, מתאפיינת האוכלוסייה הבוגרת בארץ בציוני אוריינות וחשיבה כמותית הנמוכות בהשוואה לרוב המכריע של מדינות ה-OECD.
בעיה נוספת לטענת מוסד שורש היא פריון הילודה הגבוה בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה בארץ. הנטל הכלכלי העתידי יגבר עוד יותר עקב ההתפלגות הפנימית של פריון הילודה בישראל. לחרדים היו 6 ילדים למשפחה בממוצע ב-1980, פריון הילודה שלהם עלה לשיא של כ-5.7 כאשר תשלומי הרווחה הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר בתחילת שנות ה-2000 . פריון הילודה הנוכחי של החרדים הוא קצת מתחת ל-7 ילדים למשפחה, והוא אף נמצא בעלייה מסוימת בשנים האחרונות. פריון הילודה בקרב המוסלמים והדרוזים ירד בחדות במחצית הראשונה של שנות ה-80 ,כאשר אצל הדרוזים המשיכו המספרים לרדת בשנים שלאחר מכן, ובסופו של דבר הגיעו לשיעורי הפריון הנוכחיים של יהודים חילוניים.
הילדים דוברי הערבית בישראל מהווים רבע מהתלמידים בכיתות א'. ציוניהם הממוצעים במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה, מדע וקריאה נמוכים מאשר הציונים בהרבה מדינות עולם שלישי. לדברי פרופ' בן-דוד, ציוניהם נמוכים מאלה של התלמידים במרבית המדינות עם רוב מוסלמי מובהק. עוד הוא מסביר כי מרבית ילדי החרדים – המהווים כמעט חמישית מתלמידי כיתה א' בארץ אינם משתתפים במבחנים הבינלאומיים, ובכך נמנעת ירידה גדולה עוד יותר של הממוצע הארצי, שהייתה משקפת את המצב האמיתי לדבריו בחינוך.
פרופ' בן דוד מסכם ואומר כי "קבוצות האוכלוסייה בעלות פריון הילודה הגבוה ביותר בישראל זוכות לחינוך שלא יאפשר להן לתחזק משק מפותח בעתיד, עם כל ההשלכות שיהיו לכך על הביטחון הלאומי מבחינת יכולתה העתידית של ישראל להתקיים באזור האלים ביותר על פני כדור הארץ".
עוד אומר פרופ' בן-דוד כי "הכיוון שבו מתקדמת ישראל ברור. הוא מוביל להרבה יותר מאשר צפיפות יתר חמורה ושימוש יתר במשאביה המוגבלים מאד של המדינה הקטנה. הרכבה של האוכלוסייה הגדלה במהירות מוביל למצב שאינו רק בעייתי אלא גם אינו בר קיימא במונחים של יכולת המדינה לממן את צרכיה ולהגן על גבולותיה. בעוד שהפסקת ההענקה של ההטבות שמטרתן עידוד הקמת משפחות גדולות – החל מקצבאות הילדים, דרך הטבות הדיור, ועד טיפולי פוריות מסובסדים למשפחות מרובות ילדים – היא חובה, העובדה שמדיניות זו השפיעה רק באופן שולי על פריון הילודה הופכת את השינוי במדיניות בעיקר לאיתות על תפנית בגישה הציבורית לפריון ילודה".