ציור קיר מהתקופה הביזנטית בו מתואר ישוע הנוצרי כנער צעיר, ראשון מסוגו בארץ מתקופה זו, התגלה בזמן חפירות שנערכו על ידי אוניברסיטת חיפה בשבטה שבנגב. ציור הקיר נמצא בכנסייה הצפונית בשבטה והוא מתאר ככל הנראה את סצנת הטבלתו של ישוע על ידי יוחנן המטביל, שזוהה גם הוא בציור.

"בגלל מצב השימור הגרוע של ציור הקיר, בו נותרו שרידים מעטים של צבע ובגלל שהוא נמצא גבוה, במקום שקשה לראותו, קל היה 'לפספס' את קיומו, על אף מחקרים שונים שנעשו באתר. והנה לפתע, אולי בגלל שקרני השמש בדיוק האירו את המקום, אני מביטה למעלה ורואה זוג עיניים מביטות בי חזרה", אמרה ד"ר אמה מעיין-פנר מהחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה וחברה בפרויקט החפירות המדעי בשבטה שנערך על ידי אוניברסיטת חיפה. התגלית הנדירה של פני ישו הנוצרי התפרסמה בכתב העת היוקרתי Antiquity.

פרויקט החפירות בשבטה, בהובלתו של פרופסור גיא בר עוז מאוניברסיטת חיפה מתקיים זה מספר שנים והוביל ללא מעט גילויים חדשים על הסיבות לקריסת החברה הביזנטיות בנגב במאה השביעית לספירה. אולם מציאת ציור הקיר של פניו של ישו הוא יוצא דופן ומשמעותי אפילו עבור הפרויקט הנוכחי. הזיהוי של ד"ר מעיין-פנר, יחד עם ד"ר רוית לין ראש המגמה לשימור בחוג לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, הינו הראשון שנמצא במסגרת כנסייה ביזנטית בארץ ישראל - מקום לידתה של הנצרות.

הכנסייה בה נמצא הציור. צילום: דרור מעיין

רגע התגלית, בו זיהתה ד"ר מעיין-פנר את זוג העיניים של ישו ניבטות בה, התרחש באפסיס של מבנה הבפטיסטריום בחלקו העליון של האפסיס, בדיוק מעל אגן הטבילה שבכנסייה הצפונית בשבטה. לדברי החוקרות, למרות שהכנסייה עצמה נחפרה ונחקרה כבר לפני שנים רבות, מיקומו של הציור והעובדה שמעט מאד שרד ממנו גרמו לכך שהחוקרים פשוט עברו על פניו לאורך השנים, מבלי להבחין בו.

כשד"ר מעיין-פנר וד"ר לין הביטו מקרוב בגומחה, הם הצליחו לזהות שרידי קווים נוספים וכתמי צבע. כבר בשלב זה היה ברור להם שהם מתבוננים בציור שבו מתוארות שתי דמויות. לאחר שציור הקיר צולם ברזולוציה גבוהה ובתנאי תאורה שונים על ידי בן זוגה של ד"ר מעיין-פנר, הצלם דרור מעיין, הצליחו השתיים לזהות בצורה ברורה יותר את שרידי הסצנה המצוירת שלפניהן: נער או גבר צעיר, בעל שיער קצר ומתולתל ועיניים גדולות ומשמאלו שרידי דמות נוספת, גדולת ממדים בעלת הילה.

הציור שנמצא. צילום: ד"ר אמה מעיין פנר

"מיקומו של הציור, מעל אגן טבילה בצורת צלב, בנוסף למאפיינים נוספים כמו מיקום שרידי הדמויות אפשרו לנו לזהות שמדובר בסצנת הטבלתו של ישו. אין לנו ספק שבדומה לסצנות אחרות של ההטבלה, גם בציור זה היו פרטים נוספים שנעלמו עם השנים", אמרה ד"ר לין.

הזיהוי החדש ייחודי לא רק מכיוון שהוא הראשון שנמצא בארץ מהתקופה הזו, אלא גם מפני שהוא שופך אור חדש על התפתחותה של האמנות הנוצרית לאורך השנים, ולכן גם על התפתחות הנצרות עצמה. לדבריה של ד"ר מעיין-פנר, הדימוי המוכר של ישו באמנות לאורך ההיסטוריה, הוא של דמות בעלת שיער ארוך, פעמים רבות עם זקן שחור. והנה, בציור הזה הוא מתואר כבעל שיער מתולתל ותווי פנים עם מאפיינים מזרח תיכוניים.

הצוות מאוניברסיטת חיפה, ממשיך במחקר האינטרדיסציפלינרי הייחודי אותו יובילו ד"ר לין וד"ר מעיין-פנר יחד עם ד"ר יותם טפר ופרופ' בר-עוז כחלק מפרויקט החפירות בשבטה. במסגרת המחקר יילמדו וייחקרו פרטי ציור הקיר על מנת להבטיח את שימורו בעתיד. בנוסף לחקר תוכניתו האיקונוגרפית, מתכוונים החוקרים לבחון את החומרים והטכניקות שהיו בשימוש ולקבוע את התנאים האופטימליים לשימור השרידים הביזנטיים העתיקים הנדירים, החשובים והרגישים כל כך, ששרדו על קירות האבן בנגב למעלה מ-1500 שנים.