בבית הספר, אשר רבים מתלמידיו ילדי נתינים אפריקאיים, התכנסו היום מרבית מבין 1,300 התלמידים, מכיתה א' עד י"ב. לא כולם הכירו את צגאיי, אך אלה שכן, דיברו על "הילדה שתמיד מחייכת". היא למדה בכיתת הספורט והייתה בנבחרת האתלטיקה של בית הספר. בערב ישתתפו חבריה לנבחרת בתחרות ריצה בעמק חפר. הם ביקשו להקדיש את הריצה לזכר חברתם.
לדבריו, "הצוות כאן כל הזמן עם יד על הדופק. לכל מחנך יש מפגש עם התלמידים בכל בוקר. יש לנו יועצות חינוכיות, פסיכולוגיות, מטפלות ומטפלים. בגלל הייחודיות של האוכלוסייה, אנחנו מאד מודעים אליהם. בגלל שיש ילדים שההורים שלהם עובדים משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה, אם אחד הילדים לא מגיע לבית הספר אנחנו מיד מתקשרים. עוטפים אותם כל הזמן. סילבנה לא החסירה ימי לימודים בתקופה האחרונה ונראתה ממש בסדר. לא נראתה עצובה".
צוות בית הספר המתין לתלמידים הבוקר, כדי לספר להם על שאירע. "כל מחנך הסביר לכיתה שלו, כל שכבה על פי גילה ויכולת ההבנה. הם שאלו שאלות, ביקשו לדעת פרטים, אבל גם אנחנו ניזונים מהתקשורת. אנחנו לא באמת יודעים מה היה שם. אבל אני יכול להגיד שסילבנה הייתה ילדה חזקה ולא פראיירית. אני בטוחה שהיא נלחמה נגד מי שפגע בה".
התרעות פיקוד העורף