"אני גם זוכר את התמונה של יגאל עמיר מוצמד אל הקיר כשמסביבו אבטחה והוא מחייך חיוך שטני. שמעתי שהוא אמר כי ביצע את הרצח לבדו ולא בעקבות הציונות הדתית ואני מקבל את זה ונגד ההכללות. מנגד, אי אפשר לסלוח ולשכוח. אני יכול להקביל את זה למחבל יחיד שיוצא למסע רצח. הוא ניזון מהמסגד, מהתקשורת. יש מסובב ויש מסובב. את ההחלטה לרצוח הוא קיבל על רקע ההסתה של רבנים ופוליטיקאים בתקשורת. יש דין רודף ודין מוסר", הוסיף.
"אז הוא אומר, שילך לעזאזל עם הדברים שהוא אומר. היה אז דין מוסר ודין רודף. רבנים מהציונות הדתית הגדירו במדויק מהו דינו של יצחק רבין. האיש הזה קיבל את ההחלטה המפלצתית שלו, גם אם קיבל אותה לבד, על רקע גל בלתי פוסק של הסתות, של דיני הלכה והתנכלויות לרבין. אם הוא טען שהוא כבר היה בעבר ב'יד ושם' עם יצחק רבין ובצומת כפר שמריהו, אז הוא היה שם כדי לאסוף מידע על האבטחה של ראש הממשלה. אסור שהאיש הזה יראה אור יום".
"לפני 30 שנה הייתי עיתונאי צעיר והתקבלה החלטה במועצת העיתונות שאין לקיים ראיונות עם מאיר כהנא. אני חושב שגם יגאל עמיר הוא פסול ראיונות".
"אני מתייחס ליגאל עמיר בחומרה גדולה יותר מאשר לסינוואר. יגאל עמיר הוא יהודי-ישראלי, סטודנט למשפטים ובוגר יחידת גולני הגדולה שירה בראש ממשלת ישראל. אני תוהה מה הערך בראיון הזה? נניח שאנחנו ננקה את כל האשמה מהציונות הדתית ומנתניהו שנאם על המרפסת. ואז מה?"
"אני לא יודע אם זאת האמת. מעבר לזה, יכול להיות שישנם בקרים שהוא מתעורר בתקווה שהוא יקבל חנינה. ביום שזה יקרה יעמדו מולו מאות אלפי אנשים".