כמעט כל ילד היום מאובחן בהפרעת קשב וריכוז כזו או אחרת המאפשרת לו התאמות, וכעת משרד החינוך החליט לנסות להקטין את התופעה. להפתעת אנשי חינוך, במשרד החליטו לצמצם את מספר התלמידים הנדרשים להקלות דווקא במבחן המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית), מבחן שמנהלים ומורים רבים במערכת החינוך חושבים שהוא מדד לא אמין.

מבחן המיצ"ב הוא מערכת מדדים בית-ספריים שמטרתה לספק מידע למנהלים ולצוותים הפדגוגיים על תפקוד בתי הספר במגוון של נושאים. המבחן נערך בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בארבעת מקצועות הליבה: שפת-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדעים. השנה חלק מהמבחנים יערכו בחודש מרץ ותלמידים רבים והוריהם יגלו שלא מגיעות להם התאמות למרות קשייהם.

מהלך זה מגיע לאחר שבשנת הלימודים הקודמת נבחנו למעלה מרבע מהתלמידים בכיתות מותאמות במבחני המיצ"ב – כיתות קטנות המאפשרות הקראת שאלות המבחן ע"י מורה. מדובר בנתונים חריגים, ובמשרד החינוך מבינים זאת. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא מציינים כי "נתון זה אינו סביר ואינו תואם את שיעור התלמידים עם צרכים מיוחדים לפי נתוני משרד החינוך ולפי נתונים המוכרים מהעולם".

עפ"י החלטת משרד החינוך, החל משנת הלימודים הנוכחית יהיו זכאים להיבחן בכיתה מותאמת רק תלמידים הזכאים לתמיכה מתוכנית השילוב (תלמידי חינוך מיוחד המשולבים בחינוך הרגיל) ועולים חדשים המצויים בארץ בין שנה לשלוש. במשרד פועלים על מנת שתלמידים עם לקויות למידה שאינם תלמידי שילוב לא יהיו זכאים להיבחן בכיתה מותאמת, כדי לסייע להם להתמודד עם המבחן למרות הקושי: "לזהות את הכוחות שלהם, לאתר מענים חלופיים לדרך הלמידה ולצייד אותם בכלים ובאסטרטגיות למידה שיסייעו בידם להתמודד עם הקושי שלקות הלמידה מעמידה בפניהם".

"תלמידים שזקוקים להתאמות עלולים להיפגע"

ר', רכזת לאנגלית אומרת ל"מעריב" כי "ערך האבחונים ירדו. בכל שנה במיצ"ב הוספנו תלמידים לכיתה של הקראה או פתחנו עוד כיתות. בשנה שעברה היו לי 3 כיתות הקראה עם בערך 30 תלמידים לעומת לפני 8 שנים, שהייתה לי כיתה אחת עם 20 תלמידים. אני לא יודעת להגיד אם באמת התלמיד צריך הקראת שאלון או שההורים הלכו באופן פרטי ושילמו על אבחון כדי להקל על הילד, אני לא יכולה לדעת". אולם, היא מדגישה כי התלמידים שאכן זקוקים להתאמות עלולים להיפגע. "מה קורה עם התלמידים שבאמת זקוקים להתאמות ובגלל ההצפה הם לא מקבלים? חבל כי עכשיו אף אחד לא יקבל".

ש', מנהל בי"ס במרכז הארץ מודע גם הוא למספר ההולך וגובר של תלמידים מאובחנים: "נהייתה אינפלציה מטורפת בנושא ההתאמות, אנחנו כמערכת בית ספרית כבר לא מסוגלים לעמוד בזה". אבל הוא לא מבין מדוע במשרד החינוך החליטו להחיל זאת דווקא על מבחני המיצ"ב: "אתם חושבים שההתאמות הן לא מוצדקות ויש אינפלציה? בואו נתמודד עם זה בדרך אחרת, דווקא במיצ"ב לתקוע את זה? אותי לא מטריד מה יהיה במיצ"ב אבל אני יודע איזה רעש זה עושה בשנה שאחרי כשהתוצאות יתפרסמו".

לדברי ד"ר גילת טרבלסי, מומחית בתחום לקויות למידה והפרעת קשב במחלקה לחינוך מיוחד של מכללת סמינר הקיבוצים, "התופעה המדוברת של 'הצפת אבחונים ודרישה להתאמות', הגיעה בישראל ל- 49%. נתונים אלו אינם תואמים כל מחקר קיים בעולם, ומשליכים על תפיסה של רפיון ידיים וכניעה למציאות". אולם, היא מדגישה כי "לתלמידים עם לקויות למידה יש אינטיליגנציה תקינה וחוזקות - ראוי להתמקד ב'מה שיש', ולא ב'מה שחסר'. התמקדות ב'יש' מחזקת את תחושת החוללות העצמית ואת הנכונות להתמודדות עם אתגרים של עולם משתנה ולהסתגלות עם מציאות המזמנת קבלת החלטות. אלו מעודדים את כוח התקווה ואת איכות החיים של התלמיד".

במשרד החינוך ציינו, כי לא יחול כל שינוי במתן ההתאמות מסוג של תוספת זמן ושימוש במחשבון. עם זאת, יחול שינוי בנהלים של מתן התאמה מסוג הקראה. התאמה זו תחול אך ורק על אוכלוסיות התלמידים שהם עולים חדשים, ליקויי ראיה וילדי שילוב וילדי חינוך מיוחד.