פלאטו-שרון נולד בשנת 1930 בעיר לודז' שבפולין, אך ברח ממנה עם כיבוש הנאצים את המדינה, וברח לצרפת, שם גדל והפך לאיש עסקים. בתחילת שנות ה-70 החלו רשויות המס בצרפת לחקור את עסקיו של פלאטו-שרון, שעלה במהלך החקירות לישראל. בשנת 1977 הקים מפלגה ונבחר לכנסת התשיעית, אך בהמשך הורשע בשל הבטחות שווא שנתן לבוחריו.
לאחר שירותו בכנסת חזר שרון לעולם העסקים, ואף נאלת לשלם לחברה הצרפתית "קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון" 41 מיליון דולר במסגרת החקירה שבמסגרתה ברח מצרפת. לווייתו של פלאטו-שרון תיערך בבית העלמין סביון בשעה 14:00.
לקראת הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 שינה את שמו לשמואל שרון והקים מפלגה בעזרתה קיווה למנוע את הסגרתו, מאחר שלא ניתן להסגיר אדם שהוא חבר הכנסת. המפלגה הייתה מפלגת יחיד, ושמה היה: "פיתוח ושלום" שססמת הבחירות שלה הייתה: "שמואל שרון - האיש הבודד לכנסת".
בעת כהונתו נחקר פלאטו שרון על פעולותיו לפני היבחרו, הוגש נגדו כתב אישום, וב-1979 הורשע בעבירות של הבטחות שווא של פתרונות דיור לקבוצות בוחרים. כתב אישום זה נדון בשלוש ערכאות עקב ערעורים שהוגשו על ידי פלאטו-שרון ועל ידי המדינה, ובסופו של דבר, בפסק דין של בית המשפט העליון הורשע פלאטו שרון בשלושה סעיפי אישום, ונידון לשלושה חודשי עבודות שירות ול-15 חודשי מאסר על-תנאי.
לאחר תקופת עבודת שירות שב לעסקים פרטיים, וביחד עם אשתו, אנט, התפרסמו כידוענים המארחים למסיבות יוקרתיות בביתם שבסביון אנשי עסקים וידוענים אחרים. בכל אותו זמן לא בוטל צו המעצר הבינלאומי של ממשלת צרפת, והוא נחשב לעבריין נמלט, ומיעט לצאת מגבולות מדינת ישראל מחשש שייעצר. בהיותו חבר הכנסת, הצליח לגרום בעזרת הליכוד להעברת חוק למניעת הסגרה של אזרחים ישראלים למדינות זרות, גם כאשר קיימים הסכמי הסגרה תקפים בין המדינות.
בדצמבר 2014, במערכת הבחירות לכנסת העשרים, הודיע פלאטו-שרון שיתמודד בפריימריז על מקום ברשימת הליכוד. אך לבסוף הסיר את מועמדותו יומיים לפני מועד הפריימריז.