"עשיתי כמה השוואות: בין הסחות דעת שנובעות בשימוש במכשיר סלולרי - אם זה שימוש לצורך שיחה או משחק; לעומת הסחות דעת שנובעות מהסביבה עצמה - אם למשל הסביבה מאוד רועשת או עם גירויים ויזואלים. בדקתי איך זה משפיע על דפוס החצייה. בשיתוף הדוקטורנט שלי, חגי תפירו, ראינו שהסחות דעת משפיעות על כולם. כשבן אדם עסוק במכשיר הנייד, הוא לוקח למשל מרווחי חצייה יותר קטנים".
"כאן נשאלת השאלה מה המדינה צריכה לעשות, וזה מתקשר גם לאחריות של הולכי הרגל. דבר ראשון, צריך לטפל בנושא התשתיות. לרוב בפגיעה בהולכי רגל זו מעורבות של רכב והולך רגל. כאן נכנס נושא מאוד מרכזי של מיתון תנועה. רוב הולכי הרגל נפגעים בתחום העירוני. הגורם של המיתון תנועה בא למעשה להפחית את מהירויות הנסיעה וליצור סביבה יותר בטוחה ויותר ידידותית להולכי רגל. למשל, מעבר חצייה מוגבה. באזורים של מיתון תנועה לפעמים מגביהים את מעבר החצייה ביחס לגובה הכביש. ואז זה יותר בולט לנהג וגורם לו להאט. זה גם מייצר יותר בולטות להולך הרגל ומעלה את המודעות שלו לעניין של איפה הוא חוצה".
השנה כבר החלה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בקמפיין המיועד להולכי הרגל תחת הסלוגן "תסתכל לי בעיניים". "זה קמפיין המיועד גם לנהג וגם להולך הרגל", אומרת טבת-ויזל. "בשנת 2019 אנחנו נמפה אוכלוסיות של הולכי רגל ונתאים לכל אוכלוסייה תוכנית מתאימה. למשל אזרחים ותיקים, נוער וילדים בשיתוף משרד החינוך, אנחנו פועלים בחברה הערבית ועובדים מול משטרת התנועה המקומית העירונית כדי לעשות מבצעים משולבים. כחלק מהמבצע למשל אנחנו מתכוונים לממן במספר מחוזות רכב נוסף עם שוטרים ומתנדבים המיועד לאכיפה שקשורה להולכי הרגל. למשל, כאלה שלא עוברים במעבר חצייה, או שחוצים תוך כדי שימוש בטלפון נייד. אנחנו בונים תוכנית מותאמת לכל עיר, שתהיה משולבת בה גם הסברה וגם אכיפה, במטרה להעלות את המודעות והאחריות האישית גם בקרב הולכי הרגל".
התרעות פיקוד העורף