הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון, באמצעות חברת "הלו" (Halo Trust) וחברת הפיקוח הישראלית 4CI, מסיימת בימים אלו את פינוי המוקשים, הנפלים והמלכודים השונים משלושה מתוך שבעה מנזרים בשטח שנקרא "ארץ המנזרים", הסמוך לאתר הטבילה "קאסר אל יהוד". המנזרים הראשונים מהם פונו המוקשים הם היווני-אורותודקסי, הפרנציסקני והאתיופי. השטח משתרע על כ-1,000 דונם, בהם היו פזורים כ-3,000 מוקשים שונים, נגד בני אדם ונגד טנקים. תהליך הניקוי צפוי להסתיים לחלוטין בחודשים הקרובים.
"ארץ המנזרים" הוכרזה כשטח צבאי סגור לפני כ-50 שנים בעקבות פיגועים רבים שאירוע באזור בין השנים 1967 ל-1970. רחבעם זאבי (גנדי), שהיה מפקד פיקוד המרכז, החליט ביחד עם רפאל (רפול) איתן למלכד את השטח במטרה להגן על המקום. המתחם בו נערך הפינוי הוא בעל חשיבות היסטורית לדת היהודית והנוצרית, ונמצא על גדות הירדן מצפון לים המלח.
בתום הפרויקט, יוחזרו השטחים הפרטיים לחזקת הכנסיות השונות, וכך יוכלו אזרחים ותיירים לשוב לבקר באתרים הקדושים ולהתפלל בהם.
ראש הרשות הלאומית לפינוי מוקשים במשרד הביטחון, מרסל אביב, אמרה כי "זהו שבוע מרגש שציפינו לו זמן רב. להנגיש מקום בעל משמעות גדולה עבור הרבה מאוד אנשים מהארץ ומהעולם – זוהי זכות והזדמנות ייחודית של הרשות, וזהו בהחלט פרויקט שאנחנו גאים בו".
אתר הטבילה שנמצא במקום הוא השלישי בקדושתו וחשיבותו בעולם הנוצרי, אחרי כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר בירושלים. לפי מסורות שונות, האתר נחשב למקום בו חצו בני ישראל את הירדן בעלותם ממצרים, אחרי 40 שנות נדודים במדבר. אירוע נוסף המיוחס לאתר זה הוא פרידתו של אליהו מאלישע ועלייתו במרכבות האש השמימה.
עד 1967, היה האתר תחת שלטון ירדני, והגיעו אליו צליינים ותיירים רבים. ב-1968, קצת אחרי מלחמת ששת הימים, נסגר האתגר והגישה אליו לא התאפשרה יותר עקב החשש הביטחוני שנבע מהתכתשויות צבאיות רבות באזור. סמוך לאתר הטבילה, לאורך כ-1.5 ק"מ, פזורים מבני כנסיות, קפלות ומנזרים. הנזירים התפנו מהמקום לאחר מלחמת ששת הימים, עם התגברות הטרור באזור.בין המנזרים נמצא כאמור המנזר היווני-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל, מבנה המכונה בערבית "קאסר אל יהוד" (ארמון היהודים). המנזר נבנה ככל הנראה בימי של הקיסר אנסטסיוס הראשון, אשר שלט בשנים 491-518, וחרב ברעש אדמה בשנת 1024. במאה ה-12 שוקם על ידי הקיסר מנואל קוממנוס.
אבירי המנזר הטמפלרי העניקו למקום את מבנהו המבוצר, כדי להגן על הנזירים ששירתו בו. השם הערבי משמר את המסורת הרואה באתר זה את המקום שבו חצו בני ישראל את הירדן. למנזר זה חצר מגודרת נפרדת הנמצאת על אם הדרך היורדת לאתר הטבילה ובה מבנה תפילה ייחודי.
בנוסף אליו, נמצאים במקום עוד כשישה מנזרים אחרים, ארבעה מהם על שם יוחנן המטביל, וכל אחד טומן בחובו היסטוריה עשירה וסיפורים מרתקים. משייפתח המקום מחדש, קיים צפי לגל תיירות שישטוף אותו ויחייה את האזור מחדש.