ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית, הגיעה בשנת 2017 ל-20,027 שקל – עלייה ריאלית של 4.5% לעומת השנה שלפני כן. כך מסרה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים על ההכנסות וההוצאות של משקי הבית. בלמ"ס ציינו עוד, כי סך ההוצאה הממוצעת לתצרוכת ב-2017, הכוללת את אומדן שירותי הדיור, הסתכמה ב-16,267 שקל בחודש – עלייה ריאלית של 2.7% לעומת השנה שלפני כן.
בהשוואה בין ממוצע ההכנסות וההוצאות, ההכנסה הכספית נטו לחודש למשק בית עמדה על 16,518 שקל וההוצאה הכספית עמדה על ממוצע של 13,144 שקל. 79% מהכנסות משקי הבית היו מעבודה, 10.9% מקצבאות ותמיכות והיתר מהון, פנסיות וקופות גמל. ההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית שבראשם אדם שאינו עובד הגיעה ל-8,279 שקל בממוצע לחודש וההכנסה הכספית נטו הסתכמה ב7,743 שקל בחודש.
מכלל 2,541.2 מיליון משקי הבית במדינת ישראל – ב-1,757.6 משקי הבית עומד אדם שכיר, ב-283.2 אלף – עצמאי ובכחצי מיליון משקי בית נוספים – אדם שאינו עובד (בדרך כלל בגיל פרישה מעבודה). בלמ"ס ציינו עוד, כי הפערים בין העשירון העליון לתחתון בהכנסות הכספיות נטו גבוהים הרבה יותר לעומת הפערים בהוצאות הכספיות.
מההשוואה עולה, כי העשירון העליון מכניס פי 7.4 יותר לעומת העשירון התחתון. אבל לעומת זאת, העשירון העליון מוציא רק פי 2.3 יותר לעומת העשירון התחתון. בשלושת העשירונים התחתונים, ההוצאה הכספית של משקי הבית גבוהה מההכנסה נטו שלהם. עוד עולה מהנתונים, כי ההכנסה הכספית נטו של החמישון העליון מהווה 37.9% מסך הכנסות משקי הבית, בהשוואה ל-6.6% בחמישון התחתון. יותר מרבע מסך ההוצאה של החמישון התחתון (26.5%) היה על מזון, הלבשה והנעלה.
"עדיין חריגה"
"עדיין חריגה"
לעומת זאת, ההוצאה של החמישון העליון על מזון, הלבשה והנעלה עמדה על 17.2% מסך כלל ההוצאות. ל-97.3% ממשקי הבית בישראל יש לפחות טלפון נייד אחד , ל-78% יש מחשב, ל-38.6% יש מחשב לוח (טאבלט) ול-7.7% ממשקי הבית יש אופניים חשמליים. לעומת זאת, רק ל-59.2% ממשקי הבית יש מנוי לטלוויזיה בכבלים ובלוויין. עוד עולה מהנתונים, כי ל-81.9% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות ול26.2% ממשקי הבית יש לפחות שתי מכוניות.
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התייחס לנתוני הלמ"ס על הירידה במדד הג'יני ואמר: "הירידה המתמשכת במדדי אי השוויון, לצד העלייה העקבית בשכר הריאלי במשק, נותנות תוקף נוסף לחשיבות המהלכים שהובילה ההסתדרות בארבע השנים האחרונות. המהלך להעלאת שכר המינימום, אשר הביא לשיפור במצבם של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצד מהלכים נוספים שהובלנו לצמצום פערים חברתיים כגון המתווה להגדלת קצבאות הנכות, אחראיים להפחתת חוסר השוויון בחברה הישראלית".
ניסנקורן הדגיש: "על אף שהנתונים מראים כי מהלכי ההסתדרות העלו את המשק בכיוון הנכון, חשוב לזכור כי רמת אי השוויון בארץ היא עדיין חריגה ויש עוד עבודה רבה. ההסתדרות תמשיך להיאבק למען צמצום הפערים ותוביל לכך שבשנים הבאות המגמה תימשך וחוסר השוויון בחברה הישראלית ימשיך להצטמצם".