פחות בקשות, יותר אישורים: דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על הפסקות היריון חוקיות בישראל שמתפרסם היום, מצביע על צניחה עקבית במספר הבקשות להפסקת היריון. ולמרות שנרשם זינוק באחוז האישורים, מספרם בפועל יורד בהתאם לירידה במספר הבקשות. כפי שעולה, בשנת 2016 (לה מעודכן הדוח) התקבלו 18,032 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון (תשע פניות לאלף נשים בגיל הפריון, 49-15), ו-99.3% מהן אושרו (17,990). לעומת זאת, בשנת 2015 התקבלו 18,510 פניות (9.4 לאלף נשים בגיל הפריון), ו-99.1% מהן אושרו (18,343), ירידה של כ-3%.
 
השינוי מהווה המשך של מגמת ירידה שנצפית בשלושת העשורים האחרונים, כששיעור הפניות לאלף נשים בגיל הפריון עמד על כ-18 לאלף בשנת 1988, במקביל לעלייה באחוז האישורים מתוך סך הבקשות (בכל הגילאים), מה-90% ב-1988 למעל 99% בשנתיים האחרונות (לפי דוח קודם של משרד הבריאות, שיעור הפסקות ההיריון ירד ב-27% משנת 2000).
 

כמעט מחצית הפניות (47.7%) הן של נשים מתחת לגיל 30, 11.7% של נשים בגיל 40 ומעלה ו-9.1% של נערות מתחת לגיל 19 (כשאצל האחרונות מדובר בירידה בעשור האחרון, כאשר ב-2006 הן הפנו 14.3% מהבקשות). כמעט מחצית הפניות (48.2%) הן של נשים נשואות, 40.9% - של רווקות, 10.3% של גרושות וחצי אחוז של אלמנות. 
 
מבין נשים יהודיות, שיעור הפניות בקרב ילידות חו"ל כמעט כפול מזה של ילידות הארץ (15 לאלף נשים בגיל הפריון לעומת 8.2, בהתאמה). שיעור הפניות של ילידות אתיופיה הוא הגבוה ביותר, ועמד בשנת 2016 על 37.1 פניות לאלף נשים בגיל הפריון. שיעור הפניות של ילידות ישראל ממוצא אתיופי (שאביהן יליד אתיופיה) נמוך יותר – 33.0 פניות (ירידה מ- 38 ל-1,000 נשים ב-2010). גם שיעור הפניות של נשים שעלו מברית המועצות (לשעבר) משנת 1990, גבוה מהשיעור בכלל האוכלוסייה (13.3 לעומת תשע, בהתאמה); אולם שיעור הפניות של העולות ירד מ-21.5 ב-2000 ל-13.3 ב-2016. 
 
בסך הכל, שיעורי הפניות הגבוהים ביותר נרשמו מצד נשים נוצריות שאינן ערביות (12.7 לאלף) ונשים ללא סיווג דת (11.3), לאחריהם יהודיות ונוצריות ערביות (9.4 ו-9.8, בהתאמה), ואילו השיעורים הנמוכים ביותר אצל מוסלמיות ודרוזיות (7.1 ו-6.0, בהתאמה). עם זאת, מצטיירת בעשור האחרון תמונה מעניינית של שתי מגמות הפוכות: מצד אחד עלייה מתונה בשיעורי הפניות בקרב המוסלמיות (שלפני כעשור עמד על כשש נשים לאלף) ומצד שני ירידה בקרב יהודיות (שעמד לפני כעשור על כ-13 נשים לאלף).
 
פער חד נוסף שנמצא בין יהודיות ומוסלמיות, קשור בסעיפי החוק לאישור ביצוע הפסקת היריון. בעוד שאצל יהודיות הסעיף השכיח ביותר הוא "היריון מחוץ למסגרת הנישואין" (53.9%), אצל מוסלמיות הסעיף השכיח ביותר הוא  "סיכון לבריאות האישה" (47%), פי שלוש בהשוואה ליהודיות (15.7%). 
 
בהקשר זה, מעניין לציין שתחת הסעיף "סיכון למום בעובר" אושרו 3,666 פניות, אף שבפחות ממחציתן (48.7%, 1,779 מקרים) הייתה אבחנה של מומים או מצבי טרום-לידה שיכולים לגרום לפגיעה בעובר בוודאות או בסבירות גבוהה. כמו כן, ב-29.8% מהמקרים שאושרו הסיבה הייתה שימוש בתרופות העלולות לסכן את העובר בזמן ההיריון. כמו כן, מכל 100 הריונות ידועים, תשעה הסתיימו בהפסקת היריון יזומה (ירידה מ-15.2 בשנת 1988).