יומיים לאחר מותה של רונה רמון ממחלת הסרטן, הוצב היום (רביעי) ארונה לבקשת משפחתה במרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו, והקהל הרחב הגיע לחלוק לה כבוד אחרון. לפני מותה ביקשה רמון למנוע משלושת ילדיה הנותרים לעבור עוד טקס הלוויה, ולכן ביקשה שגופתה תישרף ולא תיקבר. 
 

נוסף על כך ביקשה רמון לא לקיים שבעה בבית המשפחה, אלא במרכז פרס. המבקשים להגיע ולתמוך במשפחה יוכלו לעשות זאת מחר, יום חמישי ובשבוע הבא בימים ראשון ושני בין השעות 10:00־13:00 ובין 17:00־19:00. היום יתקיים טקס אשכבה בשעה 16:00, בהשתתפות נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, בני משפחה וחברים בלבד. לבקשת המשפחה הוא ייערך ללא נוכחות התקשורת.


ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע גם הוא למקום על מנת לחלוק כבוד אחרון לרמון. נתניהו ספד לה ואמר: "זו טרגדיה בממדים תנ"כיים, אבל גם גבורת רוח בממדים תנ"כיים. מה שכבש את הלב של כולנו הייתה הדרך בה התייצבה מלוא קומתה בזקיפות, והמשיכה לפעול כמנהיגה שתרמה להמשך העשייה והיצירה. כמנהיגה, שתרמה להמשך העשייה והיצירה, רונה נכנסה ללב של כולנו. תמיד נזכור אותך". 

צילום: קובי ריכטר/TPS

 
שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, הוסיף: "אנחנו חברים. הייתי מזכירו הצבאי של אריאל שרון כשאסף רמון המריא ונפל. אני זוכר את התהליך של האופוריה לאחר ההמראה, השיחה בין שרון לרמון, כשהיה בחלל, ואת הטרגדיה הנוראית. אשתי קלודין ורונה חברות במשך שנים, ואשתי הייתה חלק מקבוצת חברות סביב רונה. התחברנו והיינו חברים טובים. זו טרגדיה נדירה, שלא ראיתי. הטרגדיה החלה עם אילן, אחר כך עם אסף וכעת עם רונה, שכל כולה היה לנתינה". 
 
כמו כן, הוא סיפר כי משרד הבינוי והשיכון הוביל את היוזמה של רונה רמון להקמת מכינה קדם צבאית על שם בנה אסף. "צריך הרבה תעצומות נפש לפעילות שלה והיכולת לקום ולהמשיך. זה משהו שלא פגשתי. הציבור רואה ברונה סמל של המשכיות. זוהי דמות של עץ זית, שכל פעם שנקטף ממנו ענף הוא מתחדש ומתחדש". 
 
ח"כ עמיר פרץ, אמר: "התחושה היום קשה מאוד, ושל אובדן עצום. רונה נרתמה בצניעות לפעול ולסייע אחרי האסונות שעברה. המסר שלה הוא מדריך לכל אדם במדינה הזו. מדובר במסר של חברה יותר צודקת ומתן הזדמנויות שוות לכולם. היא מאוד האמינה בדור הצעיר, וכל השנים פעלה בעוצמה ובאמונה".


צילום: קובי ריכטר, TPS

 


נשיא המרכז, חמי פרס סיפר: "אבא שלי (שמעון) היה זה שסיכם בזמנו עם הנשיא ביל קלינטון על האסטרונאוט הישראלי הראשון, ואיתן (מפקד חיל האוויר דאז, איתן בן אליהו' בחר את אילן למשימה. מאז, לאבא שלי היה קשר עם אילן רמון והוא נמשך לאחר מותו הטראגי בהתרסקות עם משפחת רמון. אבא שלי העניק לאסף רמון את כנפי הטיס כשסיים כחניך מצטיין את הקורס, וחודשים בודדים אחר כך נאלץ להספיד אותו, הוא אמר לי שיש דמיון בין אילן לאסף באומץ, בהשראה". חמי פרס סיפר עוד שרונה רמון ראתה במרכז פרס בית שני.


קורל דיק (23) מראשון לציון, זוכת אות רמון לשנת 2013 וסטודנטית למשפטים, סיפרה כי הזכייה באות וההיכרות עם רמון, הן נקודות שיא בחייה. “ממש קשה לי. רונה היא כמו אמא שנייה בשבילי. זכיתי באות ההצטיינות החברתית והלימודית כשהייתי בכיתה י”ב, והוא חלק משמעותי בחיי.
 

“במשך שנה זכיתי לליווי של רונה, מאוד אהבתי אותה, והיא אהבה אותי. לכנס הבוגרים האחרון, שנערך לפני כשבוע וחצי, כבר נבצר ממנה להגיע. הבנו שהמצב שלה קשה. היא הייתה אישה של עשייה, מעורבות ואכפתיות והתעניינה בכל הפרויקטים שלנו. פשוט אישה משכמה ומעלה, מלאה בנתינה. דמות להערצה. קרן רמון זו משפחה אחת גדולה, והלוואי שהקרן והעשייה יימשכו ברוחם של רונה, אסף ואילן”, אומרת דיק.

רונה רמון עם בנה אסף ובעלה אילן. קרדיט: באדיבות קרן רמון


שחר אופז, ראש המכינה הקדם צבאית “אחד משלנו”, ש“בית אסף, ע”ש אסף רמון ז”ל” הוא אחד משלוחותיה, מספר: “השלוחה נפתחה לפני כשנתיים, ורונה הספיקה לראות אותה וללוות אותה מקרוב. הרעיון לשלוחה עלה לפני כארבע שנים, כשתושבי מצפה אילן ע”ש אילן רמון ז”ל חיפשו פרויקט קהילתי חינוכי שיהיה ביישוב שלהם, ואנחנו רצינו להוסיף שלוחה למכינה. רונה הגיעה לבקר אותנו במכינה, ואז היא אמרה שכבר הרבה שנים, מאז שאסף נהרג, היא מחפשת דרך להנציח אותו. לדעתה זה משהו שאסף יכול היה להתחבר אליו. בעזרת רונה, תוך חצי שנה קיבלנו את האישורים להקים את השלוחה, ובינתיים היא התיישבה במקום זמני בגן שמואל, והיום היא יושבת בכפר הנוער אלוני יצחק. 


“רונה הייתה מאוד מרשימה, לימדה אותי ואת החניכים סוג אחר של מנהיגות, שמגיעה מתוך צניעות, לפעמים אפילו מביישנות, בלי יותר מדי התלהמות. היא ידעה לגעת בנקודות המרכזיות ולדרוש המון. החניכים שהעזו, שאלו את רונה לא פעם מאיפה הכוחות. היא הסתכלה עליהם ואמרה ‘מה זאת אומרת מאיפה יש לי כוח? מכם. ההצלחה שלכם ושל הפרויקטים נותנת לי כוח’. היא לא עשתה את זה רק בשם האב או הבן, אלא גם בשם החום והאהבה לילדים, שלהם היא קראה ‘הילדים שלי’”.


ד”ר אביבה בריינר, רכזת מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, שעבדה בשיתוף פעולה עם קרן רמון, מסבירה ש”היום מאות בתי ספר יסודיים ועשרות חטיבות ביניים משתתפים בתוכניות של קרן רמון. ״מדהים לשמוע את הילדים מדברים במונחים שלא היו מגיעים אף פעם לחקור אותם, אלמלא תוכניות קרן רמון. צריך לראות את ההתלהבות של המורים ואת הברק בעיניהם. גם הם הפכו למשוגעים לדבר”. 


לדברי ד”ר בריינר, “רונה הייתה אישה מקסימה, חמה, קורנת ומלאת חיים. היא לקחה את כל נושא האבל והפכה אותו לכוח המניע שלה, כדי להוביל את התהליכים האלה, עם המון רצון ואנרגיות חיוביות. היא תמיד חייכה. היא אישה מרתקת, כל כך ישראלית, שורשית, צנועה. אין בכלל אפשרות להתייחס לעוצמה שהיא משדרת, להשפעה שלה על הילדים ולעשייה, לנוכח הצניעות שלה. היא תמיד דיברה בגובה העיניים עם ילדים ומבוגרים ומאוד אהבה את פעולות הקרן”.