מותו של לוחם: שמחה רותם (קאז'יק), אחרון לוחמי גטו ורשה הלך הערב (שבת) לעולמו בירושלים, והוא בן 95. רותם הותיר אחריו שני בנים, חמישה נכדים ואחות. רותם נולד בשנת 1924 בוורשה, ובמהלך כיבושה איבד את אחיו ישראל ובני משפחה נוספים בהפצצות חיל האוויר הגרמני, כשהוא עצמו נפצע. לאחר כיבוש העיר, הועבר רותם לגטו ורשה, שם הצטרף לארגון אי"ל, שלחם נגד הנאצים.

במהלך המרד הצליח רותם להבריח חלק מהנהגת הגטו מחוץ לעיר אל היערות, וזאת בזכות תפקידו כמבריח של המחתרות, ושנע רבות בין הגטו לשאר חלקי העיר, תוך שהוא מנצל את מראהו הבהיר כדי לנוע לא מורגש בחלקים שבהם היה אסור ליהודים להימצא. לאחר מרד גטו ורשה הצטרף למרד הפולני בוורשה, ולאחר מהמלחמה לארגון "הנקם", לנקמה בנאצים.

בהודעת יד ושם על מותו של רותם נאמר כי "מדובר באובדן של דמות מיוחדת שכן קאז'יק היה לוחם אמיתי במלוא מובן המילה" אומר יו"ר יד ושם, אבנר שלו, "הוא היה לוחם צעיר אמיץ ומלא תושייה. קאז'יק לא היה אדם פוליטי אלא אדם שנלחם על הזיכרון באופן הכי נקי ועשה זאת גם במסגרת חברות בוועדת חסידי אומות העולם של יד ושם. איבדנו היום קול חשוב מאוד וכעת האתגר של כולנו הוא להמשיך ולהעניק משמעות לזיכרון בהעדר דמויות מופת כמו שהיה קאז'יק".

"בינואר 1945 נשלח לעיר לובלין על-מנת ליצור קשר עם הממשלה הפולנית הזמנית. בדרכו לשם פגש חיילים סובייטים וכך מצא את עצמו בשטח שזה עתה שוחרר מהכיבוש הנאצי. בהמשך לקח חלק בארגון 'הבריחה'. בשנת 1946 עלה קאז'יק לארץ-ישראל במסגרת 'עלייה ב'' ונכלא על-ידי הבריטים במחנה המעצר בעתלית. בארץ הצטרף ל'הגנה' ולחם במלחמת העצמאות. לאחר קום המדינה שימש קאז'יק במספר תפקידים רשמיים בשליחות מדינת ישראל.

בשנת 1984 העלה את קורותיו על הכתב בספרו "ובתוכי העבר". החל משנת 1963 משמש קאז'יק כחבר בוועדה לציון חסידי אומות העולם של יד ושם. בשנת 2010 הקימה ממשלת פולין אנדרטה מעל בור הביוב שממנו יצאו הלוחמים". הלווייתו תיערך ביום שני בקיבוץ הראל.

האנדרטה לזכר ההימלטות מגטו ורשה בפולין, צילום: אדריאן גרייצ'וקהאנדרטה לזכר ההימלטות מגטו ורשה בפולין, צילום: אדריאן גרייצ'וק

ריבלין: "קאז'יק קרא לנו להיות בני אדם, נשתדל להיות ראויים לכך"

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, התייחס ללכתו של רותם ואמר כי "אנחנו נפרדים הערב בהצדעה מהנער קאז'יק שהיה לשמחה רותם, אחרון הלוחמים בגטו ורשה. קאז׳יק חזר לגטו ורשה ב-1942, כשהוא בן 18, שלושה חודשים אחרי ששלחו אותו הוריו לראדום, כדי שיינצל מהגורל הצפוי לרוב יהודי פולין. הוא שמע מה קורה בגטו ולא יכול היה לשבת בשקט".

"כשהגיע, מצא עצמו משוטט בין הריסות, מחפש לשווא קולות ופנים. רק חורבן ומוות ראה מולו. 'התיישבתי בתוך ההריסות האלה', סיפר בעדותו, 'לא ידעתי בדיוק איפה אני, ידעתי שאני בתוך הגטו... דמיינתי לעצמי שאני היהודי האחרון בגטו ורשה או בורשה בכלל'. קאז'יק לא היה היהודי האחרון בגטו ורשה. הוא הצטרף למרד גטו ורשה והצליח לחלץ מהגטו עשרות לוחמים ולהעבירם לצד הארי. בין העשרות הללו היו שניים ממנהיגי המרד, יצחק צוקרמן וצביה לובטקין".

"כשעלה לארץ אחרי המלחמה, הקים קאז'יק בית ומילא שורה של תפקידים ציבוריים במדינה עליה בקושי יכול היה לחלום כשישב וראשו בין ידיו, מיואש וחרד בין הריסות הגטו. מי שדימה לרגע שנותר היהודי האחרון בגטו ובורשה כולה, היה לאחרון הלוחמים של מרד גטו ורשה שנותר בחיים. בראיון שנתן, נשאל מה המסר שהיה רוצה להעביר לבני הנוער במדינת ישראל וענה: 'להיות בני-אדם. אנחנו חיה על שתי רגליים. ממש כך - כך אני חושב, כך אני מרגיש. ובין החיות האלה, על שתי רגליים, יש גם אנשים, שראויים לשם הזה - אדם.' תודה על הכול קאזי'ק. אנחנו מבטיחים להשתדל יום יום להיות ראויים לשם 'אדם'".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוסיף: "בשם כל אזרחי ישראל אני מביע צער על פטירתו של שמחה רותם ז״ל, אחרון הלוחמים במרד גטו ורשה. קאז׳יק (כך קראו לו אז) לחם בנאצים, הציל יהודים, עלה ארצה לאחר השואה וסיפר את סיפור גבורתו לרבבות ישראלים. סיפורו וסיפור המרד ילוו את עמנו לעד. יהי זכרו ברוך".

שר החינוך נפתלי בנט התייחס ללכתו של רותם, ואמר כי הוא "לא רק לחם במרד נגד הנאצים אלא סיכן את חייו כדי להציל יהודים ששרדו", חברת הכנסת לשעבר ד"ר עינת וילף, התייחסה גם היא למותו של רותם וסיפרה על פעולותיו במהלך המרד.