א' הוא צעיר רהוט, חרוץ ומרשים בן 22 מירושלים. המפגש איתו ועם סיפור החייים שלו מעורר השראה אבל גם הזדהות גדולה עם כאב עצום שהאיש הצעיר הזה מתמודד איתו יום יום. עדותו מדברת בעד עצמה והוא מגיע אלינו עם מטרה אחת – שאחיו הצעירים לא יצטרכו לעבור חיים קשים ולהקריב את עצמם לפרנסת משפחתם עוד לפני שהקימו משפחה משלהם כפי שהוא נאלץ לעשות.
"אני השני מבין שמונה ילדים, גר בירושלים עם ארבעה מתוך שבעת האחים שלי. אחותי הגדולה עזבה לחו"ל, יש לי אחות ואח עם צרכים מיוחדים במסגרות, אח שבאמצע השבוע גר בפנימייה ושלושת האחים הקטנים בבית עם אמא ואיתי. לאמא אין תואר אז היא עובדת בכל מה שאפשר. היינו חרדים עד שאבא שלי עזב את הבית אבל אני כבר לא חרדי אלא מסורתי. אמנם למדתי בישיבה אבל כשהשגרה של המשפחה התערערה הבנתי שיש לי גם חופש בחירה אבל גם אחריות, עזבתי את הישיבה ורציתי מסלול שיקנה לי עתיד".
כשהיה א' רק בן 14 נכלא אביו לאחר שאמו אזרה אומץ והתלוננה עליו במשטרה כשבמשך כמעט שני עשורים חוותה ממנו אלימות פיזית בלתי פוסקת לעיני הילדים, בכלל זה כשהיתה בהריון עם אחיו הקטן של א'. "גם אני ובמיוחד אמא סבלנו ממנו אלימות, מראות שילד לא צריך לראות. אין לי קשר איתו, הוא עשה את הטעות והוא שילם עליה". בגיל 19, א' הוא כבר חייל בצה"ל עם בגרות מלאה ותעודת מקצוע. במסלול הלימודים פגש א' לראשונה את אנשי "פתחון לב" שמפעילים את "תכנית 7" לחילוץ צעירים מעוני בין-דורי ומלווים אותם במשך שבע שנים מהלימודים ועד לצבא, אבל כאן רק מתחיל המסע האישי שלו לשיקום משפחתו.
"אבא שלי לא משלם מזונות כי גם אחרי שהשתחרר מהכלא אין לו מאיפה, ואמא לא רצתה עוד מאבקים איתו. כל ההכנסה שלנו מהמשכורת של אמא ביחד עם קצבאות 7500 ש"ח, ואני מוסיף עוד כ-2500 ש"ח מעבודה ועוד כ-800 ש"ח מהצבא, וזה עדיין לא מספיק לצרכים של האחים שלי. יש חשבונות, קניות, אוכל, חובות. אמא ואני המפרנסים של הבית וכל שקל הולך להוצאות. שנה וחצי לקח לי לשכנע את הצבא לתת לי תנאים של בסיס פתוח כדי שאוכל לעבוד קבוע, ועד אז הייתי סוגר בבסיס כל שבת שנייה. יש הרבה חיילים שמבקשים ת"ש שלא מגיע להם ופוגעים ככה במי שכן. אבל בצבא ידעו על המצב. קצינת ת"ש היתה אצלי בבית, ולמרות זאת כשאמא פוטרה מהסופר והיתה מובטלת תקופה דווקא אז הצבא ביטל לי מענק חודשי של 200 ש"ח בטענה שהם עוזרים רק להורים עובדים. לקח לאמא זמן למצוא עבודה חדשה אבל את התוספת כבר לא היה לי להביא הביתה".
את יומו מתחיל א' בשש בבוקר ומסיים אותו באחת בלילה. בין הנסיעה הלוך וחזור באוטובוסים מירושלים לבסיסו שנמצא באזור השפלה ובחזרה. עד שהוא מגיע לעבודתו בסושייה בירושלים הוא משתדל למהר הביתה כדי לקלוט את שלושת אחיו הקטנים שחוזרים מבתי הספר, להכין להם אוכל ולסייע להם בשיעורי בית.
א' לא דואג לעתידו: "החיים היום מלמדים אותי שאדם יכול להספיק לעשות הרבה ביום אחד, ואני מאמין שאחרי השחרור אוכל גם לסייע למשפחה וגם לבנות לעצמי חיים עצמאיים, גם אם זה קשה. המטרה שלי היא לעזור לאחים שלי, וזאת תהיה הצלחה אמיתית. לכן כל עזרה שאוכל לקבל בשביל המשפחה – מתרומות בגדים או אוכל, ועד עזרה עם האחים שלי בלימודים, יעזור. עדיין לפעמים אין לנו מספיק אוכל כדי לעשות ארוחת שבת או לשלם חשבונות בזמן".
אלי כהן, מנכ"ל ארגון "פתחון לב" אומר למעריב: "הסיפור של א' הוא עוד המחשה לעובדה שבניגוד לדעות הרווחות לצערנו, עוני אינו נחלתן של שכבות גיל או אוכלוסייה מסוימות, אלא נוגע בכל חלקי החברה הישראלית ושהסיבות בעטיין מתדרדרים אנשים ומשפחות לעוני, מקורן בדרך כלל בנסיבות שפחות תלויות בהם. לראיה, רבים מאד הנתמכים כמו א' הם אנשים עובדים, חרוצים ובריאים וגם צעירים שמגיעים עם המצוקות לשירות בצה"ל. ב'תכנית 7' שא' הוא בוגר שלה, אנחנו מנסים לעשות בדיוק את מה שהמדינה לא השכילה לעשות בעצמה עד היום, ולתת כלים לאותם צעירים לצאת ממעגל העוני הבין-דורי, שמאוד קשה לצעירים לעשות ללא יד מושטת".
לסיוע לא' ובני משפחתו הציבור מוזמן לפנות למוקד הסיוע של ארגון "פתחון לב" מדי יום א'-ה' בין השעות 10:00 ל-17:00 בחיוג מקוצר: כוכבית+5068. (5068*) לגבי הכתבה ב"מעריב" על החייל א' מירושלים. נציגי הארגון יוכלו להפנות את המעוניינים להציע לו עזרה אל איש קשר למשפחת החייל.
על פי דוח העוני הרב-מימדי של ארגון לתת שהתפרסם לאחרונה 533,000 משפחות בישראל חיות בעוני, שהן 21.2% מבתי האב במדינה, בהן 2,345,000 נפשות (26.5% מהאוכלוסייה) מתוכן 1,041,000 ילדים (35.6% מילדי ישראל). שיעורי העוני עליהם מצביע המדד הרב-ממדי גבוהים משמעותית מאילו של דוח העוני הרשמי שיפרסם המוסד לביטוח לאומי בהמשך החודש, ושמשרטט את "קו העוני" המסתמך על הכנסה בלבד.
המדד שפותח על ידי מכון ERI עבור ארגון "לתת" אומד את מידת המחסור של משפחה בחמישה ממדים המשקפים צרכים חיוניים לקיום בכבוד בישראל: דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת לעמוד ביוקר המחיה. הוא קובע אם משפחה נתונה במצב של היעדר עוני, עוני או עוני חמור, בהתאם למידת המחסור בה היא נתונה בכל אחד מהממדים. מה שמסביר כיצד 542,200 נפשות עניות לא נכללות בדו"ח הביטוח לאומי האחרון ומהוות את הפער בינו לבין המדד הרב ממדי - 1,802,000 עניים לפי הביטוח הלאומי בהשוואה ל-2,345,000 עניים לפי "לתת". שיטת המדידה הרב-מימדית מוכרת ומוערכת גם בביטוח הלאומי עצמו ועם זאת, הפער בין הדו"חות הוא כגודל האוכלוסייה של ב"ש, חיפה וגבעתיים גם יחד.