חוסר ביטחון ולחץ חברתי: הנהגים הצעירים על הכביש הם קורבנות פוטנציאליים

מומחים ובני משפחה שאיבדו את היקר להם מכל מדליקים את כל הנורות האדמות על הכביש. איך מונעים את התאונה הבאה: כתבה מספר 14 בסדרה

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
נהג חדש
נהג חדש | צילום: אלי דסה

"אחת הבעיות בקרב הנהגים הצעירים היא האמונה שלהם זה לא יקרה, שהם מלכי העולם", אומרת טלי עזרא, שבנה, קינן אבידור ז"ל, נהרג בתאונת דרכים בעת שנסע ברכב שבו נהגה בת 18 וחצי, שהייתה כמה חודשים אחרי קבלת הרישיון. "אצל הצעירים יש גם את נושא הלחץ החברתי, 'תיסע מהר ותעקוף'. אם יושבת לידך בחורה ואתה רוצה להרשים, אז אתה בכלל מרשה לעצמך. לפעמים אלה גם עייפות או סמים, או שחוזרים ממסיבה שיכורים".

נהגים צעירים הם אוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה למעורבות בתאונות דרכים. על פי דוח שהכינה עמותת "אור ירוק", החוקר את העשור שבין 2007 ל־2016 ומתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, קרוב למחצית מהנהגים הצעירים (כ־43%) נהרגו בתאונות דרכים בתאונות עצמיות. רוב מוחלט של הנהגים הצעירים שנהרגו היו גברים. 1,032 נהגים צעירים (15־24) היו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות (הרוג אחד לפחות), יותר מאשר כל קבוצת גיל אחרת. מהדוח עולה גם כי סופי השבוע הם הימים הקטלניים לנהגים הצעירים. שישי הוא הקשה ביותר (193 נהגים שמעורבים בתאונות קטלניות), לאחר מכן חמישי (165) ושבת (153).

"'את לא כועסת על הנהגת?', 'איך חיים אחרי מקרה כזה?', שואלים גם מה קרה ביום התאונה, איך היא נהגה. אני מדברת איתם על מהירות, ומה עושים כשמישהו לוחץ אותך לנהוג מהר. היום גם החבר'ה הצעירים סומכים על ווייז ויאללה, קדימה. אתה צריך להיות מודע למסלול שלך, לבדוק את תנאי מזג האוויר והשלכותיו, לוודא שהברקסים והאורות בסדר. אצל הצעירים מדובר בחוויות ראשוניות".

נהיגה ללא רישיון היא אחת התופעות המאפיינות צעירים. מחקר של "אור ירוק" חושף כי כל צעיר שני מודה כי נהג לפחות פעם אחת באופנוע או ברכב ללא רישיון. המחקר כלל כ־50 אלף תלמידי כיתות י"א שהשתתפו בשנת הלימודים תשע"ח בתוכנית "סינמה דרייב" שמפעילה העמותה, בשיתוף משרד החינוך בבתי הספר בארץ. התוכנית עוסקת בנושאים הנוגעים לבני הנוער – אלכוהול וסמים, לחץ חברתי בנהיגה והיסח דעת. 21% מבני הנוער שהשתתפו בתוכנית היו בעלי רישיון נהיגה. אחרים למדו נהיגה במהלכה, או שהיו אמורים לקבל רישיון בקרוב.

"ככל שמוציאים רישיון מאוחר יותר, הבגרות משתפרת. כך גם היכולת לשלוט בעצמך, הרצון לנטילת סיכונים פוחת. באופן אידיאלי כדאי להעלות את גיל קבלת הרישיון, אבל באופן מציאותי יש בעיה. בגלל הגיוס לצבא בגיל 18, הרבה בני נוער מוציאים רישיון כשהם עדיין בבית וזמינים לכך. אם מישהו יוציא רישיון ממש לקראת גיל 18 ומיד אחר כך יתגייס, בפועל ייצא שהוא יפסיק לנהוג לתקופה ארוכה כי אין לו זמן. הוא ינהג רק בסופי שבוע, כשיחזור עייף מהצבא וייצא לבלות עם חברים. לכן כנראה שהגיל הקבוע היום בחוק להוצאת רישיון הוא פשרה טובה. הרעיון של ליווי נהג צעיר קיים גם בארצות הברית ובאירופה, ויש הרבה הוכחות לכך שהוא מוצלח. גם בארץ יש נתונים שמראים שבשלושת החודשים הראשונים, כשנוסעים עם ליווי, אין כמעט תאונות".

"יש עשרות סיבות לכך שאנשים צעירים לוקחים סיכונים", אומר תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי, חוקר תרבות צעירה. "קודם כל, זה קשור במבנה המוח. המערכת הרגשית - כל היצרים ו'ללחוץ על הגז' - מתפתחת מוקדם, אבל דחיית סיפוקים, ניהול סיכונים, כלומר ה'ברקס', מתפתח מאוחר. זאת אומרת שמבחינת מבנה המוח, הנוער לא באמת כשיר. אם זה היה ריאלי, היינו נותנים רישיון אחרי גיל 25. אצל בני נוער יש יצר ואין ברקס. ראיינתי פעם אנשים שקיבלו רישיון אחרי גיל 30. מישהי אמרה לי: 'היה לי חשק ללחוץ על הגז כמו הצעירים, אבל לא עשיתי את זה'".

"קודם כל, נער שיוצא בערב חייב לישון שעה לפני בילוי. חשוב שהורים יבינו שליוווי של נהג צעיר הוא אחד הפרויקטים החשובים שלהם. לא להגיד 'יאללה, בוא נעביר את זה'. בזמן הליווי צריך לעזור לילד להבין סיטואציות שקורות בדרך, למשל איך משתלבים בתנועה. חשוב גם להבהיר ש'גבר' זה מי שנותן למישהו אחר לעבור לפניו".

תגיות:
תאונת דרכים
/
הקטל בכבישים
/
נהגים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף