דוח מרכז מחקר סביבתי חיפה שיפורסם מחר לראשונה ב"מעריב", חושף כי אם יימשך המצב הנוכחי במפרץ חיפה, בקריית טבעון, בעמק זבולון ובנשר, צפויה עלייה בשיעור 18.5% בסיכון לתמותת תינוקות בהשוואה להיום. נוסף על כך ישנו סיכון לעלייה של 13% בתמותת בוגרים אם יימשך זיהום האוויר הנוכחי.



על פי מחברי הדוח, הסיכון לתחלואת אסתמה בילדים יעלה ב־13%, הסיכון לברונכיט בילדים יעלה ב־37%, הסיכון לברונכיט בקרב בוגרים ואשפוזי בוגרים יעלה בלא פחות מ־54%. זאת, בשל ריכוז מזהמי נשימה ותחלואה נשימתית הנובעת מחשיפה קצרת טווח של תושבי האזורים מוכי הזיהום לתחמוצות חנקן רעילות שפולטת התעשייה באזור מפרץ חיפה.



מרכז מחקר סביבתי חיפה הוא גוף התנדבותי, המורכב מפעילי סביבה שלהם תארים בביוטכנולוגיה, בניתוח והנדסת מערכות, בכימיה והנדסת סביבה ששמו לעצמם למטרה להיאבק בתוך הקהילה בזיהום האוויר בחיפה. מחברי הדוח ד"ר רויטל גולדשמיד, ד"ר דן פלג, תומר שלו, רן מינרבי, ל' גרינברג ותום בר גל, כולם תושבי האזור, התבססו על מודל בינלאומי לחיזוי תחלואה. הם הסתייעו במהלך העבודה על הדוח במומחים מהעולם, שנתנו יתר תוקף מדעי לנתונים.



צוות המרכז חישב את העלייה הצפויה לאורך זמן בשכיחות סטטיסטית של מחלות נשימה ותמותה נשימתית בשכונות באזור שבהן נמדדו מרבית חריגות זיהום האוויר, בהשוואה לאזורים שאינם מושפעים ממנו. "אנו מעריכים כי עבודה שתקיף את כלל המזהמים הנשימתיים והמסרטנים הנפלטים במרחב חיפה, תעלה היקפי תחלואה גבוהים בהרבה", אומרים מחברי הדוח.



במהלך 2018 נמדדו בתחנות הניטור של מפרץ חיפה בשכונות המגורים כ־700 חריגות בריכוזים של חלקיקי אוויר מזהמים ומסרטנים, החודרים למערכת הנשימה. עוד אלפי חריגות מהיתרי הפליטה נרשמו במתקני המפעלים המזהמים. אלו לא זכו להתייחסות הרגולטור, על אף ההשלכות החמורות לתמותת תינוקות ובוגרים.



מפרץ חיפה. "מערך הניטור באזור מפגר אחר הנעשה בעולם". צילום: יניב נדב, פלאש 90



יש לציין כי הדוח סותר את הטענה השכיחה במשרד להגנת הסביבה, שלפיה פליטות בנזן, מהחומרים המסרטנים המסוכנים ביותר הנפלטים במפרץ חיפה, קשורות ברובן לזיהום מתחבורה. "בדוח אנחנו מוכיחים מגמות של ריכוזי בנזן בשכונות המגורים, שמקורן בתעשייה הפטרוכימית, הרבה יותר מאשר בתחבורה. אנחנו מראים עשרות חריגות מהחוק של ריכוזי בנזן גבוהים במיוחד באוויר, שדרשו הקפצת צוותי חירום", אומרים מחברי הדוח. לדבריהם, "למרות זאת, המשרד להגנת הסביבה לא מצא לנכון להפעיל צווי אכיפה כלפי המפעל המזהם, המסכן את בריאותו של הציבור המתגורר סמוך למפרץ. תחת זאת מצאנו את עצמנו במפרץ חיפה בשגרת זיהום אוויר מסרטן כרוני, בחסות המשרד להגנת הסביבה".



"אנחנו חיים בשגרת תקלות"


מחברי הדוח הוסיפו: "אנו חיים בשגרת תקלות במפעלים ובכרוניקה מסוכנת של זיהום אוויר והפקרת הציבור לפליטות עודפות". לדבריהם, "חריגות כרוניות אלה מתאפשרות כי המשרד להגנת הסביבה אינו משתמש בכוח ובסמכות שניתנה לו כדי להדק את החוק ואת היתרי הפליטה של מפעלים מזהמים ואף לא כדי לבצע צעדי אכיפה אופרטיביים ומשמעותיים על מקורות זיהום אוויר".



לטענתם, "המשרד להגנת הסביבה מתהדר בתוכניות גרנדיוזיות לצמצום זיהום האוויר בישראל, בכלל ובמטרופולין חיפה בפרט, שבהן מושקעים מיליוני שקלים מכספי הציבור, אך תוכניות אלה הן בבחינת מס שפתיים בלבד. רק פעולות אמיצות ונחרצות של משרדי הממשלה יאפשרו למגר את זיהום הסביבה והתחלואה הנובעת ממנו".



עוד החוקרים מדגישים כי מערך הניטור במפרץ חיפה מפגר אחר ערים בעולם שבהן יש שילוב של תעשייה פטרוכימית ותחנות כוח. המערך במפרץ חיפה מנטר רציף מזהמים בודדים בלבד, כאשר בעולם קיימת טכנולוגיה לניטור רציף של 50־128 מזהמים. "אנו דורשים מהמשרד להגנת הסביבה ניטור רציף של 50 מזהמים אקוטיים וכרוניים לכל הפחות, הנפלטים מהתעשיות שלהם משמעות בריאותית לציבור וכן לעדכן את חוק אוויר נקי ואת התקנות, כך שייתנו מענה למנעד החומרים הנפלטים במרחב ולסינרגיה ביניהם, תוך העמדת הסכנה הבריאותית הטמונה בחשיפת הציבור למזהמים מסוכנים בראש שיקולי הגדרות האכיפה", אומרים חוקרי המרכז.



מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד ילמד את הנתונים של מרכז המחקר והמידע הסביבתי. מן הראוי היה להעביר אותם למשרד טרם הפצתם לתקשורת".