"המימון רובו ככולו מתורמים, בראשם נשיא עמותת SPACE.IL יחד עם תורמים נוספים שהצטרפו".
"כ-96 מיליון דולר. כמובן שגם המדינה השתתפה בסיוע. החללית צפויה לנחות על הירח ולהציב את את דגל ישראל עליו. יהיה ניסוי מדעי שימדוד את השדה המגנטי במהלך הנחיתה ואחריה כחלק ממחקר שנעשה במכון ויצמן להבנת מנגנון יצירת הקרום של מעטפת הירח, ונשלח תמונות".
"החללית תשוגר על ידי משגר של SPACE X יחד עם לוויין תקשורת גדול. השיגור מתוכנן למחצית השנייה של פברואר ולקראת אמצע אפריל כבר ננחת על הירח".
"מעבר להישגים המידיים יש כאן שתי מטרות משמעותיות ארוכות טווח. הראשונה היא לקדם את החינוך המדעי הטכנולוגי ולצייר אפקט אפולו 11 כמו שהיה בתחילת שנות ה-70. נמשיך את זה ונמנף את זה. התעשייה האווירית היא שותפה לפרויקט הזה והם צוברת כעת המון ניסיון ב-DEEP SPACE. עד היום ישראל שיגרה לוויינים. כעת הם יוכלו לומר שהם שותפים לבניית חללית".
"כיוון שאנחנו רוצים שהחללית תהיה בעלות נמוכה היא צריכה להיות קלה מאוד ולכן אנחנו רוצים לסחוב מינימום דלק ומנועים קלים יחסית, ובעצם נעשה הקפות סביב כדור הארץ שילכו ויגדלו עד שההקפה תקיף גם את הירח. זה מסע ארוך יותר אך חסכוני בדלק. הפעילות על הירח תימשך כיומיים והחללית תישאר על הירח ולא תחזור".
"זה מבצע חד פעמי שנולד מתחרות גוגל. SPACE.IL תמשיך בקידום החינוך המדעי הטכנולוגי ואני בטוח שהתעשייה האווירית תדע למנף את ההצלחה הזאת כדי לקדם את ישראל נושא החלל".
"ראש נאס"א גילה אותנו לפני חצי שנה ותוך שלושה חודשים חתמנו איתם על הסכמי שיתוף פעולה. הם מסייעים לנו במשימה ואנחנו נותנים להם מידע בתמורה. אני בטוח שזה ייצר שיתופי פעולה, גם הכנסות וגם ידע מדעי ויטכנולוגי".
התרעות פיקוד העורף