בתום שנה של עבודה מאומצת, מפרסמת הבוקר (שני) הוועדה לגיבוש תכנית לאומית למאבק בתופעת ההטרדות המיניות בחברה הישראלית (ועדת מדז'יבוז') את המלצותיה, שהוגשו לשרה לשיויון חברתי, גילה גמליאל (הליכוד), אשר הקימה את הוועדה. הדוח כולל 38 המלצות ומחולק לצעדים מתוקצבים במסגרת התכנית ולסמכויות שהרשות למעמד האשה תובעת לעצמה, במסגרת שינויי חקיקה שהממשלה הבאה תידרש להם. זאת, לאור אי אכיפתו של החוק הקיים למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה, בעיקר במגזר הפרטי. 
 
תקציב התכנית עומד על עשרה מיליון שקלים לשלוש השנים הקרובות במטרה לפעול לצמצום ומניעת הטרדות מיניות, תוך שהיא מבקשת להתמקד בנושא הטרדות מיניות בסביבת העבודה ובסביבה מקצועית אחרת. הוועדה פעלה במסגרת הרשות לקידום מעמד האישה ובראשות מנכ"לית הרשות אוה מדז'יבוז', והיו שותפים לה בכירי משרדי החינוך, האוצר, המשפטים, מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, ארגוני נשים, הצבא והמשטרה. 
 
שמונה מתוך היוזמות המוזכרות בדוח ההמלצות כבר תוקצבו וייצאו לביצוע עם אישור השרה גמליאל את המלצות הוועדה. בין היוזמות, ניתן למנות השקת קמפיין חינוכי והסברתי רחב למען הגברת מודעות וחינוך לשינוי נורמות חברתיות ביחס לתופעת ההטרדות המיניות. הרשות לקידום מעמד האישה תקים גם מאגר מידע אונליין למאבק בהטרדות המיניות במקום העבודה, אשר יהווה מרחב להנגשת חומרי הסברה, ידע, כלים פרקטיים ולשיתוף והיוועצות בנושא הטרדות מיניות במקומות עבודה. התכנים באתר האינטרנט שיוקם יונגשו גם לקוראי השפה הערבית, הרוסית והאמהרית, והוא יכלול בין היתר הנגשת ערוצי הגשת תלונה ודיווח באופן אינטראקטיבי, פשוט וברור, לצד קורסים ומדריכים עבור מעסיקים ועובדים.
 
בשלב המתקדם יותר של התכנית, בשנה הבאה, יוקם מאגר של כל הממונות על הטרדות מיניות במקומות העבודה, משום שעובדים לא תמיד מודעים למיהי הממונה על הטרדות מיניות בחברה בה הם עובדים. כמו כן, עוד השנה תצא לדרך תכנית ניסויית ראשונה מסוגה, בתחילה במשרד ממשלתי נבחר, של אפשרות להעביר דיווח על הטרדה מינית ישירות אל הממונה על הטרדות מיניות במקום העבודה. התלונה תוכל להיות מוגשת גם באופן אנונימי, על מנת להקל על עובדים שנרתעים מדיווח על עבירות כאלה.  
 
אף שהחוק מחייב כל מעסיק, גם במגזר הפרטי, להנגיש את המידע לעובדים, הרי שהוא כמעט ואינו נאכף על ידי משרד העבודה והרווחה. יתרה מזאת, החוק המחייב את המעסיקים למנות ממונה על טיפול בהטרדות מיניות הוא אמורפי בלשון המעטה. החוק קובע קריטריונים לבחירת הממונה, שלא כוללים חובת הכשרה מסודרת שלה במסגרת כלשהי, אלא דרגת השכלה מסוימת בלבד. שאר הקריטריונים לא רלוונטיים, ובמילא לא נאכפים. כך קורה שמנהלים רבים בשוק הפרטי ממנים לתפקיד בכלל את מזכירתם או מזכירה אחרת בחברה, עובדות שכפופות אליהם ולא נהנות ממעמד עצמאי ומשפיע בחברה, שיאפשר להן גם חופש פעולה מול המנהלים עצמם במקרי הטרדות. 

"לממונה על הטרדות מיניות בכל חברה חייבת להיות סמכות לפעול ללא חשש שיפגעו בה". מדז'יבוז'

 
גורמים בוועדה איתם שוחחנו אומרים בפירוש כי מדובר בשינוי חקיקה נדרש שאינו חלק ממנדט הוועדה, אבל היא בהחלט כוללת אותו בדוח כחלק עיקרי ונחוץ במאבק בתופעה. בין היתר, תובעת הרשות לקידום מעמד האישה סמכויות אכיפה של ממש על מעסיקים למלא את החוק הקיים עוד לפני שיתוקן, מהלך שייארך מספר שנים. 
 
אוה מדז'יבוז', מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, אומרת בהקשר זה למעריב: "חוק הרשות לקידום מעמד האישה חוקק לפני 20 שנה ומאז חלו שינויים מרחיקי לכת, מהפכניים, בכל מה שנוגע לשוויון מגדרי ולאמצעים שצריכה המדינה לנקוט כדי להבטיח שוויון מגדרי והגנה על נשים. חלק מהשינוי, בעיניי, צריך להיות בהפיכת הרשות לקידום מעמד האישה לגוף סטטוטורי, עצמאי ומקצועי, עם הסמכויות והכלים ליישם את התכניות והיוזמות שלנו. סמכויות פיקוח ואכיפה הן חלק מהעניין, הן לא חזות הכל. הדוגמה של הממונות על מניעת הטרדה מינית היא דוגמה טובה לאופן שבו המדינה יכולה, באמצעות הגברת אכיפה ומתן כלים ותמריצים למעסיקים, להטמיע שינוי חברתי". 
 
עוד אמרה מדז'יבוז', כי "אין מקום לסובלנות כלפי הטרדה מינית, זה לא הומור, זו לא קריצה, זה לא לגיטימי. כשלממונה על הטרדות מיניות בכל חברה במגזר הפרטי תהיה סמכות לפעול ללא חשש שיפגעו בה כתוצאה מכך, המסר הזה יהדהד בצורה הרבה יותר ברורה ונחושה בכל מקום עבודה בישראל".
 
השרה גמליאל מסרה בהמשך לפרסום הדוח: "אני מודה לחברי הוועדה בראשות אוה מדז'יבוז' ומקבלת את ההמלצות. עלינו לשנות את כללי המשחק ולהגדיר מחדש את גבולות המותר והאסור בכל הנוגע ליחס כלפי נשים וכלפי בני אדם בכלל. הטרדות מיניות הן פשע אלים, אסור לעבור על סדר היום או לקבל אותן בקריצת עין". 
 
אף שסביר כי בממשלה הבאה יישב על כסאה שר אחר, מדגישה גמליאל את תמיכתה גם בצעדי השינויים בחוק עליהם ממליצה הוועדה: "הפתרונות הם מגוונים וכוללים, לצד הסברה ותהליכי עומק בשירות המדינה, גם החמרה של האכיפה והגברת סמכויות הפיקוח. רק כך נעשה שינוי".