"אני מרגישה שחייתי עם אגדה: סיפור אהבה שרואים בסרטים, שתרגמתי לסיפור אהבה בחיים", אומרת טלי ריקליס. "אני עדיין לא מעכלת שמשולם איננו. ביום שבת שעבר עדיין ישבנו יחד בשולחן שליד המרפסת. לפני הלוויה שלו גם ישבתי בשולחן הזה. קיפלתי את החולצה שלו מסביב לצוואר שלי כדי להרגיש שהוא כאילו איתי, ואמרתי: 'אוקיי, זוסיק שלי, בוא נשב ונכתוב את ההספד'. כתבתי את ההספד יחד איתו".
"זה היה הספד מדהים. היו בו שורות מאוד חזקות: 'שאלתי אותך לפני מספר ימים האם אתה פוחד מהמוות. הבטת בי במבטך החם והחכם ואמרת לי: 'לא,
התרעות פיקוד העורף