מארגני מחאת יוצאי אתיופיה: "המשטרה מתייחסת אלינו כארגון טרור"

 

המארגנים הציגו את דרישותיהם מהממשלה והמשטרה: "1. כינוס חירום ממשלתי. 2. בחינה ויישום החלטות ועדת פלמור- מאז מחאת 2015 מדינת ישראל הודתה בקיום אפליית יוצאי אתיופיה ולכן הוחלט על הקמת ועדת פלמור. אנחנו רוצים לבדוק ולבחון מה נעשה מאז דוח פלמור ודורשים יישום מלא של דוח פלמור. 2 דברים בולטים יושמו מתוך כ-70 סעיפים: - מיזם מצלמות גוף על שוטרים - הקמת המטה לתיאום במאבק הגזענות. 3. מינוי שופט חוקר- אין אמון במח"ש. מח"ש לא מייצרים הרתעה וסוגרים תיקים מחוסר עניין לציבור. ולראיה המקרה של החייל דמאס פיקדו- מח"ש סגרו את התיק מחוסר עניין לציבור והיועץ המשפטי הורה על פתיחת התיק מחדש כי הוא האמין ומצא שיש כשל תפקודי ופלילי והוא גרם לשוטר ולמעורבים להודות בכך.
 

"4. אנחנו פונים למפכ"ל ניצב מוטי כהן ודורשים למנות קצין בודק - אנו רואים שבשני מקרים, גם במקרה של שחר ממן ז"ל וגם במקרה של יהודה ביאדגה ז"ל, שני מקרים עם אותם נסיבות, באותה עיר, באותה התחנה - אין הפקת לקחים ואין אחריות פיקודית של מחוז ת"א. בדומה למקרה של החייל דמאס פיקדו שהתרחש באותו מחוז".

דני מהרט, מפעילי המחאה נגד הגזענות כלפי בני העדה האתיופית זה שנים ושיגיע להפגנה מחר, מאשים בשיחה עם מעריב: "המשטרה פשוט מכינה את התשתית לאלימות מצידה נגד המפגינים אחרת לא ברורה ההתנהלות הזאת של דה לגיטימציה בציבור לבני העדה ולמחאה. זה המשך ישיר לפרסומים שגם אותם דחפו דרך כתבי הפלילים על כך שהושמה אבטחה על השוטר היורה, כאילו מנסים שם מראש לצייר בצבע אחד תרתי משמע את כל צעירי העדה כאלימים בפוטנציה. וזה לב הבעיה שנגדה אנחנו מוחים, כאילו המשטרה גם בשיא המשבר לא לומדת דבר. המשטרה מדברת בשני קולות – מצד אחד הם מנסים להידבר עם פעילים לקראת ההפגנה, מאשרים אותה, מעבירים מסרים של הרגעה, אבל ביד השנייה הם מכשירים את הקרקע ללגיטימציה שלהם לפעול בכח נגדנו עוד לפני שההפגנה התחילה. אם צריך נעמוד אני ופעילים מבוגרים כמוני חוצץ בגופנו בין שוטרים שיפעילו כח למפגינים שאולי יתפרעו, זו לא דרכה של העדה". 

 

מהרט מוסיף: "כל מי שאני פוגש ומדבר איתו לקראת ההפגנה אומר שנעשה הכל על מנת שההפגנה תהיה מסודרת ועל פי חוק ונימנע מאלימות. זה הכיוון ואין משהו אחר. לקחת פוסטים בודדים מהרשתות החברתיות ולהשתמש בהם בצורה תקשורתית וגלויה נגד הלגיטימיות של המחאה על התנהגות גזענית ואלימה של המשטרה עצמה שעוררה את המחאה מחדש ועל ההגנה שלה על אנשיה בכל מחיר גם אם טעו, זה מעשה נואל וצבוע" ומדגיש: "המקרה הזה שעורר שוב את המחאה הוא אחד מפסיפס של שיטור יתר שנמשך כלפי צעירי העדה. יש פער מאד גדול בין השוטר הקהילתי בשטח לבין הפיקוד הבכיר של המשטרה. הפקודות שמקבלים השוטרים ממפקדיהם נגועות מלכתחילה בגזענות. ההנחיה מראש היא לדכא בכוח מחאות, לחשוד בכל מפגין זועם שהוא עבריין בפוטנציה. הזעם מובן אבל אין אחד ממארגני המחאה שתומך במחאה אלימה ואנחנו הם אלה שמדכאים את היצר האלים של חלק מהצעירים ואומרים להם שמי שלא מתכוון לשמור על החוק, שפשוט לא יגיע. תהיה מחאה, היא תהיה גדולה ומבחינתי אנחנו צריכים לשתק את המדינה, אבל לעולם בתוך הכללים כי בסוף זאת המדינה שלנו ומאלימות לא יצא דבר מלבד עוד עצורים ועוד נפגעים בגוף". 

בתוך כך, נשיא המדינה ראובן ריבלין, שוחח היום עם מ"מ מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן ואמר לו כי "אני מבקש מכולנו, גם בתוך להט הרגשות והרוחות לפעול באיפוק המרבי ובשיקול דעת". הנשיא ציין כי יש לקחת בחשבון את עוצמת סערת הרגשות שהמפגינים נמצאים בה ולתת לקול המחאה להישמע וכל זאת כמובן רק במסגרת החוק. ריבלין הוסיף כי "אני בטוח שאתה תנחה את כלל השוטרים והמפקדים הלוקחים חלק בשמירת הסדר בהפגנה לנהוג במלוא הרגישות. המסר של כולנו צריך להיות, נילחם יחד בגזענות, נפעל יחד ללא אלימות".

ניצב כהן אמר לנשיא כי "השתתפתי בצער המשפחה בהזדמנות הראשונה שהייתה כבר בסוף השבוע שעבר. ההנחיות הארגוניות שלי הן לאפשר את המחאה במדינה דמוקרטית, זו חובתנו כמשטרה דמוקרטית ולהכיל לאורך כל הדרך. נפגשנו במהלך השבוע עם כל אנשי הקהילה, מהקייסים והצעירים וחברי הכנסת. אנחנו איתם יחדיו. אנחנו חיים בחברה רב תרבותית ואין לי שום כוונה זו או אחרת למנוע מהם להביע מחאתם. בהמשך היום אפגש עם המפקדים ואני מגדיר באופן ברור את האיפוק, ההכלה וחופש המחאה כעקרונות מובילים. עלינו להתנהל במקצועיות ולאפשר למחאה לבוא לידי ביטוי בכל מקום".
 

בבסיס המחאה, מבקשים פעיליה המרכזיים להזכיר, דבקות המשטרה בגרסת השוטר שירה למוות ביהודה ביאגדה ז"ל לפיה הוא היה נתון בסכנת חיים ושכנועם הפנימי העמוק של כל צעירי העדה שיקחו חלק בהפגנה מחר ואלה שלא, כי לולא היה יהודה כהה עור לא היה סופג את הכדור שגבה את חייו. קסהון שיפראו, מפעילי המחאה שגם יגיע להפגנה מחר, אומר למעריב: "אני לא אחראי על כל צעיר זועם שכותב משהו קיצוני בפייסבוק, אבל אני יכול לומר שאנחנו הפעילים הבוגרים במחאה לא ניתן לה לגלוש לאלימות. במשטרה יכולים להפחיד את הציבור מפנינו כמה שהם רוצים, בכך הם רק גורמים נזק גדול יותר לאמון בשיוויון בפני אכיפת החוק שגם ככה מתרסק בכל פעם מחדש בקרב בני העדה, ומוציאים שם רע במכוון לצעירי העדה כולם. מצד אחד במעשיהם ביום יום הם הופכים את הצעירים האלה לקורבנות של גזענות שהם מכחישים ומצד שני הם מתקרבנים עכשיו בתקשורת. למשטרה יש מודיעין כדי לסכל מראש אלימות בהפגנות והם יודעים להתקשר לפעילים ולהיפגש איתם מראש כדי להרגיע את הרוחות אחרי שהם עצמם מלבים אותן. לי אין מודיעין כמו למשטרה, אבל אני אעשה כל מאמץ שהסדר בהפגנה יישמר ואני יודע שהמארגנים גם יביאו סדרנים. אנחנו לא אלימים ואני לא יודע מה מטרת המשטרה בפרסומים האלה השבוע. אין פעיל במחאה שלא מבין שמאלימות כלפי שוטרים לא יצא דבר". 

 

עם זאת, מבהיר שיפראו, בהמשך לקריאת בני משפחתו של יהודה ביאגדה ז"ל לצעירי העדה למחות על הריגתו: "בסיפור הזה משהו חייב להתחיל להשתנות. מח"ש חייבת להעמיד את השוטר הזה לדין, לא רק להעביר אותו מתפקידו. אוכפי החוק והסדר חייבים להבין אחת ולתמיד שיש מחיר ליד קלה על ההדק מול בני העדה האתיופית. זאת יכולה להיות התחלה של שיקום היחסים בין עשרות אלפים מאזרחי המדינה לבין המשטרה שאמורה לשמור גם עליהם ולא מפניהם. סגירת התיק תהיה שיא של שבר במערכת היחסים הזאת". בקרב פעילים נוספים במחאה נשמעת ביקורת חריפה על מה שהם מכנים "מכונת יחסי הציבור של המשטרה" במסגרתה היא מנסה להציג הישגים של סובלנות ושיתוף בין בני העדה לבינה ברמת הקהילה. "זה מגוחך, הבעיה עמוקה הרבה יותר ויקח עוד שנים עד שמערכות גדולות בישראל כמו המשטרה ואחרות יפנימו שהתפיסות הישנות והגזעניות ביסודן חייבות לפנות את מקומן כי הן רק מנציחות את התהום בין העדה האתיופית לשאר החברה הישראלית, והשינוי חייב לבוא בראש ובראשונה ממוסדות שלטון החוק במדינה שאמורים להיות של כולנו ולהגן על כולנו" אומר מהרט.