בזמן מאסר בן אדם עובר תהליך. בהתחלה עבדתי בכלא בעבודה מאוד מונוטונית במפעל, וכל הזמן חשבתי. ברגע מסוים אמרתי לעצמי שראוי לתעד את המחשבות שעולות בי. התחלתי לכתוב אותן בפנקסים קטנים שקניתי בקנטינה. זה היה דיאלוג עם עצמי שנמשך שנתיים".

דניאל א. דרבקין הוא עורך דין לשעבר שהורשע בעבירות מרמה. לאחרונה הוא הוציא את ספרו "פנקסי חרמון" (בהוצאת "בבואה") שמאגד הגיגים ומחשבות שלו במהלך תקופת מאסרו בבית הכלא חרמון, בשנים 2014־2016.

"בסך הכל מילאתי 16 פנקסים, חמש מחברות ועוד המון דפי פוליו", הוא מספר. "בכלא אין מחשב, אז הייתי חייב לכתוב הכל בכתב יד. השתחררתי בפברואר 2016 ובמשך שנתיים הדפסתי את הפנקסים האלה, הרחבתי קצת, העמקתי. הספר כולל את הטקסטים של הפנקסים וגם תצלומים אותנטיים של הפתקים עצמם, להמחשה".

במרץ 2014 גזר בית משפט השלום בנצרת מאסר של שלוש שנים בפועל וקנס של 30 אלף שקלים על דרבקין, שגנב 2.5 מיליון שקלים מלקוחותיו. לפי כתב האישום, הוא נהג בין היתר לערוך עסקאות מקרקעין עבור לקוחותיו ולצורך כך נמסרו לידיו כספים רבים, בהתאם למצג שיצר שלפיו הם מוחזקים בחשבונות נאמנות. בשנים 2008־2013 הוא קיבל 2,554,010 שקלים מ־26 לקוחות ונטל אותם לצורך כיסוי חובותיו."בדיעבד, כמובן שהייתי בוחר לא לעבור את כל זה ולא לגרום נזק לאנשים. אבל ברגע שזה קרה אני מתייחס לזה כשיעור שאין לו מחיר", הוא אומר.

כלא חרמון. צילום: יגאל לויכלא חרמון. צילום: יגאל לוי

כדור שלג

מסלול החיים של דרבקין (46), גרוש ואב לילדה, תושב נתניה, אמור היה לעבור בדרך המלך. הוא עלה ארצה בשנת 1978 מליטא, גדל בנצרת עילית, למד משפטים באוניברסיטה העברית ועשה תואר שני בפילוסופיה באנגליה. לאחר מכן החל לעסוק בעריכת דין והיה בעל מוניטין בנצרת עילית. "בהתחלה עסקתי קצת בתחום הפלילי, אבל ראיתי שזה לא מתאים לי ועברתי לתחום האזרחי של נדל"ן, חוזים ונזיקין. עשיתי חיל בעבודה שלי, הייתי עורך דין ידוע ומכובד על ידי כולם, והיו לי שאיפות פוליטיות ברמה המקומית".

אז איך הכל הסתבך?

"סמכתי על אנשים שהציעו לי יוזמות עסקיות. נפלתי בכמה יוזמות ברציפות, אחת אחרי השנייה. זה היה סוג של עוקץ. הפסדתי כסף כמה פעמים ברציפות בין 2009 ל־2011. מדובר במיליונים. הפסדתי במיזם אחד, וכדי לנסות לכפר על זה נכנסתי לעוד מיזם, גם שם הפסדתי, וזה היה מעין כדור שלג. גם נקלעתי למצוקה וגם נבהלתי מאוד. ברגע של חולשה, של כישלון אישי עמוק מאוד, בחרתי לעשות שימוש בכספים של לקוחות שהחזקתי בנאמנות על מנת להתגלגל, לסגור את הבור העצום שנפער. זה היה מתוך כוונה שהכספים האלה יעניקו לי אורך נשימה עד שאסגור את הבור הזה באופן אישי. בכל אותה תקופה המשכתי לעבוד ועבדתי היטב".

סיפרת למישהו על מעשיך?

"אף אחד לא ידע באמת מה קורה איתי. היה לי מוניטין מצוין, כולם הכירו אותי, אף אחד לא ידע שום דבר. הייתי צריך במקביל לשמור על פסאדה נקייה ומקצועית, כשבתוכי התחולל גיהינום במשך כמעט שנתיים".

ואז הגיע המעצר.

"כשנעצרתי הרגשתי הקלה מאוד גדולה, כי כל התקופה שלפני כן הייתה באמת גיהינום. כל הזמן ניסיתי לעמוד על הרגליים, לא לפגוע באנשים, מכרתי את הרכוש שלי, את הרכוש של הוריי. אבל זה היה בור ללא תחתית. לוויתי גם כסף בשוק האפור ובכל מקום אפשרי כדי להיחלץ מזה. אבל כמה שאתה מנסה יותר, אתה רק מעמיק את הבור. הייתי הולך לישון באחת בלילה, מתעורר בשלוש לפנות בוקר, מזיע במיטה עד שבע, וקם ליום חדש של גיוס כספים.

בקיצור, סיוט. כשנעצרתי, אף אחד לא האמין. זה כל כך לא התיישב עם התדמית וגם עם מי שהייתי באמת. כל החיים נתתי לאנשים, אף פעם לא לקחתי".


ואיך כל הסיפור הזה התפוצץ?
"כאמור, כל התקופה הזאת התגלגלתי, העברתי כספים ממקום למקום כדי שלא יחזרו תשלומים. בשלב מסוים הכל קרס, תשלומים חזרו, ואז אמרתי לעצמי: 'או שאני יורה לעצמי בראש, או שאני הולך למשטרה, או שאני עושה ניסיון אחרון כדי להשיג את הכסף'. החלטתי שאני לא מעניש את היקרים לי ולא מתאבד. הבנתי גם שבפנייה למשטרה אני בעצם סותם את הגולל על לעשות משהו. ואז עשיתי ניסיון אחרון לגייס כסף בחו"ל.

"באותו זמן הייתי מוכן למכור את עצמי לעבדות רק כדי להשיג את הכסף שהייתי חייב ללקוחות. נסעתי לרוסיה כדי לגייס את הכסף, שהיתי שם חודש, אבל זה לא צלח. ואז התקשרתי למשטרה והודעתי שאני מגיע. המשטרה פגשה אותי בשדה התעופה ויצאתי משם באזיקים. ישבתי עם החוקרים והודיתי בכל".


איך עברה השהות בכלא?

"מה שרואים משם, לא רואים מכאן. נכון שזה נשמע קשה, אבל מלכתחילה הבנתי איפה אני נמצא. ידעתי שזה יגיע והתחלתי להכין את עצמי. ידעתי שצפויה לי תקופה קשה ושאני אמור לעבור אותה. העובדה שהייתי עורך דין שהגיע לכלא הייתה הדבר האחרון שעניין אותי. עניין אותי רק מה אני עושה כדי להשתקם, להמשיך הלאה כשאצא מהכלא, וכדי להחזיר את הכסף. ידעתי שלא אוכל לחיות עם עצמי אם לא אחזיר את הכסף. חשבתי איך אני בונה מחדש את התדמית והשם שלי".

הספר החדש של דרבקין אינו עוסק בסיפור נפילתו, אלא בתגובתו למה שקרה. "למעשה, באמצעות הכתיבה הזאת חזרתי לעצמי", הוא מספר. "הכתיבה עזרה לי להשתקם נפשית, ולא רק כתרפיה. היא עזרה לי גם להתמודד כמו שצריך עם מה שקרה, להצליח להסתכל על הרבדים הכי עלובים והכי פגומים שהיו בי. להצליח לענות לעצמי - ולא לכל מיני מטפלים או שופטים - איך הגעתי למקום הזה ועשיתי את כל הדברים האלה. היו בי מחשבות על מה שהיה, התייחסתי גם למחשבות פילוסופיות שעניינו אותי ולכל מיני אפיזודות בין בני אדם שקרו בכלא".

באחד הפתקים כותב דרבקין: "היום הכי קשה, תמיד, בכל דבר, הוא היום השני - למאסר, כמו גם לשחרור ממנו, לאבל, ללימודים, לנישואים. הקשה וגם המשמעותי ביותר. האתגר האמיתי תמיד טמון בהתמודדות עם השגרה ולא עם המאורע שבדבר; כל דבר".

פתק נוסף שלו עסק במחשבות שרצה להעביר לעובדת הסוציאלית בכלא: "לומר לי כמה אני נפול - כמה נפסדות היו בחירותיי וכמה בזויים מעשיי בצמתים החשובים של חיי, כמה נקלית הייתה האישיות שטבעה בפער הגלוי, הפשטני, המגוחך בין הצבעים שבהם צבעתי מדי בוקר את ההוויה שלי בואך כלא חרמון לבין הריאליה העכורה שלה; לשרטט במחברת את גרף התהום שפערתי במו ידי בלב ההוויה שלי זהו פתרון קל מדי. זוהי האופציה הקלה. ללוות אותי במורד שביל החתחתים שסללתי, שהבקעתי לעצמי בעצמי; להביט יחד עמי לתוך כל צומת שבו כשלתי, להיות לצדי כשאני מישיר מבט ולא מסב אותו למרות מה שאני רואה, להיות שם יחד עמי, לראות הכל יחד עמי - את לב הצומת ופאתיו, את אגלי הזיעה הקרה בזמן אמת, את הסתר הפנים היזום שלי מעצמי; לעמוד עמי שכם אל שכם כשאני מביט ורואה היכן פסקתי מתוך בחירה להיות אדם - זה הרבה יותר קשה".


מתחיל מאפס

בפברואר 2016, לאחר ניכוי שליש ממאסרו, דרבקין השתחרר. "יצאתי לתוך הכלום, אפילו פחות מכך", הוא מספר. "התחלתי לעבוד במוסך בשכר של 4,500 שקלים בחודש. הייתי צריך להתחיל מכלום, איבדתי הכל, וגם הוריי הפסידו הכל בניסיון לעזור לי. הייתי צריך להתחיל את החיים עם מוניטין אפס ועם חוסר יכולת לכתוב קורות חיים. היה לי ברור שקורות החיים שלי ישר ילכו לפח. משום שאני יודע שפות, התחלתי לעבוד כפרילנס בתרגום. ואז משם לאט־לאט התגלגלתי, פגשתי אנשים טובים שנתנו לי צ'אנס. כיום אני עובד בחברת הייטק ומשתדל להוכיח את עצמי. במקביל אני מרגיש שיש לי המון מה לומר לעולם, ולכן גם הספר הזה נולד".

הצלחת להחזיר את הכספים?

"טרם. אני נמצא בתהליך, עושה הכל למען זה, אבל מאוד קשה. אני מאמין שאגיע לשם. אני בונה את עצמי כדי להיות מסוגל בעתיד להחזיר כספים. לרגע אחד לא הפסקתי להאמין".

דרבקין מודה שהצליח להפיק משהו חיובי מההסתבכות: "קודם כל, למדתי מי אני באמת. הייתה לי זכות להתבונן בעצמי ולא להסיט מבט מהתהומות שבהם הייתי.

"למדתי לא רק לאהוב את עצמי, אלא להבין שהדברים הם הרבה יותר מורכבים. הבנתי גם שהשקר הוא אף פעם לא שקר לאחרים, כי קודם כל אתה משקר לעצמך. כשאתה מבין את זה, יש בעצם שחרור ענק ואינסופי שמאפשר לך להיות אדם".