"רבים מכירים את התחושה הזאת: קמים בבוקר וכבר עצבניים. מתארגנים בחיפזון עם הילדים, נכנסים לרכב כדי לפזר אותם במסגרות החינוך, מי בכלל חושב על תחבורה ציבורית – הרי היא מיושנת ולא יעילה – מורידים אותם ליד הגנים ובתי הספר לחוצים וכעוסים, חוזרים לרכב, נתקעים בפקקים, מגיעים עצבניים לעבודה, כבר חושבים איך ומתי נצא כדי לאסוף אותם, מצטערים על הדירה שקנינו רחוק מדי ממקום העבודה, וכל הזמן בלחץ. לא בגלל המצב הביטחוני, בגלל הפקקים".

בתיאור הכל כך מוכר הזה נפתח פרק התחבורה ב"דוח הלחץ" שמפרסם בהדרגה ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" לקראת הבחירות לכנסת ה-21, אחד מעשרה פרקים העוסקים בתמונת המצב של תחומי החיים הסביבתיים-חברתיים בישראל ערב הבחירות. הפרק שפורסם היום (שני) עוסק במיפוי הבעיות שהביאו לעומס הבלתי נסבל בכבישים, ומפרט דרישות קונקרטיות משר התחבורה הבא לפתרון המשבר.

מהדוח עולה כי 70% מהישראלים נאלצים בכל יום להשתמש ברכב פרטי ולעמוד שעות בפקקים אינסופיים בגלל היעדר תשתיות לתחבורה ציבורית. בממוצע ארגון המדינות המפותחות ה-OECD המצב הפוך: 70% נהנים בכל יום מתחבורה ציבורית נוחה ואיכותית. כרבע מיליון כלי רכב חדשים עולים מדי שנה לכבישי ישראל על חשבון פיתוח תחבורה ציבורית הולמת. 1.6 מיליון יחידות דיור חדשות מתוכננות להיבנות בישראל עד 2040 ללא תכנון המשלב תחבורה ציבורית הולמת, ולפי נתונים שאספו אנשי "אדם טבע ודין" ממשרד התחבורה עצמו, בקצב הנוכחי כבר בעוד כחמש שנים, נעמוד בפקקים שעה נוספת מדי יום.

"לדרוש מהמועמדים בבחירות שידאגו גם לחיים עצמם"

עוד מתריע הדוח על כך שכיום אין כל חובה לקבוע יעד של נוסעים בתחבורה ציבורית ולתכנן לפי יעד זה את מערך התחבורה הציבורית. עדיין בודקים רק רכב פרטי ומתכננים לפיו את מערכת התנועה. המקום היחידי שבו מוזכר יעד מסוג זה הוא בדוח מ- 2012, שם נכתב כי השאיפה היא להגיע ליעד של 40% נוסעים בתחבורה הציבורית בשנת 2040. זאת, כאמור, מול יעדים של 50-80 אחוזים במדינות אחרות. ההשקעות בתחבורה הציבורית בישראל עדיין נמוכות ב-80% בהשוואה למרבית המדינות המפותחות כשהשקעה הגדולה היא ברכבות ולא באוטובוסים, שהם השירות העיקרי לציבור, כאשר 87% מנוסעי התחבורה הציבורית משתמשים בהם.

"בממשלה לא מבינים שתחבורה ציבורית היא שירות שהמדינה חייבת לספק לתושביה ויש לה תועלות חברתיות עצומות, נוסף לכלכליות והסביבתיות, כמו שוויון הזדמנויות, עצמאות לכלל המגזרים בציבור והקטנת הפער בין הפריפריה החברתית למרכז" אומרים מחברי הדוח.

מנכ"ל "אדם טבע ודין", עו"ד עמית ברכה, מוסיף: "המלחמה כל בוקר בפקקים היא לא גזירת גורל אלא פשוט שאלה של סדרי עדיפויות. אבל בממשלה מעדיפים לגזור סרטים על מחלפים וכבישים חדשים ולתקוע את כולנו במשך שעות, כל יום. תקציב פיתוח התחבורה הציבורית בשנים האחרונות הוא רק 2% מתקציב המדינה (לעומת 7% במדינות ה-OECD) ולעומת זאת, ההכנסות של מדינת ישראל ממס על רכבים, דלק, אגרות וחלפים הן כ-40 מיליארד ש"ח. אז בבחירות הקרובות, אני מציע שכולנו נדרוש מהמועמדים שלנו, לא משנה מאיזו מפלגה, שידאגו גם לחיים עצמם".

תגובת משרד התחבורה: "משרד התחבורה פועל באופן אינטנסיבי להקלה על עומסי התנועה ולמתן עדיפות לתחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ. לפני כשנה יצאה לדרך תכנית מהפכנית להקמת רשת נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים), עירונית ובינעירונית, במטרופולין תל אביב, בעלות כוללת של כ-5 וחצי מיליארד שקלים. המיזם המיוחד, המכונה "מהיר לעיר", יצור רצף של נת"צים עירוניים ובינעירוניים ויעניק לראשונה יתרון משמעותי לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. התכנית כוללת בין השאר הקמת רשת של נתיבי תחבורה ציבורית באורך של כ-110 קילומטרים, ב-17 ערים מרכזיות בגוש דן שחתמו על הסכמים עם משרד התחבורה להקמת הנת"צים בתחומם וכן שדרוג של 50 קילומטרים של נת"צים קיימים". 

"בנוסף לכך, מקדם המשרד למעלה מ-70 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית, במסגרת תכנית להקמת נתיבים מהירים בכניסות לתל אביב, בעלות של שלושה וחצי מיליארד שקלים נוספים. כלי רכב ציבוריים יוכלו לנסוע בנתיבים המהירים ללא תשלום. כמו כן, מושקעים מדי שנה למעלה מחצי מיליארד שקלים, ברפורמת התעריפים שהוזילה בעשרות אחוזים את תעריפי התחבורה הציבורית בכל הארץ, ואפשרה לראשונה לבצע מעברים חופשיים בין כל אמצעי התחבורה הציבורית בישראל. ההשקעות האחרונות בתחבורה הציבורית הביאו לגידול של כ-30% במספר הנוסעים באוטובוסים. זאת, לאחר ירידה מתמשכת של שנים רבות".