הכוונה מאחורי הרפורמה היתה לאפשר לקשישים להחליט בעצמם לאילו מטרות טיפוליות לייעד את הכסף שמגיע להם מהמדינה, במיוחד לקשישים המוכרים כסיעודיים ברמות הנמוכות והבינוניות. אבל מה שהממשלה לא השכילה לעשות הוא להתנות את תחילת הרפורמה במנגנון שגם יאשר מבעוד מועד כל בקשה של משפחת הקשיש להמיר את שעות הטיפול בכסף, כמו עובד סוציאלי שיוודא בביקור בית אישי כי מצבו של הקשיש מאפשר זאת ולא מחייב גמלה בשעות טיפול, אבל גם יעקוב אחר השימוש בכסף.
כך נוצר מצב שבו במקום שהכסף של גמלת הסיעוד יגיע לטיפול בקשיש, הוא יכול בנקל לשמש לכל מטרה אחרת את משפחתו הנאנקת תחת ההוצאות, ובמקרים הגרועים יותר גם לגניבת כספים על ידי בני משפחה שלא לצרכים אחרים של ההורה הסיעודי. על חשבון איזה טיפול שמגיע לקשישים? לממשלה פשוט לא אכפת.
מבדיקת מעריב עולה כי מנגנון אישור המרת הקצבה לכסף נמצא רק בימים אלה בפיתוח של הביטוח הלאומי וזאת לאחר סחבת מצד משרד האוצר בהקצאת התקנים לעובדים סוציאליים ייעודיים למטרה הזאת. אבל גם כשהמנגנון יתחיל לפעול כחוק בקיץ הקרוב, שבעה חודשים אחרי כניסת הרפורמה לתוקף, הביטוח הלאומי לא מתיימר לעקוב כי צרכי הקשיש הטיפוליים מתמלאים לאחר המרת שעות הטיפול בכסף. הממשלה פשוט שכחה לחייב בחוק יצירת מנגנון שכזה.
לפני ארבעה חודשים נכנסה הרפורמה לתוקף ולידי מעריב הגיעו נתונים על אלפי משפחות קשישים שכבר פנו לביטוח הלאומי להמיר את סבסוד שעות הטיפול הישירות בקשיש לכסף. מבקשת חופש מידע שהגישה עמותת "ידיד" לביטוח הלאומי עולה כי כבר בסיכום 2018, נכון לדצמר האחרון 6,832 זכאים קיבלו גמלת סיעוד בכסף ו-12,979 זכאים קיבלו גמלה משולבת בכסף ובשירותים. מאחר שאלפים מבין הקשישים הזכאים הם חסרי ישע ותלויים בבני משפחות שיכולים להגיש בשמם את הבקשה לכסף ולא תמיד פועלים לטובתו של הקשיש, שאלו ב"ידיד" גם: כמה מהמבקשים לעבור לקבלת כסף היו מבקשי השירות עצמם ובכמה מקרים בקשת המעבר הוגשה על ידי בני משפחה? התשובה הלא תאמן של הביטוח הלאומי: "אין לנו את הנתון המבוקש".
לשאלה אם המוסד לביטוח לאומי מפעיל מערכת פיקוח ובדיקה על השימוש שנעשה בכספים שמועברים לזכאים, נאמר כי המוסד לביטוח לאומי יפעיל בהמשך ביקורי בית על מנת לבחון אם שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי עונים על צרכיו, אבל שהמוסד "אינו מפעיל מערכת פיקוח ובדיקה על השימוש הנעשה בכספים", זאת ועוד, ש"העמדה המקצועית של המוסד לביטוח לאומי היא שהתקציב שניתן לזכאים יכול לשמש אותם לכל מטרה". פשוט כך.
רן מלמד, סמנכ"ל ידיד, אומר למעריב: "הדברים הללו מוכיחים את החשש לפיו אין מדובר ברפורמה בתחום הסיעוד כלל, מדובר בתרגיל מתוחכם להעלות את ההכנסה לאזרחים ותיקים הסובלים ממצוקה בריאותית והזקוקים לשעות סיעוד וזאת מבלי שיש צורך לפרוץ את המסגרת העלובה של קצבת הזקנה ובמיוחד לאלו המתקיימים רק ממנה. תקציב הסיעוד מטרתו לסייע לקשישים שזקוקים לעזרה בתפקוד יומיומי ומעוניינים להישאר לגור בביתם, אבל הביטוח הלאומי יצא לדרך בלי שהוקמה מערכת לפיקוח בקרה ומעקב אחרי הרפורמה. לא ברור איך יבדקו מה נעשה בכסף. זאת ועוד, בקצב הזה, מאות מטפלות המועסקות היום בחברות הסיעוד בשכר מינימום, יפוטרו מעבודתן פשוט כי לא יהיה היכן להעסיק אותן".
העלות הכוללת של הטיפול הסיעודי לכל משפחה של קשיש גבוהה לאין שיעור מהסיוע שהמדינה מעניקה, המחסור בכח אדם טיפולי משווע, הביורוקרטיה סבוכה ומעיקה. אבל במקום לטפל בכל אלה החליטה הממשלה להשאיר בידי הקשישים חסרי הישע את ההחלטה אם במקום לשלם למטפלת, לקנות בכסף מכנסיים סופגים, תרופות ותכשירים ועוד או בכלל לעשות שימוש בכסף שלא לצרכי הטיפול. בפועל מדובר בכספי משלם המיסים שלא אמורים להגיע לאף מטרה מלבד טיפול בקשישים הסיעודיים שלנו, זאת כשבה בעת קצבת הזקנה שניתנת לכל האוכלוסייה הותיקה היא הנמוכה בעולם המערבי ולא מתעדכנת מהותית כבר עשרות שנים, והיא זו שאמורה לשמש את הקשיש לצרכיו האחרים.
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר: "כחלק מהרפורמה, העבירה הכנסת החל מה-1 ביוני הקרוב את מלוא האחריות על הפיקוח בנושא הסיעוד לביטוח הלאומי (שהייתה בעבר אצל הרשויות המקומיות). לשם כך אנו מקימים מערך בקרה שיושתת על ביקורים של עובדים סוציאליים שחלקם כבר גויסו וחלקם מגויסים בימים אלו לצורך זה. כמו כן, אנו מתכננים גם פיקוח באמצעים נוספים הנדונים בימים אלו על ידי גורמי המקצוע. כיום, אנו מבצעים ביקורי בית אצל קשישים סיעודיים באמצעות מתנדבי השירות לייעוץ לקשיש ובאמצעות אחיות קופת חולים.
לזכאי סיעוד המעוניינים להמיר שליש מהזכאות שלהם לכסף נערך ביקור בית על ידי עובד סוציאלי ורק לאחר מכן מאושרת הבקשה. בנוגע למצבם של קשישים אלה, אנו ניזונים ממידע המסופק לנו על ידי חברות הסיעוד שמעסיקות את המטפלות אצל הזכאי ביתרת השעות".
התרעות פיקוד העורף