העד בפרשת הרצח שהתרחש לפני 10 שנים בבר-נוער מסר היום (ראשון) גרסה שונה מהגרסה שהוא מסר עד כה במשטרה, בה הוא קושר לכאורה שני עבריינים המוכרים למשטרה, במעורבות ברצח. במשטרה מוסרים כי המידע שמסר העד, זאור חנקישייב, נבדק, הם גבו את העדות ממנו ובודקים כעת את האמיתות שלה. 



עם זאת, במשטרה מוסרים עוד כי על אף שהם בודקים את המידע ברצינות הם לוקחים את העד בעירבון מוגבל מכורח העובדה שהוא כבר מסר בעבר מידע כוזב למשטרה שהוביל למעצרים מיותרים, בהם למשל הפרשה עם חגי פליסיאן, בו לאחר שהוגש כתב אישום הוא יצא זכאי ובסוף פוצה על ידי המדינה בכסף על כך שהיה עצור. 



באגודה למען הלהט"ב אמרו בעקבות ההתפתחות בחקירה: "בקיץ הקרוב ימלאו עשר שנים לרצח בברנוער. 10 שנים שבהן חקירת הרצח לא הניבה תוצאה חד משמעית ואף התגלתה כרצופה בהחלטות תמוהות וכיווני חקירה שהתגלו בהמשך כשגויים. עשר שנים שבהן משפחות כץ וטרבישי וכל הקהילה הלהט"בית מחכות לקביעה נחרצת ולהעמדה לדין של מי שירה בכולנו. אנו מצפים ממשטרת ישראל לעשות כל שביכולתה למיצוי כיוון החקירה החדש ולא לאפשר גם הפעם למידע משמעותי לחמוק תחת ידיה".



חגי פליסיאן. צילום: פלאש 90



הרצח בברנוער היה אירוע ירי שהתרחש במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב, בעת פעילות הברנוער. בפיגוע נרצחו שניים - ניר כץ וליז טרובישי - ונפצעו 11. לאחר ארבע שנים הוגש כתב אישום נגד חשוד בביצוע הרצח, שבוטל לאחר שהתגלה שהחשוד הופלל לשווא על ידי עד המדינה ושהוא אינו הרוצח.



זאור חנקישייב, מי שהיה עד המדינה בפרשת הרצח, מסר מידע כוזב על המקרה שזעזע את המדינה. באפריל 2013 הוא יצר קשר עם גורמים במשטרה וסיפר כי יש ברשותו מידע על הרצח בבר נוער, פרשה שהמשטרה לא הצליחה להגיע אל קצה חוט בעניינה. לפי דבריו, חגי פליסיאן ביקש לנקום במנהל ה"בר נוער", שאול גנון, שתקף מינית את אחיו הצעיר, בנימין. המשטרה פתחה בחקירה ונחתם עם חנקשייב הסכם עד מדינה.



במהלך התקופה בה היה עד מדינה הופעל חנקשייב כסוכן סמוי והקליט את פליסיאן בהקלטה שהביאה להעמדתו לדין של פליסיאן ובמהלכה הוא נשמע אומר: ״עשינו עבודה נקייה שם בבר נוער״. בהמשך טען פליסיאן כי חנקשייב דובב אותו כדי לסחוט את גנון, וסיפר כי הוא אף הכתיב לו בהודעות מה לומר, ולאחר מכן הורה לו למחוק את ההתכתבות. במשטרה הצליחו לשחזר את המסרונים, שחיזקו את גרסתו של פליסיאן. המידע החדש הביא לשחרורו של פליסיאן ולמעצרו של חנקישייב, ועד לרגע כתיבת שורות אלו, השאלה מי ביצע את הרצח הנוראי ב"בר נוער" נותרה פתוחה.