מדד הגיוון השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה והרווחה, הוגש היום (שני) לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, באירוע במשכן הנשיא, על ידי שר העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ, שר האוצר משה כחלון, נציבת שיוון ההזדמנויות בתעסוקה עו"ד מרים כבהא, ומנכ"ל משרד העבודה והרווחה ד"ר אביגדור קפלן. המדד מציג ניתוח מקיף על מצב הגיוון ופערי השכר בשוק התעסוקה הישראלי ומתמקד השנה בפערים של נשים וקבוצות המיעוט: יוצאי אתיופיה, ערבים, וחרדים.

המדד חושף בין היתר פערים מדאיגים ומשמעותיים של קבוצות המיעוט באוכלוסייה ושל נשים בייצוג ובשכר בשוק העבודה. נשים, בני העדה האתיופית וערבים שרכשו השכלה נתקלים במחסומי כניסה ופערי שכר גבוהים מאלו של מקביליהם הלא אקדמאים, כשבני העדה האתיופית כלל לא מועסקים בענפים מרכזיים במשק ונשים יוצאות אתיופיה וערביות מרוויחות פחות מ-50% מהשכר הממוצע.

נשים – ארוכה הדרך לשוויון

נשים ככלל, ובמיוחד נשים מקבוצות המיעוט, עומדות בפני חסמים גדולים יותר בשוק העבודה הן בהעסקתן והן בשוויון בשכרן. הנשים מכל הקבוצות עדיין רחוקות משוויון ומרוויחות בממוצע כלל הענפים 59% משכר הגברים. פערי השכר גבוהים במיוחד בקרב נשים בגילאי 45 ומעלה ללא השכלה אקדמית המרוויחות 48% משכר הגברים שאינם בעלי השכלה אקדמית. אחת הסיבות לפער היא שנשים שאינן אקדמאיות נכנסו מאוחר יותר לשוק העבודה ולא צברו מספיק ותק וניסיון, בין היתר, בגלל לידות וגידול ילדים. אבל אפילו נשים משכילות לפני גיל 30 מרוויחות רק בין 60% ל-80% משכר הגברים עם אותו תואר אקדמי. נשים אקדמאיות מקבוצת המיעוט חוות יותר קשיים להיכנס לשוק העבודה מאשר נשים שלא רכשו השכלה.

נשים ערביות וחרדיות הן מנוע קריטי ליציבות החברה והכלכלה ולמרות כל מאמצי הממשלה לשלבן בתעסוקה, המגזר הפרטי ממשיך להדירן באופן שיטתי ולא נענה לתכניות הממשלתיות הכושלות בזו אחר זו. נשים ערביות הן האוכלוסייה המופלית ביותר בשוק התעסוקה בישראל. גברים ערבים ללא תואר אקדמי משתלבים בייצוג גבוה יותר ומקבלים שכר גבוה יותר מאשר נשים ערביות ללא השכלה אקדמית. שיעורי התעסוקה של נשים ערביות ללא השכלה אקדמית הם נמוכים ביותר ועומדים על כ-35% בלבד משיעורם בגילאי העבודה. גברים ערבים ונשים ערביות ללא תואר אקדמי נמצאים בייצוג יתר בענפים המשלמים את השכר הנמוך ביותר אבל בעוד שכרם של הגברים הערבים בענפים אלה שווה לזה של חבריהם היהודים, שכרן של נשים ערביות מגיע לכ-60% מהממוצע של השכר בקרב יהודים בענפים שנבחנו.

הנשים החרדיות – נושאות בעול לבדן ומרוויחות רק מחצית מהשכר הממוצע במקצועותיהן

במגזר החרדי, הנשען עדיין על נשים ככוח העבודה העיקרי, נמצא כי גם נשים שרוכשות השכלה, מועסקות פחות וסובלות מפערי שכר משמעותיים. אישה חרדית אקדמאית מרוויחה רק 55% מהשכר הממוצע בענפים בהן היא מועסקת. לעומת זאת, אישה חרדית שאינה אקדמאית מרוויחה 69% ממוצע השכר. כלומר, עדיין מצב התעסוקה והשכר של הנשים החרדיות הלא אקדמאיות טוב יותר מאשר של חברותיהן שרכשו השכלה, בכל הענפים שנבחנו. גליה, היא חרדית שהתקבלה לעבודה במשרד מהנדסים ובעקבות כך התפטרה מעבודה קודמת מספר ימים לפני שהתחילה לעבוד במשרד החדש. המנהל אמר לה כי מאחר שהיא חרדית ויש רק גברים במשרד אז הם יוותרו על העסקתה (אף שהדגישה כי אין לה בעיה כלל לעבוד עם גברים) וקבע עובדה כי הוא מתכוון לשלם לה על שבועיים בלבד. היא ניסתה להגיע איתו להסכמה שישלם לה לפחות על חודש שיאפשר לה למצוא עבודה אחרת אך ללא הועיל. ולכן פנתה לנציבות השוויון שבוחנת את המקרה משפטית בימים אלה. וזו רק דוגמה אחת מני מאות.

יוצאי אתיופיה – ייצוג יתר בענפי השכר הנמוך ביותר

הן גברים והן נשים יוצאי אתיופיה עם תואר אקדמאי מועסקים במספרים בודדים במספר ענפים. לנשים יוצאות אתיופיה לא-אקדמאיות יש ייצוג יתר דווקא בחמישה מהענפים המשלמים את השכר הנמוך ביותר. אמנם עבור נשים יוצאות אתיופיה, השכלה אקדמאית מקדמת אותן בהשתלבות בתעסוקה בענפים מרכזיים בסקטור הפרטי וגם בענפים המשלמים שכר גבוה, בניגוד לנשים ערביות עם תואר אקדמי, אולם הן עדיין סובלות מפערי שכר גבוהים מאוד. לדוגמה בענף השירותים הפיננסים נשים אקדמיות יוצאות אתיופיה אמנם משולבות טוב יותר מחרדיות וערביות אקדמאיות, אבל הן מרוויחות רק כ-42% משכר מקביליהם שאינם יוצאי אתיופיה. חרדיות מרוויחות 60% וערביות 55% משכר קבוצת ההשוואה. גבר אקדמאי יוצא אתיופיה מרוויח 55% משכר יתר היהודים האקדמאים בענף.

השכלה לא מצמצמת פערים – אפילו להיפך

ממצאי המדד מגלים כי דווקא נשים וקבוצות מיעוט שרכשו השכלה אקדמית נתקלים במחסומי כניסה ופערי שכר גבוהים יותר מאלו שלא רכשו השכלה אקדמית. עוד מתברר כי גם ההשכלה ה"נכונה" אינה מספיקה: בוגרי מקצועות מבוקשים מקבוצות מיעוט – עסקים וניהול, כלכלה, מדעי המחשב, הנדסה ומשפטים - חווים הדרה ופערי שכר משמעותיים. יוצאי דופן הם נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה וגברים אקדמאים חרדים.

נציבת שיוון ההזדמנויות בתעסוקה, עו"ד מרים כבהא, אמרה לנשיא המדינה: "הנתונים מצביעים באופן ברור על הצורך במאמץ משותף של הממשלה והמגזר הפרטי. אין מנוס מהשקעה ממשלתית, הקצאת תקציבים ופיתוח מדיניות גיוון ושוויון בשוק התעסוקה - זהו אינטרס לאומי לצמצם את הפער. האחריות היא גם על המגזר הפרטי. כלל המעסיקים בישראל צריכים להסתכל היום במראה ולשאול את עצמם האם הם מדירים עובדים מקבוצות מיעוט. גיוון ההון האנושי בשוק העבודה לא מהווה רק תפיסה חברתית צודקת, אלא גם תורם רבות למקצועיות וליעילות של מקום העבודה ".

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר בעת הגשת הדוח: "עומדת בפנינו עוד מלאכה רבה בכל הנוגע לפערים האדירים בשכר ובאפשרויות התעסוקה של החברה הערבית, של המגזר החרדי ושל ישראלים יוצאי אתיופיה. הפערים האלה חמורים וחריפים שבעתיים, כאשר מדובר באישה מאחת הקבוצות האלה. זוהי מציאות שאנחנו לא יכולים להשלים איתה - ואנחנו לא משלימים איתה". עוד אמר הנשיא באירוע: "התשואה להשכלה האקדמית בישראל נמוכה ממה שהיינו רוצים בחברה הערבית, החרדית ובקרב יוצאי אתיופיה. אם לא נייצר חיבור משמעותי בין האקדמיה הישראלית לתעשייה, לשוק העבודה, ההשכלה הגבוהה תאבד מהרלוונטיות שלה, בפרט לאותן קבוצות שאנחנו רוצים לראות יותר במוסדות האקדמיים. חברה שמוכנה להישיר מבט לראי, היא חברה אחראית וערכית, שאני גאה להיות אחד מבניה".