דוח מבקר המדינה הנוכחי והאחרון של יוסף שפירא, שמסיים את תפקידו בחודש יולי, הוא הראשון שמתפרסם מאז המחאה התקשורתית שהציתו מנהלי המחלקות הפנימיות לפני מספר חודשים (באופן מחתרתי), כזעקה על העומסים הקטסטרופליים שבבתי החולים. למרות שתזמונו מקרי, הדוח מצא שאם יש למשרד הבריאות תוכניות לתוספת המיטות לטווח הארוך (עד 2035) - הן רחוקות מלהיות שלמות.

בכלל זה, מספר המיטות לאלף נפש, לא שיעור התפוסה הרצוי בבתי החולים, לא סוגי המיטות לפי מחלקות, לא פיזור גיאוגרפי וגם לא יעדים. המשרד לא נערך לצורך לפתוח מחלקות חדשות ולעבות מחלקות קיימות לקראת הזדקנות האוכלוסייה, ואף אין לו תוכנית ארוכת-טווח מבחינת כוח אדם של רופאים ואחיות. צוין בהקשר זה שחרף החלטת הממשלה להקים בית חולים חדש בבאר שבע עוד ב-2014, לא ננקטו מאז צעדים ממשיים לקידום התוכנית.

אלא שתחום הבריאות בביקורת לא נעצר בממסד האשפוז. הדוח הנוכחי כולל באופן יוצא דופן ביקורת נוקבת על מערך ניתוחי האסתטיקה וההרזיה. כפי שמוזכר, ישראל מקום ראשון במדינות ה-OECD בביצוע ניתוחים בריאטריים (ששיעורם הכפיל עצמו מכ-4,200 ב-2010 ל-10,000 ב-2015) כמו גם במספר הניתוחים החוזרים, למרות שלניתוח חוזר סיכון רב יותר והשפעה נמוכה משמעותית על ירידה במשקל.

סגן השר ליצמן. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אומנם ההשמנה קשורה לתמותה של יותר מ-2.5 מיליון איש בישראל בשנה, ואחראית לתוספת של שישה מיליארד שקל בשנה בהוצאה הלאומית לשנה, ובכל זאת ניתוח רחוק מלהתאים לכולם. ההנחיות של משרד הבריאות בנושא הן בעיקר לאמות המידה לביצוע הניתוח. לעומת זאת, אין למשרד הנחיות באשר להכנות הנדרשות הניתוח וגם לא מי הגורם אחראי לביצוע הערכה טרום-ניתוחית כדי לוודא מוכנות. יוצא שהקופות והמרכזים הבריאטריים מאשרים את הניתוח גם למטופלים שלא השתתפו במפגשי ההכנה, דבר שעלול להוביל לסיבוכים לאחר הניתוח, לעלייה חוזרת במשקל ולניתוחים חוזרים.

חמור מכך, בחוזר משרד הבריאות אין הבחנה בין ניתוח ראשון לבין ניתוח חוזר (למעט באשר לתנאי סף במדד ה-BMI), ואישור ניתוח חוזר לא מחייב בדיקה של הסיבות לכישלון הניתוח הקודם, וגם לא הכנה קפדנית מהראשונה, ולכל קופה כללים משלה בעניין ניתוחים חוזרים. ואם לא די בכך, מבדיקת המבקר עולה שלרשם הלאומי לבריאטריה אין מידע מלא על שיעור הסיבוכים שמובילים לתמותה.

בצד מערך הניתוחים לקיצור הקיבה, מותח המבקר ביקורת קשה על מערך הניתוחים הפלסטיים והטיפולים האסתטיים, שחרף הסיכונים הכרוכים בהם, מקצוע הקוסמטיקה אינו מפוקח על ידי משרדי הבריאות והעבודה. כך, בעלי מקצועות שאינם רופאים, ובכלל זה קוסמטיקאיות, גולשים לעיתים לטיפולים שרק רופא מוסמך לעסוק בהם, והדבר עלול לסכן את בריאות המטופל.

לא מדובר כמובן רק בקוסמטיקאיות, אלא גם ברופאים שפועלים מחוץ לתחום מומחיותם ומנתחים. ניתוחים פלסטיים אסתטיים וטיפולים אסתטיים מתבצעים בידי רופאים שהתמחו בתחומי רפואה שונים. בכלל זה, רופאי שיניים עושים טיפולים אסתטיים באזורים שונים בגוף שאינם האזורים שבהם מותר להם לטפל.

בד בבד לעלייה גדולה בשנים האחרונות בארץ ובעולם במספר הניתוחים והטיפולים, תוך התרחבות טווח הגילאים של המטופלים מתרחב, עלה מספר התביעות בתחום: מ-11 דיווחים בשנת 2008 ל-215 בשנת 2016, ועלה פי 100 בסך התשלומים לפיצויים משנת 2009 עד שנת 2017. בדוח מודגש כי על אף שהמלצות ועדה משותפת מטעם משרדי הבריאות והעבודה לאסדרה של הכשרת הקוסמטיקאיות והפיקוח על מכוני קוסמטיקה בחקיקה נמצאות על שולחנם של משרדי הבריאות והעבודה מאז שנת 2004 (15 שנים), הן לא באו לידי מימוש ואף לא נידונו מאז.