משני צדי השכול: בסיפור מותה של רש"ט הדר כהן, שנורתה למוות בפיגוע משולב בשער שכם בירושלים, היטשטשה ההפרדה בין הכובעים שחובש עו"ד ליבסקינד, תובע בפרקליטות מחוז ירושלים ומתנדב במד"א. עו"ד ליבסקינד היה מהראשונים שהגיעו לזירת הפיגוע. הוא ניסה להחיות את הדר. מאוחר יותר היה גם מי שניהל את תיק האישום נגד מי שהסיע את המחבלים לזירה. כעת הוא משחזר, לראשונה, כיצד נראית עבודתו של תובע, שראה במו עיניו את זירת הפשע, ואיך התמודד עם ליווי משפחת הקורבן, מבלי שהוריה ידעו במהלך המשפט על חלקו ברגעי חייה האחרונים ומלאי הגבורה של בתם. 
 

הדר כהן הייתה רק בת 19 בנופלה. בתם של סיגלית ועופר, אחות למור וירין. גיוסה למשמר הגבול, בנובמבר 2015, היה הגשמת חלום עבורה. חודשיים וחצי בלבד אחרי הגיוס, במהלך הטירונות, היא יצאה לפעילות המבצעית הראשונה שלה והוצבה בשער שכם. הימים היו ימי אינתיפאדת היחידים, והמתח בעיר העתיקה בירושלים היה בשיאו.

בשעה 14:30 זיהה הכוח שני חשודים וביקש מהם לעצור ולהציג תעודות זהות. אחד מהם שלף נשק ונוטרל על ידי מפקד הכוח. השני החל לדקור חיילת מהכוח בראשה ובצווארה. היא נפלה ארצה, שותתת דם, והוא המשיך ותקף אותה. הדר, שהבחינה במתרחש, נסוגה כמה צעדים לאחור, דרכה את נשקה וירתה למוות במחבל. כך הצילה את חייה של חברתה. לאחר כמה שניות הגיח מחבל שלישי מאחור וירה בראשה של הדר שני כדורים, עד ששוטר שהזדמן למקום נטרל את המחבל.

רש"ט הדר כהן ז"ל. צילום: משטרת ישראל

 

"מטפלים גם במחבלים"

בוקר 3 בפברואר היה שגרתי למדי עבור בני ליבסקינד. הוא הגיע למשרדו בפרקליטות, סמוך לכיכר ספרא בבירה. הוא בן 38, גר בעמק האלה, נשוי ואב לארבעה. בפרקליטות הוא משמש תובע משנת 2012. לצד תיקי פשיעה פלילית, הוא מטפל גם בכתבי אישום הקשורים באירועים ביטחוניים. "אנחנו חיים את האווירה של השנים האחרונות. הרבה תיקים של יידויי אבנים ובקבוקי תבערה. בשנים האחרונות הצטרפו תיקים חמורים יותר, של פיגועים".
 

כשהיה בתיכון החל להתנדב במד"א. עד היום הוא פושט לעתים את גלימת הפרקליט לטובת חליפת האופנוע, כדי להגיע מהר לזירות. "מהחיידק הזה לא נרפאים", הוא אומר ומגלה שבמד"א גם הכיר את אשתו. לדבריו, "אחת מנקודות המפגש בין שני הכובעים הייתה באוקטובר 2015. הופעתי בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת תיק של פיגוע דקירה. יצאתי מיום אינטנסיבי ועמוס בענייני מחבלים, וקיבלתי הודעה בטלפון שקילומטר ממני יש פיגוע דקירה. 
 

"עם התיקים המשפטיים בידי הפעלתי את הסירנה והגעתי תוך זמן קצר לגבעת התחמושת. התחלתי לטפל בפצועים. עוד לפני שיבשה הדיו על הנייר בביהמ"ש, פרץ דם בזירת הפיגוע". ליבסקינד וחבריו טיפלו בשני פצועים, שניהם מדקירות, ובפצוע נוסף מירי תועה. אירוע המשיך לרדוף אירוע. 
 

באוקטובר 2016 טיפל ליבסקינד בזירת האירוע שבה נרצח שוטר יס"מ רס"מ יוסי קירמה, שנפגע בעת שרדף אחרי מחבל שרצח את תושבת ירושלים לבנה מליחי. הוא נמנה גם עם כוחות ההצלה שהגיעו לזירת פיגוע הדריסה בארמון הנציב בינואר 2017, שבו נרצחו ארבעה חיילים. והרשימה, למרבה הצער, מתארכת.
 

"אנחנו מטפלים גם במחבלים", מבקש ליבסקינד לציין. בספטמבר 2016 הוא הגיע לזירה שבה נדקר לוחם מג"ב סמ"ש רז ביבי, שלמרות פציעתו ירה במחבל ונטרל אותו. "כשהגעתי כבר היה מי שטיפל בחייל, אז נלחמנו על חיי המחבל, למרות מה שעשה כמה דקות קודם לכן. במד"א ההנחיות ברורות  - מטפלים באדם באשר הוא אדם. אין ספק לגבי זה. המציאות מורכבת, אבל אני גאה במה שאני עושה".
 

"ואז הטלתי את הפצצה"

בחזרה ליום הפיגוע בשער שכם, שאירע דקות נסיעה ספורות ממשרדו של ליבסקינד. "את היריות לא שמענו", הוא משחזר. "קיבלנו קריאה והגעתי במהירות. מיד הבנתי שמדובר בזירה מורכבת. על הרצפה שרועים פצועים, שבדיעבד התברר שחלקם היו המחבלים. בזווית העין הבחנתי בפרמדיק שמטפל בנפגעת. רצתי אליו וחברתי לטיפול בהדר. זיהינו מיד שמדובר בפציעה קשה".
 

הדר פונתה באמבולנס לבית החולים וליבסקינד יחד עמה, תוך שהוא מבצע בה פעולות החייאה. במשך שעות נלחמו הרופאים על חייה. "בחורה צעירה, עוד לא בת 20", הוא אומר בכאב. לבסוף נקבע מותה. זמן לא רב לאחר מכן הוגש כתב אישום נגד חמיס סלאיימה, תושב ואדי ג'וז בן 61, שהסיע את שלושת המחבלים שביצעו את הפיגוע. הוא נאשם בגרימת מוות ברשלנות.
 

"מי שמסיע שב"חים בתקופה של פיגועים, אחרי שראה שעברו את הגדר באמצעות חבל, כשהם לבושים בבגדים מהודרים ולא בבגדי פועלים, ובידיהם שקיות תפוחות, היה צריך לדעת שישנה סכנה לחיי אדם. הסעיף החמור הזה עבור מסיעים הוא חלק מהמדיניות של הפרקליטות במלחמה נגד הטרור. מאשימים כל מי שנוטל חלק בשרשרת שהביאה בסופו של דבר לפיגוע, בהתאם לתמונת הראיות בעניינו ולאחריות המשפטית שנובעת ממעשיו". סלאיימה הורשע ונידון לשנתיים מאסר, והוטל עליו פיצוי כספי לנפגעים ולבני משפחותיהם. 
 

במהלך המשפט עמד ליבסקינד בקשר עם הוריה הכואבים של הדר. הוא עדכן אותם במהלך המשפט, בתהליכי קבלת ההחלטות ובטיעונים לעונש. כל העת הוא שמר על הפרדה מוחלטת בין היותו פרקליט לבין היותו איש מד"א. את הסוד שמר לעצמו. גם אחרי שהסתיים המשפט לא מיהר להסגיר את זהותו. "חיכיתי עד שאהיה מסוגל", הוא מודה. כשנה לאחר הפיגוע הוא הגיע לבית המשפחה. "הרגשתי שהבשילה העת", הוא אומר. 
 

ליבסקינד: "הם מכירים את בני הפרקליט. התקבלתי בסבר פנים יפות, ישבתי איתם וראיתי תמונות של הדר. ואז התחלתי לספר להם על ההתנדבות במד"א. סיפרתי גם שב־2005 הצטרפה משפחתי למשפחת השכול, עם הירצחם של הוריה של אשתי". דב (58) ורחל (53) קול נהרגו בציר כיסופים מאש שנורתה לעבר רכבם. הם היו ההרוגים האחרונים של גוש קטיף. 
 

"ואז הטלתי את הפצצה", הוא ממשיך. "אמרתי להם שהייתי אחד הראשונים שהגיעו לזירה ושטיפלתי בבתם. ההתרגשות בחדר הייתה גדולה. היה להם חשוב לדלות עוד כמה פרטים. סיפרתי להם על האירועים מהצד שלי. הם הבינו לחלוטין למה לא סיפרתי להם עד אז. היום אני שומר על קשר עם עופר וסיגלית, מגיע לאזכרות. הקשר הוא הרבה מעבר לזה שמצווה החוק על פרקליט וגם הרבה יותר קרוב מזה של מתנדב מד"א".