עיקרו של התיקון לחוק הוא החמרת הענישה לכדי קנסות גבוהים פי ארבעה מהמקסימום הקבוע בחוק כיום שהוא כ-25 אלף שקל אשר מעולם לא נפסקו למרעילי חיות בר שנתפסו, ועד לשלוש שנות מאסר בפועל, וכן צעדים נוספים שיקלו על פקחי רשות הטבע לאכוף את הפגיעה בערכי הטבע, בהם: איסור על פיזור רעל או חומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר, העברת נטל הראייה למי שנמצא בחזקתו פגר מורעל ובמקרה של חשד להרעלה, גם מתן היתר כניסה לפקחים לשטחים חקלאיים פרטיים ללא צו מבית משפט.
דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, אמר למעריב: "הרעלות כאלה גרמו כבר לאובדן חצי מאוכלוסיית הנשרים בישראל בתוך עשרים השנים האחרונות בלבד. בישראל כולה אוכלוסייה קטנה מאד של 147 נשרים בלבד. מתוכם 110 בנגב ו-37 בצפון על פי הספירה האחרונה. מתוך ה-37 רובם בכרמל, מושבה שהיא תוצאה של עמל רב שהושקע ב"חי בר" בשיקום אוכלוסיית הנשרים. אנחנו לא מרימים ידיים כל עוד יש סיכוי להציל בעל חיים מהכחדה".
התרעות פיקוד העורף