"בגנים של הילדות שלי החליטו שחוגגים את ל"ג בעומר ללא מדורות", מספרת נועה עמית מפתח תקווה. "בגן של הגדולה הביאו מפעיל חיצוני ובגן של הקטנה ההורים עושים הפעלה. נהיה בלי מדורה משלנו, נסתכל על מדורות של אחרים".

מהן הסיבות להחלטה?
"זיהום אוויר וגם בטיחות. כמו כן, בשכונה שלנו המדורות הן שכבתיות. לא עושים מדורות לכל כיתה בנפרד. יש היום מודעות סביבתית, ההתעניינות במדורות פחתה".

עמית פרסמה שלשום בפייסבוק קריאה לחבריה לחגוג את ל"ג בעומר גם ללא כלים חד־פעמיים. "אירחתי ביום העצמאות 50 חברים. כל האירוע היה ללא כלים כאלה, כדי להפחית את הזיהום הסביבתי", היא מספרת. "בל"ג בעומר משתמשים בהמון כלים חד־פעמיים. הם מזהמים, מלאים בכימיקלים מסוכנים. ביקשתי גם מהגנים של הבנות שלי שיקפידו לא להביא לפעילות כלים חד־פעמיים. אני מקווה שאנשים אכן יתחשבו".

אש אלטרנטיבית

בדומה לשנים האחרונות, גם השנה לקראת ערב ל"ג בעומר ביום רביעי מתחילים דיונים, אפילו ויכוחים, בקבוצות וואטסאפ כיתתיות לגבי אופן ציון החג. יותר ויותר הורים דורשים למצוא אלטרנטיבה אחרת למדורות המסורתיות בשל ההשלכות האקולוגיות של קיומן, מה שפעמים רבות מקבל גיבוי מיוזמות של רשויות ומועצות, המציעות להורים דרך אחרת לחגוג.

"עיריית כפר סבא נלחמת בנושא זיהום האוויר במשך כל השנה. כשאנחנו מגיעים לל"ג בעומר, ברחבי הארץ נשכח הנושא הזה של זיהום האוויר. הכל מותר, חלקיקים רעילים באוויר מגיעים לשיעורים גבוהים וגורמים נזקים בריאותיים חמורים", אומר עילאי הרסגור־הנדין, סגן ראש העיר ומחזיק תיק הקיימות. "החלטנו לשים סוף למפגע הבריאותי הזה ולעודד תושבים לצמצם באופן משמעותי את פליטת החלקיקים המזהמים. כבר לפני כמה שנים פתחנו במבצע לאיחוד מדורות של בתי הספר, ואילו השנה לקחנו את האג'נדה לשלב הבא".

עיריית כפר סבא פנתה לתושביה והציעה לחלק ערכה במתנה לכל שלוש או יותר כיתות גן או יסודי שיתאגדו לפעילות ל"ג בעומר ללא מדורות. הערכה כוללת מחצלת גדולה, סאג' להכנת פיתות בטאבון, מלקחיים ומערוכים. "אנחנו מאמינים שהתושבים יכולים ליהנות מהחג ללא מדורות וללא זיהום אוויר", אומר הרסגור־הנדין.

אבל זה פוגע במסורת החג.
"בדיוק להיפך. לפני שפתחנו במהלך הזה עשינו מחקר לגבי מקורות החג ולגבי האופנים בהם הוא נחוג ברחבי הארץ. כינסנו את ועדת איכות הסביבה העירונית כדי לדון במהלך ובמשמעותו. אפילו בבני ברק הדליקו לפני כמה שנים מדורה ירוקה שהתבססה על חומרים ידידותיים לסביבה. הגענו למסקנה שאפשר לציין את החג על כל המשמעויות ההיסטוריות והמסורתיות שכרוכות בו גם ללא זיהום אוויר. אנחנו לא מכריחים, רק מעודדים בשלב הזה".

"אצלנו בבית הספר רוב הכיתות לא מקיימות מדורות", מספרת קרן חמיאל מרחובות, אמא לשלושה ילדים, בגן ובכיתות א' ו־ב'. "ההורים מרגישים שאין צורך, שאין במדורה העשרה נוספת או תכנים מיוחדים. מעדיפים להשקיע את הכוחות והתקציבים במסיבת סיום גדולה. נושא זיהום האוויר משחק תפקיד, ויש גם ילדים עם אסטמה שלא יכולים להשתתף בפעילות עם עשן. רק כיתות א' התארגנו למדורה".

הילדים לא התאכזבו?
"אני גדלתי בקיבוץ. שם כבר כמה שבועות לפני החג הייתה התארגנות, אנשים אספו עצים, היה הרבה עניין מסביב. היום אני מרגישה שהילדים בכלל לא מדברים על זה, אפילו לא שואלים על ל"ג בעומר. משום שהמודעות הסביבתית עלתה, גם ההורים פחות בעניין. מדורת השבט הפכה ממדורה פיזית למדורה במסך".

במועצה האזורית נחל שורק החלו לפני החג בקמפיין תחת הסלוגן "בל"ג בעומר מפחיתים מדורות, שומרים על הסביבה והריאות". "זו השנה השנייה שאנחנו עושים את המיזם הזה", מספרת שרית שרף, מנהלת מדור איכות הסביבה במועצה. "הרעיון הוא צמצום מדורות כדי להפחית את זיהום האוויר. על ידי מדורה אחת בכל יישוב אפשר גם לחבר בין חברי הקהילה. במועצה שלנו ישנם שבעה יישובים. פנינו לרכזי הקהילה, וכל יישוב שמחליט על מדורה סביבתית קהילתית אחת - אנחנו עוזרים לו לקיים אותה".

איך זה מתבצע בפועל?
"המדורה נמצאת למעשה בתוך חבית ולא בתוך ערימה גדולה של עצים. אנחנו דואגים לחבית. כל יישוב שמתארגן על מדורה קהילתית כזו מקבל תקציב בסך 2,500 שקלים לפעילות סביבתית וקרטיבים כצ'ופר. בשנה שעברה שישה יישובים הצטרפו ליוזמה. השנה יש מצב שיהיו שבעה".

ל"ג בעומר במאה שערים. קרדיט: דריו סנאצ'ס, פלאש 90

הלכנו רחוק?

המגמה הזו מציבה בסימן שאלה את עתידו של ל"ג בעומר ומעלה את השאלה: האם הסממן העיקרי של החג הולך להיכחד? "המסורת הזאת נוצרה בעיקר בארץ ישראל, כשהיו עולים לקברו של שמואל הנביא ומדליקים מדורות. אחר כך זה עבר לקברו של רשב"י", מסביר ד"ר אילון אדלשטיין, מרצה בחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים. "בנוסף לכך, יש לכל התרבויות מסורות של הדלקת מדורות, שירים וריקודים לקראת הקיץ. זו לא איזושהי מצווה דתית, זה מנהג עממי מאוד יפה שהתקבע במסורת. ל"ג בעומר מציין במסורת היהודית את מותם של 12 אלף תלמידי רבי עקיבא, ועל פי ספר הזוהר את יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי".

המסורת הזו הולכת להיעלם?
"מצמצמים את מספר המדורות כדי למזער את הנזק האקולוגי. מדובר במשהו הגיוני. אקולוגיה קשורה לפיקוח נפש. כדור הארץ הוא בסופו של דבר המקום שאנחנו חיים בו. זה לא פיקוח נפש ישיר, אלא עקיף, ולכן מעט מאוד אנשים מתגייסים למענו. אבל בסופו של דבר זה יכול להפוך לחלק מהמציאות שלנו. אני מצטער שרבנים לא כל כך לומדים ברצינות אקולוגיה. למעשה הם לוקים בבורות בנושאים האלה ולא פועלים לצמצום הנזקים במקומות שהם יכולים".

ד"ר אדלשטיין אומר ש"אסור שהמנהג ייפסק. זה מנהג נהדר, שמח ואנרגטי, אבל הוא צריך לעמוד בדרישות של השכל הישר והאקולוגיה. כל דבר שיכול להביא לפגיעה בנפש האדם צריך לצמצם אותו. זו מצווה יהודית עתיקה לשמור על החיים, ולכן החוכמה היא לעשות את האיזון הנכון בין קיום יפה של המסורת לבין שיקולי השכל הישר. אין סיכוי שהמסורת הזאת תיפסק, זה דבר פנטסטי. הדלקת מדורות היא גם חלק מהחיבור שלנו לטבע, לאש. זה יסוד עמוק שהאדם לא יכול לוותר עליו, בטח בתוך המסורת".

"חייבים להסתכל על התופעה הזו בהקשר יותר רחב, מה קורה למסורת שלנו בכלל, האופן שבו מציינים חגים ומועדים בהקשר של העם היהודי וגם בהקשר הכללי יותר של האנושות", אומרת ד"ר רוית ראופמן, פסיכולוגית קלינית, חוקרת פולקלור ומרצה בכירה באוניברסיטת חיפה. "יש דיאלקטיקה בין הצורך לשמר מסורות - שזה חלק מתחושת שייכות, עיצוב זהות וחוויה של המשכיות - לצד צורך אחר לשנות ולהתאים את עצמנו לסביבה המשתנה. השינוי הזה יכול להיות כתוצאה ממגמות סביבתיות במקרה של ל"ג בעומר, אבל לא רק. במקרה של החברה הישראלית התופעות האלה מושפעות גם מיחסים בין קבוצות שונות בה. ל"ג בעומר הוא לא החג היחיד שהאופי שלו משתנה עם השנים. אחת הדוגמאות המובהקות היא יום הזיכרון, שבו יש לנו היום טקסים אלטרנטיביים".

ד"ר ראופמן, שגדלה בקיבוץ, מספרת ש"תמיד היו לנו צורות אלטרנטיביות לציין חגים ומועדים, למשל את ליל הסדר. אבל גם בצורות האלה יש תמיד יחסים מעניינים בין מסורת לשינוי. גם בעידן הפוסט מודרני עדיין אנחנו רואים את הצורך להשתייך. מה שכל כך מרתק בנושא ל"ג בעומר הוא שיש בו שילוב בין תהליכים טבעיים, בין מסורת לשינוי, בין צורך פנימי לבין מציאות חיצונית מאוד בולטת, שקשורה בצורך לשמור על הסביבה במובן הכי פיזי".

מה יהיה עתידו של ל"ג בעומר?
"אני לא יכולה לנבא, אבל כמו הרבה מאוד דברים, גם העניין של המדורות נתון לטרנספורמציה מתמדת. ככל שיש לנו שינוי, אז אנחנו גם רואים כל כמה זמן נטייה לחזור אחורה לצורות מסורתיות. זה קורה דווקא מתוך החשש להתרחק מדי מהמסורת, וזה נכון לא רק לגבי העם היהודי".