"בגנים של הילדות שלי החליטו שחוגגים את ל"ג בעומר ללא מדורות", מספרת נועה עמית מפתח תקווה. "בגן של הגדולה הביאו מפעיל חיצוני ובגן של הקטנה ההורים עושים הפעלה. נהיה בלי מדורה משלנו, נסתכל על מדורות של אחרים".
עמית פרסמה שלשום בפייסבוק קריאה לחבריה לחגוג את ל"ג בעומר גם ללא כלים חד־פעמיים. "אירחתי ביום העצמאות 50 חברים. כל האירוע היה ללא כלים כאלה, כדי להפחית את הזיהום הסביבתי", היא מספרת. "בל"ג בעומר משתמשים בהמון כלים חד־פעמיים. הם מזהמים, מלאים בכימיקלים מסוכנים. ביקשתי גם מהגנים של הבנות שלי שיקפידו לא להביא לפעילות כלים חד־פעמיים. אני מקווה שאנשים אכן יתחשבו".
בדומה לשנים האחרונות, גם השנה לקראת ערב ל"ג בעומר ביום רביעי מתחילים דיונים, אפילו ויכוחים, בקבוצות וואטסאפ כיתתיות לגבי אופן ציון החג. יותר ויותר הורים דורשים למצוא אלטרנטיבה אחרת למדורות המסורתיות בשל ההשלכות האקולוגיות של קיומן, מה שפעמים רבות מקבל גיבוי מיוזמות של רשויות ומועצות, המציעות להורים דרך אחרת לחגוג.
"עיריית כפר סבא נלחמת בנושא זיהום האוויר במשך כל השנה. כשאנחנו מגיעים לל"ג בעומר, ברחבי הארץ נשכח הנושא הזה של זיהום האוויר. הכל מותר, חלקיקים רעילים באוויר מגיעים לשיעורים גבוהים וגורמים נזקים בריאותיים חמורים", אומר עילאי הרסגור־הנדין, סגן ראש העיר ומחזיק תיק הקיימות. "החלטנו לשים סוף למפגע הבריאותי הזה ולעודד תושבים לצמצם באופן משמעותי את פליטת החלקיקים המזהמים. כבר לפני כמה שנים פתחנו במבצע לאיחוד מדורות של בתי הספר, ואילו השנה לקחנו את האג'נדה לשלב הבא".
עיריית כפר סבא פנתה לתושביה והציעה לחלק ערכה במתנה לכל שלוש או יותר כיתות גן או יסודי שיתאגדו לפעילות ל"ג בעומר ללא מדורות. הערכה כוללת מחצלת גדולה, סאג' להכנת פיתות בטאבון, מלקחיים ומערוכים. "אנחנו מאמינים שהתושבים יכולים ליהנות מהחג ללא מדורות וללא זיהום אוויר", אומר הרסגור־הנדין.
"אצלנו בבית הספר רוב הכיתות לא מקיימות מדורות", מספרת קרן חמיאל מרחובות, אמא לשלושה ילדים, בגן ובכיתות א' ו־ב'. "ההורים מרגישים שאין צורך, שאין במדורה העשרה נוספת או תכנים מיוחדים. מעדיפים להשקיע את הכוחות והתקציבים במסיבת סיום גדולה. נושא זיהום האוויר משחק תפקיד, ויש גם ילדים עם אסטמה שלא יכולים להשתתף בפעילות עם עשן. רק כיתות א' התארגנו למדורה".
במועצה האזורית נחל שורק החלו לפני החג בקמפיין תחת הסלוגן "בל"ג בעומר מפחיתים מדורות, שומרים על הסביבה והריאות". "זו השנה השנייה שאנחנו עושים את המיזם הזה", מספרת שרית שרף, מנהלת מדור איכות הסביבה במועצה. "הרעיון הוא צמצום מדורות כדי להפחית את זיהום האוויר. על ידי מדורה אחת בכל יישוב אפשר גם לחבר בין חברי הקהילה. במועצה שלנו ישנם שבעה יישובים. פנינו לרכזי הקהילה, וכל יישוב שמחליט על מדורה סביבתית קהילתית אחת - אנחנו עוזרים לו לקיים אותה".
ד"ר אדלשטיין אומר ש"אסור שהמנהג ייפסק. זה מנהג נהדר, שמח ואנרגטי, אבל הוא צריך לעמוד בדרישות של השכל הישר והאקולוגיה. כל דבר שיכול להביא לפגיעה בנפש האדם צריך לצמצם אותו. זו מצווה יהודית עתיקה לשמור על החיים, ולכן החוכמה היא לעשות את האיזון הנכון בין קיום יפה של המסורת לבין שיקולי השכל הישר. אין סיכוי שהמסורת הזאת תיפסק, זה דבר פנטסטי. הדלקת מדורות היא גם חלק מהחיבור שלנו לטבע, לאש. זה יסוד עמוק שהאדם לא יכול לוותר עליו, בטח בתוך המסורת".
"חייבים להסתכל על התופעה הזו בהקשר יותר רחב, מה קורה למסורת שלנו בכלל, האופן שבו מציינים חגים ומועדים בהקשר של העם היהודי וגם בהקשר הכללי יותר של האנושות", אומרת ד"ר רוית ראופמן, פסיכולוגית קלינית, חוקרת פולקלור ומרצה בכירה באוניברסיטת חיפה. "יש דיאלקטיקה בין הצורך לשמר מסורות - שזה חלק מתחושת שייכות, עיצוב זהות וחוויה של המשכיות - לצד צורך אחר לשנות ולהתאים את עצמנו לסביבה המשתנה. השינוי הזה יכול להיות כתוצאה ממגמות סביבתיות במקרה של ל"ג בעומר, אבל לא רק. במקרה של החברה הישראלית התופעות האלה מושפעות גם מיחסים בין קבוצות שונות בה. ל"ג בעומר הוא לא החג היחיד שהאופי שלו משתנה עם השנים. אחת הדוגמאות המובהקות היא יום הזיכרון, שבו יש לנו היום טקסים אלטרנטיביים".
ד"ר ראופמן, שגדלה בקיבוץ, מספרת ש"תמיד היו לנו צורות אלטרנטיביות לציין חגים ומועדים, למשל את ליל הסדר. אבל גם בצורות האלה יש תמיד יחסים מעניינים בין מסורת לשינוי. גם בעידן הפוסט מודרני עדיין אנחנו רואים את הצורך להשתייך. מה שכל כך מרתק בנושא ל"ג בעומר הוא שיש בו שילוב בין תהליכים טבעיים, בין מסורת לשינוי, בין צורך פנימי לבין מציאות חיצונית מאוד בולטת, שקשורה בצורך לשמור על הסביבה במובן הכי פיזי".
התרעות פיקוד העורף