“לא ייתכן שהמדינה מפקירה את אזרחי ישראל לכל אדם שמחזיק נשק אחרי שעות העבודה שלו ויכול לצאת, לשתות, לכעוס ולרצוח אזרחים חפים מפשע". כך אומרת בכאב חנה ז’ורנו שאחיה, עורך הדין נתן ז’ורנו, נרצח עם בתו ימית על ידי מאבטח נושא נשק בירושלים ב־2013.

ז’ורנו משתתפת עם בני משפחות נוספים של קורבנות במאבק נגד הרפורמה של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן להקלה בקבלת זכאות לנשיאת נשק. אתמול התקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירה שהגישו ארגונים, בהם האגודה לזכויות האזרח, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, קואליצית האקדח על שולחן המטבח, איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי, ושדולת הנשים, נגד רפורמת ההקלות שמקדם השר.

בינתיים דחה בג"ץ את הדיון בעתירה לחודש נובמבר. לטענת ז’ורנו, זה עלול להיות מאוחר מדי עבור הקורבנות הבאים. “אחי ובתו נרצחו בדם קר", היא אומרת. “אבל כל האזרחים בסכנה. אני לא יודעת מי הבא בתור. אין השגחה, אין בקרה, נותנים רישיונות כמו שמחלקים סוכריות. עצוב שבמדינה שלנו לא חושבים להגן על האזרח ואף אחד לא חושב על הסכנה הכרוכה בכך".

את החוויה הנוראה עברה משפחת ז’ורנו ב־23 ביולי 2013. טאדסה גטאהון, מאבטח בחברת “מודיעין אזרחי", הגיע לבניין כלל בירושלים אל משרדו של עורך הדין שלו נתן ז’ורנו, שעמו היה לו סכסוך כספי. הוא ירה בו מספר רב של כדורים ולאחר מכן ניגש למטבחון המשרד, שם הסתתרה הבת ימית ז’ורנו אשר התמחתה במשרדו של אביה, ירה גם בה פעמים רבות והרגה.

גטאהון טען כי לא היה מודע למעשיו, אך בית המשפט המחוזי בירושלים, ולאחריו בית המשפט העליון, דחו את טענותיו והרשיעו אותו ברצח כפול. כעת הוא מרצה שני מאסרי עולם. חנה ז’ורנו לא עקבה אחרי המשפט. “אחרי האירוע, נפלתי. הוא רצח משפחות שלמות. גמר אותנו. נגמרה לנו השמחה. אנחנו סובלים עד היום. אחי היה מלח הארץ, קצין וג’נטלמן.

"כשאירע הרצח לא הכרנו את תחום התבחינים לקבלת רישיון לנשק. היינו תמימים. אחרי שקמנו מהשבעה, התחלנו להבין מה קרה. למדתי את ‘שרשרת החיול’ שמאפשרת לקבל נשק בקלות. מאז שמעתי כל כך הרבה סיפורים קשים על ירי בנשקים עם רישיון - בעל שרב עם אשתו, ויכוח על כיסא בחוף הים. אני לא מבינה מדוע השר ארדן מפקיר אותנו בצורה כזאת. האקדח המעשן שרצח את אחי עדיין חם על השולחן".

"אנחנו זועקים את זעקת המשפחות שפקד אותן אסון כבד", אומרת למעריב לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. "לעתים משפחות שלמות קיפחו את חייהן מנשק מאבטחים ומנשק אישי במרחב הפרטי והציבורי. היו מקרים של טבח מרובה קורבנות, כמו בבנק הפועלים בבאר שבע בשנת 2013. רק בעקבות הטבח הזה  נותרו 9 יתומים שגדלים בלי אחד ההורים. אף אחד לא ספר את מספרם הכללי".

עוד היא אומרת כי "הרחבת התבחינים לקבלת רישיון לנשק אישי אינה כוללת עריכת מסוכנות ובדיקת רקע פסיכיאטרי של מגישי הבקשה לרשיון לנשק. בכך המדינה יוצרת במו ידיה סיכון פוטנציאלי לחיי אזרחים תמימים. יש להחזיר את התבחינים כפי שהיו קיימים קודם ויש לחזור להנחיות לאיסור נשיאת נשק מאבטחים מחוץ לשעות העבודה".