בסופו של דבר, המדינה אחראית על מה שקורה בתחומה. היא זו האמונה על הענקת תחושת ביטחון לאזרחיה, על כל המורכבות והקושי הכרוכים בכך. עליה מוטלת האחריות להחזיר את תחושת הביטחון לאזרחיה הערבים, ולמנוע את זליגת האלימות לשאר המדינה. הדבר כרוך בהחלטה אסטרטגית ברמת המקרו, שתאפשר הקצאת משאבים מוגברים לאכיפה ולמודיעין, וגם בתוכנית ארצית במסגרות החינוך הפורמליות והלא פורמליות. בכל מקרה, ואם עינאק צודקת, בהיעדר יד מכוונת, ייתכן שמי שיחולל בסופו של דבר את המפנה המתבקש הן דווקא האמהות.