המצור שמטילה ישראל על הרצועה מוביל להקצנה בעמדות תושבי עזה, להמשך ולחיזוק תמיכתם בשלטון החמאס ולהזנת מעגל האלימות באזור. מסקנה זו עולה משני מחקרי דעת קהל חדשים, ישראלי ופלסטיני, של המכון האקדמי לרפורמות מבניות באוניברסיטת תל אביב, המתפרסמים לראשונה ב"מעריב". 
 

המחקר הראשון כלל סקר דעת קהל אינטרנטי, שנערך על ידי חברת פאנל פרויקט, בקרב מדגם מייצג של 608 משיבים יהודים וערבים. הסקר בחן את עמדות הציבור בישראל בנוגע למצב הכלכלי בעזה והקשר שלו לאלימות, למידת היעילות של מדיניות ממשלת ישראל כלפי הרצועה ולפתרון אפשרי למצב הכלכלי ולמשבר ההומניטרי הפוקד אותה.
 

לפי הממצאים, 80% מהמשיבים חושבים שהמצב הכלכלי בעזה קשה עד קשה מאוד, 60% מכירים בכך שעוני, אבטלה ומצוקה כלכלית מובילים להקצנה וטרור, ובהתאם, 61% השיבו שלמצב הכלכלי הקשה ברצועה יש קשר ישיר למשבר הביטחוני בין חמאס לישראל. בתשובה לשאלה בנוגע למידת תרומת המצור הישראלי למצב ברצועה, 44% מהנשאלים ציינו שבמידה רבה עד רבה מאוד, 20% השיבו שבמידה בינונית ו־26% העידו שבמידה מועטה או לא תורם כלל.
 

בשאלת האחראיות למצב הכלכלי הקשה ברצועה, הציבור הישראלי נוטה באופן חד־משמעי לפטור את ישראל מאחריות: 65% רואים בחמאס גורם מרכזי למשבר, 7% מאשימים את הרשות הפלסטינית ואבו מאזן ו־4% בלבד ציינו את ישראל כאחראית. עוד מעלה הסקר ש־51% מהישראלים חושבים אומנם שלישראל צריך להיות אכפת מהמצב הכלכלי וההומניטרי בעזה, אבל לא שעל ישראל לנקוט צעדים כדי לשפר את המצב אלא שאנשי עסקים פרטיים או מדינות אחרות יעשו זאת. 
 

לפי הסקר, 29% חושבים שישראל צריכה לסייע בשיקום עזה רק אם מדינות אחרות יובילו זאת, 25% אינם מעוניינים שישראל תיקח חלק בשיקום אך לא יתנגדו אם מדינות אחרות יובילו זאת, 23% מתנגדים לכל סיוע כל עוד אין הסדר מדיני, ורק 11% בעד שישראל תיקח על עצמה לסייע בשיקום הרצועה. לגבי זהות הגורמים שצריכים להיות מעורבים בשיקום הרצועה, 49% תומכים בגיוס מיליארדים ממדינות ערב במסגרת "תוכנית המאה" של טראמפ, 45% תומכים בשיתופי פעולה בין אנשי עסקים ישראלים לפלסטינים שיספקו תעסוקה ומסחר בין הצדדים.

הפגנות בגבול רצועת עזה. קרדיט: רויטרס

 

בתשובה לשאלה באיזו מידה אתה מסכים או מתנגד לאמירה כי מערכת הביטחון הישראלית תומכת בהקלות על הסגר על עזה ובפיתוח כלכלי של הרצועה ואילו הממשלה היא שמתנגדת לכך, 30% השיבו שהם תומכים באמירה זו, 26% מתנגדים לה ו־18% לא הביעו עמדה. בנוגע להסרת המצור מעל הרצועה: הסקר מעלה ש־30% מהישראלים מתנגדים לכך, 28% תומכים ול־21% אין דעה מוצקה בעניין. לפי הממצאים, 25% יתמכו בהסרת המצור רק אם יופל שלטון חמאס ו־21% יהיו בעד אם יושג הסדר מדיני ארוך טווח או אם תהיה מעורבות בינלאומית, כולל אמריקאית, בשליטה ברצועה.
 

המחקר השני מבוצע בימים אלה על ידי ד"ר סאמי מיעארי ועמית לוונטל, חוקרים עמיתים במכון האקדמי לרפורמות מבניות. עדיין לא הופקו ממנו נתונים סופיים אבל ישנה כבר מגמה. ממצאי בדיקה ראשוניים מצביעים על כך שהסיכוי של תושב הרצועה, בתקופת המצור, לתמוך בפלגים הקיצוניים גדול פי 1.35 מזה של תושב הגדה. מסקנת הביניים: לא רק שמדיניות ישראל לא הפנתה את תושבי הרצועה נגד חמאס, ייתכן כי היא מחזקת את התמיכה בו.
 

ברוך גורביץ, מנהל המכון האקדמי לרפורמות מבניות: "המחקרים מוכיחים כי רוב הישראלים מכירים בצורך לשנות דיסקט מול עזה. על אף החששות, הציבור הישראלי ער לכך שמצוקה כלכלית מובילה לאלימות פוליטית וכי זהו אינטרס ישראלי למצוא לכך פתרון. הממצאים גם מאשרים כי המצוקה בעזה רק מגדילה את הסיכוי שתושביה יתמכו בארגונים קיצוניים. זהו מסר לכל מי שמאמין כי דחיפת הרצועה אל פי התהום תמוטט את חמאס. אם הקברניטים בישראל ישכילו להוביל בדחיפות מהלכים לפתרון מול עזה ולשיקום ופיתוח כלכלי שלה, המחקרים מעידים כי הם צפויים ליהנות מרוח גבית מצד חלקים משמעותיים בציבור".