תחזית מאוד לא אופטימית למשק המים. "על פי הבדיקות המקצועיות, תפחת כמות המשקעים הנוכחית ב־30 השנים הבאות בכ־20%", מזהיר מנכ"ל רשות המים גיורא שחם. "למרות שהשנה האחרונה הייתה גשומה מאוד, לא ניתן לראות בה שנת מפנה, משום שכל האזור נמצא במצב של התייבשות", הוסיף. "עוצמות הגשם והמרווחים שבין אירוע גשם אחד לשני אינם מאפשרים יצירת תנאים לחלחול המים למאגרי מי התהום וליצירת נגר בנחלים הזורמים לכנרת".
 

שחם אמר את הדברים בכנס "כנרת אדם וסביבה", שהתקיים בסוף השבוע בבית גבריאל, ביוזמת איגוד ערים כנרת ורשות הכנרת, ובהשתתפות ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום ויו"ר איגוד כנרת צביקה סלוצקי.
 

שחם ציין: "אירוע הבצורת האחרונה שחווינו יכול לקרות עוד מספר פעמים בעשורים הקרובים, ועקב הגידול העצום באוכלוסייה באזור המזרח התיכון והעלייה בביקוש למים הנובעת מכך, ואם לא ניערך מבעוד זמן, כאשר תתרחש תופעת הבצורת היא תהיה ממושכת יותר וחמורה בהרבה מאלה שחווינו עד כה".
 

שחם סיפר: "אני פועל במלוא הקצב כדי לחזק את נושא המים במרחב "'השדרה המזרחית' של ישראל, שמתחילה במורדות החרמון ומשתרעת לאורך כל בקעת הירדן, בואכה ים המלח. יש לישראל בעיה של מותניים צרים, ודרוש לה חיזוק מהותי בחלק המזרחי שלה, שיכולת קיומו ושגשוגו תלויה אך ורק במים".
 

הוא הדגיש כי הכנרת חייבת להיות עם מלאי מים מספיק כדי לשמש אוגר במצבי חירום. "כאשר קיים סיכון לפגיעה במתקני ההתפלה ובתשתיות מים אחרות, עלינו להיות ערוכים עם רזרבה מספיקה", הסביר. לדבריו, ישראל חייבת ליצור אפשרות להגביר את אספקת המים לירדן, שנכון לעכשיו נמצאת בירידה הולכת ומתגברת ומצב משק המים שלה קשה. 
 

"אני מקדם מהלך הנדסי רחב היקף להזרים כמויות גדולות מהמערכת הארצית של ישראל אל הכנרת", אמר. "באופן ציורי, אפשר להגיד שהופכים את כיוון זרימת המים במוביל הארצי. מים מותפלים ומי קידוחים יוזרמו ממערב המדינה מזרחה אל הכנרת, ומפלסי המים בה יישמרו בגובה גבוה בהרבה מאשר בשני העשורים האחרונים". עבודות הנחת קו המים ממאגר אשכול כבר החלו, והמים יתחילו לזרום בו אל הכנרת, דרך נחל צלמון, בתוך שלוש עד ארבע שנים.