את גולת הכותרת באקורד הסיום שלו בוחר היום (שני) מבקר המדינה היוצא, השופט יוסף שפירא, למקד באוזלת ידה של הממשלה למגר את הפגיעה המתמשכת בבריאותם ובאיכות חייהם של תושבי המטרופולין השלישי בגודלו בישראל. בדוח חסר תקדים בחריפותו פורש המבקר סעיף אחר סעיף מציאות עקבית לאורך כל שנות הביקורת המעלה בדוח סימני שאלה מובהקים באשר למידת מעורבותם של בעלי האינטרסים בתעשייה הפטרוכימית ובחולשתו, מרצון או שלא, של הפיקוח הממשלתי עליהם. חולשה המתממשת באכיפה דלה אותה מתאר המבקר לאורך שנים כלפי הפרותיהם החוזרות והנשנות את החוקים והתקנות למניעת זיהום האוויר.

שפירא עושה זאת בדוח "היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהום האוויר במפרץ חיפה" כשהוא יוצא מנקודת הנחה כי אזור מפרץ חיפה הוא "ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל - אזור שבסמוך לריכוזי אוכלוסייה מרוכזת בו פעילות תעשייה אינטנסיבית" ומדגיש במבוא לדוח: "דוח זה נוגע בעתיד חיינו באזורי מוקדי זיהום סביבתי ובסיכונים הנובעים מהם".

יוסף שפירא. קרדיט: יונתן זינדל, פלאש 90

המשרד להגנת הסביבה ניסה אמנם להקדים החודש תרופה למכה בדוח משלו בו סיכום מחמיא של שלוש השנים הראשונות ליישום התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר באזור חיפה, אבל מבקר המדינה לא חוסך מהתכנית מילים קשות ומצביע על ליקויים באופן גיבושה, בנושאים נדרשים שנעדרו ממנה, במידת העמידה בלוחות הזמנים וביעדים שנקבעו בה.

שפירא קובע בדוח כי המשרד להגנת הסביבה והממשלה בכלל, כושלים לאורך שנים ארוכות במיגור הפגיעה הסביבתית של מפעלי התעשייה רבי העוצמה במפרץ חיפה.

חולשת הממשלה מול בעלי ההון והשפעתם עליה – מדליקים נורה אדומה

המבקר פורש תמונה מדאיגה של חולשת הרגולציה הממשלתית מול בעלי ההון של התעשייה עתירת החומרים המסוכנים, כשהוא רומז בדוח לשחיתות של ממש בקשר בינם לבין גופי הממשלה, בהם לא רק המשרד להגנת הסביבה, אלא גם ועדות התכנון. עוד הוא קובע כי תכנית המתאר מספר 30 למפרץ חיפה, שנועדה במקור ליישב בין צורכי התעשייה לאינטרס הציבור לסביבה נקייה מזיהום תעשייתי, לא אושרה עד מועד תום הביקורת ובכל מקרה הדיונים בה הושפעו מ"שיקולים כלכליים, וכן בשל מעורבות של בעלי עניין בנושא".

הוא מוסיף כי "בכך עלול להיות מופר האיזון בין האינטרסים הסביבתיים והבריאותיים לבין האינטרסים המשקיים והכלכליים באזור ויתרה מכך, משרדי הממשלה וגופי התכנון אימצו עמדות התומכות בתוכניות פיתוח במפרץ חיפה, שלכל הפחות אינן תורמות להפחתת הזיהום בו".

המבקר שוזר רמזים על קשרי הון-שלטון לא כשרים, על חשבון אינטרס בריאות וביטחון הציבור, אפילו כאשר הוא שב ומתריע מפני האפשרות של אסון המוני שעלולה לגרום "תגובת שרשרת" בתשתיות החומרים המסוכנים שבתוך המפעלים וביניהם אשר מקורה בתאונה, רעש אדמה או אירוע ביטחוני. "יישום החלטת הממשלה בדבר הכנת סקר סיכונים בנושא נמשך בצורה בלתי סבירה, מה שגורם גם לדחיית קבלת ההחלטות בנוגע לפעולות הנדרשות להפחתת הסיכונים" קובע המבקר.

עוד הוא מדגיש כי "התמשכות ההליך נובעת, בין היתר, מקיום הליך אינטנסיבי וממושך של שיתוף המפעלים עצמם והיוועצות בהם, דבר המעלה סימני שאלה לגבי מידת האיזון בה נוקט המשרד להגנת הסביבה ומידת מילוי חובתו לקבל החלטה מקצועית, עצמאית ובלתי תלויה". גם מרשות הכבאות וההצלה לא חוסך המבקר כשהוא קובע כי היא "אינה ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשריפות שיפרצו בהם".

מבחן התוצאה: הממשלה כושלת באכיפה והרתעה כלפי התעשיינים 

המבקר קובע כי הליכי האכיפה שכן ממוצים עם עברייני הזיהום בקרב מפעלי התעשייה במפרץ חיפה מצד המשרד להגנת הסביבה הם טיפה בים העבירות וההתחמקות מנהלים מצידם: "המשרד להגנת הסביבה אינו מרבה למצות את הליכי האכיפה המינהליים (למשל באמצעות הפקת צווים או הטלת עיצומים) ואת הליכי האכיפה הפליליים. במחוז חיפה מתבצעת אכיפה מינהלית מועטה, עד להימנעות כמעט מוחלטת משימוש בכלי אכיפה מינהליים מחמירים יותר כמו צווים מינהליים. ריבוי החריגות, הפרות החוקים וההוראות והתקלות במפעלי קבוצת בז"ן בשנים האחרונות, מלמדים על חולשות ממשיות של המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע להפעלת אמצעי האכיפה השונים העומדים לרשותו", כותב המבקר.

מפעלים במפרץ חיפה. קרדיט: יניב נדב, פלאש 90

את שאלת מיליון הדולר שהממשלה מסרבת לעשות כל שלאל ידה כדי לענות עליה – מהו הקשר המובהק בין זיהום האוויר התעשייתי לתחלואה במטרופולין חיפה פותר המבקר כך: "אף ששיעור התחלואה באזור מפרץ חיפה במחלות מסוימות גבוה מהממוצע הארצי, ולמרות חלוף שנים רבות מהעלאת הצורך בהעמקת המחקר ושלוש שנים מהחלטת הממשלה בעניין, בפועל כמעט לא השתנה דבר". גם על השאלה הקריטית הזאת בוחר המבקר שלא לענות מדוע ומשאיר אותה לפתחם של הציבור ומערכת אכיפת החוק.

התגובות

במשרד להגנת הסביבה דוחים את מרבית הטענות ובתגובה תקיפה הם מדגישים בין היתר: "איכות האוויר היום במפרץ חיפה אינה שונה ממטרופולינים אחרים בישראל. המשרד להגנת הסביבה השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקל ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה ומאז שהחלה נרשמה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים אף מעבר ליעד.

"המשרד דוחה את האמור בדוח לפיו האכיפה במחוז חיפה היא בשיעורים נמוכים: החל משנת 2014 ניהל המחוז קרוב למחצית מהליכי האכיפה המנהליים והפליליים של המשרד בתחום איכות האוויר. כדי להגביר אף יותר את האכיפה, יש הכרח לתגבר את המשרד בכוח אדם נוסף לצורך שיפור יכולות האכיפה וקיצור לוחות הזמנים. נדגיש כי המצב הנוכחי שבו היקף המשרות במשרד צמח נטו ב-2.5 משרות בחמש שנים ומוקדי וגורמי הסיכון רק הולכים וגדלים, אינו הגיוני ואינו משרת את הציבור בצורה טובה. המשרד רואה חשיבות בכך שהממשלה תעשה עבודה נרחבת ומקיפה בנושא עתיד המפעלים במפרץ חיפה ותומך בכל צעד שיוביל לשיפור איכות האוויר, בכלל זה הזזת מפעלים ממיקומם - ומשאיר את ההיבט הכלכלי למועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר".

ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם, אמרה כי  "דוח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה הינו מבהיל לקריאה וקשה לעיכול, ובפרט לאלה שאיבדו את יקיריהם. אין ספק שאין יותר מקום למפעלים מזהמים בקרבנו. לאור תכנית רמ"י לניקוי מפרץ חיפה שעלתה במועצת העיר חיפה והתקבלה פה אחד כחזון למפרץ, אין עוד ספק מה הוא העתיד הנכון והיחידי למטרופולין חיפה והצפון. הדוח מציג אוזלת יד קשה; היות ומדובר בהתנהלות שנמשכת שנים, אין נראה שמדובר בטעות מצטברת או בתום לב. מדובר במחדל שגבה את חייהם של אלפי תושבים". 

"כראש עיריית חיפה, אמשיך להיאבק ללא פשרות מול מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה על דמות מפרץ חיפה, מתוך ראיית טובתו של הציבור החיפאי שלו אני מחויבת", הוסיפה קליש רותם.

ממרכז מחקר סביבתי חיפה נמסר: "המחדלים העולים מדוח המבקר מציפים חולשות של הטיה בשיקול הדעת במשרד להגנת הסביבה והעדפת התעשיות על האינטרס הציבורי. השאלה מדוע המשרד הזה חלש? האם בשל מחסור במשאבים או בשל יד מכוונת לכאורה? נוכח הממצאים הקשים בדוח של מבקר המדינה פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה משטרתית האם אכן נשמרת טובת הציבור בניהול ובהתנהלות המשרד להגנת הסביבה".

ממגמה ירוקה חיפה נמסר: "זהו דוח חמור מאין כמוהו המציג שחור על גבי לבן את כישלונה ואוזלת היד הנפשעת של מדינת ישראל כרגולטור המפקח על התעשייה. את הדוח החמור הזה חייב ראש הממשלה הבא לקחת במלוא הרצינות והאחריות ולייצר ממנו תכנית עבודה שמטרתה אחת: אימוץ מסקנות דוח מקינזי וסגירת בז"ן עד לשנת 2025. כל עיכוב נוסף יעלה מיליארדים למשלם המסים הישראלי ויעמיק עוד יותר את הפגיעה בבריאות ילדינו".