התרגשות רבה ותחושה של סיום תקופה שררה הלילה (ראשון) בטיסה 451 של ישראייר משדה דב לנמל התעופה רמון, הטיסה האחרונה הממריאה מהשדה בתל אביב. "זו טיסה היסטורית ומרגשת, שדה דב היה בית חם בישראייר. הטיסה קצת עצובה אבל אלה החיים", אמר הקברניט רועי ברנשטיין. 

הדייל הראשי, מוני שפיר, אמר בעצב: "היו ימים ש-6 פעמים ביום טסתי משדה דב לאילת, והתחושה היא של סיום תקופה. אני חובב צילום, ובבקרים הייתי מגיע שעתיים לפני הטיסה כדי לצלם. שעות הבוקר המוקדמות היו מיוחדות בשדה דב. אבל צריך להסתכל קדימה". 

נוסעים אילתיים הביעו מורת רוח וחששות מהעתיד. "לשדה דב היה לנו נוח להגיע. בעיקר לטיפולים רפואיים באזור המרכז. עכשיו אני לא יודעת איך זה יהיה", סיפרה דורית תושבת אילת, והוסיפה כי "חשוב שלא יפגעו בבריאות". 


יונתן, תלמיד בן 17 מאילת הלומד חמש יחידות בכימיה בטכניון בחיפה, הביע חשש כיצד ימשיך להגיע לטכניון לאחר סגירת השדה. "אני טס מאילת לשדה דב, ומכאן לקחתי אוטובוס. מנתב"ג ההגעה תהיה יותר קשה. שבוע שעבר יצאתי בשמונה והגעתי רק אחרי 11 ברכבת מנתב"ג לחיפה. אני מקווה שיגבירו את מספר הטיסות מאילת לחיפה, ואז יהיה קל לכולנו". 

סמנכ"ל השיווק בישראייר, גיל סתיו, אמר שכבר גובשה תכנית להכפלת מספר הטיסות מאילת לנמל התעופה בחיפה. "תהיה ירידה לדעתי בכמות הטסים מהמרכז לאילת, אבל נראה עלייה במספר הטסים מחיפה והצפון". 

סתיו אמר עוד כי "התחושה לא פשוטה. זהו סופו של עידן. תפעלנו כאן למעלה מ-100 טיסות בשבוע. נערכנו לשתי האפשרויות, אבל ממחר אנחנו נכנסים לעידן חדש. נעבה את השירות שלנו בנתב"ג ונתגבר את הטיסות בקו חיפה-אילת". 

"שדה דב היה בית חם"

דיילי קרקע ועובדים בטרמינל בשדה דב נראו עצובים, והיו שפרצו בבכי. סתיו כהן, מנהלת משמרת של ישראייר, אמרה: "שדה דב היה בית חם כמו משפחה. כולם פה הכירו את כולם. היינו חברים טובים. הכרנו את הנוסעים הקבועים מאילת, הייתה כאן אווירה מיוחדת. אני עוברת לעבוד בנתב"ג, אבל זה לא יהיה כמו בשדה דב. צובט את הלב". 

דניאל בן גור, דיילת קרקע מתל אביב, סיפרה כי זהו היום האחרון שלה בעבודתה כדיילת קרקע. "אני לא עוברת לנתב"ג. אני מוציאה את הטיסה האחרונה, ומאד כואב לי. הייתי כאן 3 שנים, כמו משפחה, וסיימתי כאן בינתיים את התואר האקדמאי. אילת קיבלה שתי מכות בתוך חצי שנה. סגירת השדה בעיר, ועכשיו סגירת שדה דב. לא יהיה תחליף לשדה דב".  

ראש עיריית אילת לשעבר, גדי כץ, שהמתין לטיסה, אמר: "מאד עצוב. זהו יום אבל. הסגירה של שדה דב לוקחת את אילת 30-40 שנה לאחור. תנופת הפיתוח בעיר תיפסק, לא יגיעו משקיעים. מי יקים עכשיו בית מלון באילת?".