אחת הקביעות החמורות בדוח מבקר המדינה האחרון על מחדלי הממשלה באכיפה נגד זיהום האוויר התעשייתי במפרץ חיפה, הייתה כי סקר סיכונים מקיף על ריכוז התעשיות המסוכנות והמזהמות באזור, מתעכב זה שנים בין היתר בשל מעורבותם של גורמי בעלי עניין בתהליך. היום (שני), באיחור אלגנטי, מפרסם המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור את תוצאות שלב א' של סקר הסיכונים שביצע עבור המשרד ד"ר אלי שטרן, מומחה בתחום הערכות סיכון מחומרים מסוכנים ולקחו בו חלק ארבע חברות המתמחות בתחום.

הגם שהסקר קובע כי במפרץ חיפה היקף "חסר תקדים של חומרים מסוכנים", הוא קובע בה בעת כי "ככל שמדובר בתקריות תפעוליות, לא קיים באזור המפרץ סיכון לאוכלוסייה שאינו קביל בהשוואה למקובל במדינות מפותחות". במבוא לסקר מציין המשרד להגנת הסביבה כי האזור כולל למעלה משישים מפעלי תעשייה המבצעים פעילויות ותהליכים רבים שבהם נעשה שימוש בחומרים מסוכנים וכי הסקר בוחן אפשרות לתקריות תפעוליות חמורות בלמעלה מ-1500 מקורות סיכון במפעלים ובמתקנים העוסקים בחומרים מסוכנים.

הפגנה נגד זיהום האוויר במפרץ חיפה


ממסקנות הסקר עולה כי "ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים, אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים הנמצא בסיכון לא קביל בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים הנהוגים במדינות מערב אירופה, דוגמת הולנד ואנגליה". במשרד להגנת הסביבה מדגישים עוד כי בשלב א' של הסקר נבחנו מספר רב של תרחישי תקריות חמורות העלולים להתרחש, בהסתברויות נמוכות, במהלך פעילות תפעולית שגרתית לרבות דליפות, שריפות ופיצוצים בחומרים רעילים, דליקים ונפיצים בעת אחסון או פעולות ייצור, וכן כי הסקר נעשה בהתייחס ל"ערכי קצה" מחמירים יותר מהמקובל בעולם. "בעוד שבעולם מקובל לבחון את הסיכון לאוכלוסייה לפי מדדי תמותה ודאית (כלומר: מקרי מוות כתוצאה מתקריות), הסקר בחר להתמקד בערכים מחמירים יותר של חשיפה המצויים מתחת לערכי המדדים הללו (הסתברויות נמוכות יותר לתמותה ולנזקים בריאותיים)".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הגם שנמצא כי לא קיים סיכון מצרפי שאינו קביל במפרץ, בכוונת המשרד ללמוד את תוצאות הסקר ולפעול בכמה דרכים, לאחר השלמת תהליך הערות הציבור, להפחתה נוספת של סיכונים ממפעלים, שנמצא כי תרומתם לעומסי סיכון באזורים מסוימים גבוהה יחסית. השלב הבא של הסקר יתמקד בתקריות הכרוכות בשינוע חומרים מסוכנים (בכבישי המפרץ ובצנרות העל והתת-קרקעיות), בתקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה וכן בתקריות העלולות להיגרם כתוצאה מפגיעה עוינת – חבלנית או מלחמתית".

"שורת הסיכום מנותקת מהמציאות"

ד"ר רויטל גולדשמיד, מנהלת מרכז מחקר סביבתי חיפה, אומרת בתגובה: "סקר הסיכונים במפרץ חיפה מעיד מעל לכל ספק כי נדרשת התייחסות ממשלתית מיידית לסכנה הנוכחת בה חיים תושבי מפרץ חיפה. כל בר דעת הקורא סקר זה מבין את הדחיפות והבהילות של יישומה המיידי של התוכנית להרחקת התעשיות המסוכנות והמזהמות מהאזור. הסקר מעיד על 'כמות והיקפי חומרים מסוכנים חסרי תקדים במדינת ישראל ובמידה רבה בעולם כולו' (סעיף 10.1). כמה מפתיע ומטריד כי למרות חומרת הדוח שורת הסיכום היא כי 'אין באזור סיכון לא קביל'".

"בהמשך לדוח מבקר המדינה המטיל ספק בשיקול הדעת של המשרד להגנת הסביבה אנו תוהים - מיליון איש חיים כאן בסכנה מול 3370 חומרים מסוכנים ומעל 1500 מוקדי סיכון, אני לא חושבת שמדינת ישראל ערוכה בכלל להתמודד עם אלפי הנפגעים הפוטנציאלים מ'תרחיש דומינו' בשל פיצוץ או שריפה. לא ברור איך אשכול תעשיות ותחום חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה מוכנים לקחת על אחריותם עיוות כל כך גדול בין העובדות המתוארות בדוח הסיכונים לבין שורת הסיכום אשר לראייתנו, מנותקת לחלוטין מהמציאות".

גולדשמיד מדגישה: "בהעדר רגולטור נוכח ועל פי עקרון הזהירות המונעת, אנו דורשים מממשלת ישראל לקחת אחריות ולהעלות להחלטת ממשלה את תוכנית מפרץ החדשנות לפינוי המפעלים המסוכנים והרעילים".

אלה נווה, מרכזת ארגון "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות", מוסיפה: "סקר הסיכונים החדש של המשרד להגנת הסביבה, הוא לא אחר מאשר סקר טיוחים. מי הכין אותו? יועץ סיכון שעובד עם מפעלים... איך הכין? בדק בעזרת 'חברות ייעוץ' שמצויות בניגוד אינטרסים את ה"סיכונים" של המפעלים הפטרוכימיים. עם מי התייעצו בהכנת הסקר? עם משרד רה"מ, משרד האנרגיה והכלכלה ועם התעשיינים – כל אלו שמשלבים כוחות להגדלת התעשייה הפטרוכימית בחיפה בשורת תכניות חדשות ומסוכנות- עבור פיתוח מאגרי הגז והקונדנסט. אלו כמובן אינם אובייקטיביים. לציבור – אין שום משקל, יש לו רק זכות להתפוצץ ולהיות מורעל בשלווה".

נווה מדגישה: "במציאות ההסתברות לתקלות במפרץ חיפה, היא ממש לא 1 ל 100,000 או 1 למיליון כפי שמוצגים סיכונים בדו"ח. הנחות הבסיס של הסקר סותרות מציאות שבה הסיכוי לאירוע חמור באזור הוא לפחות מקרה אחד בשנה אם לא יותר, ובטוח שלא 1 למיליון לשנה, כך שהדו"ח מייצר מצג סיכון מופחת ממה שקיים בפועל".

מארגון מגמה ירוקה נמסר כי "העובדה שנדרש סקר סיכונים מיוחד לחומרים מסוכנים במפרץ חיפה מלמדת על המציאות הלא-נורמלית שבה נתון מפרץ חיפה: אלפי חומרים מסוכנים בקרבה רבה לאוכלוסייה צפופה ולרצפטורים ציבוריים. הסקר טרם בחן מקרי רעידות אדמה, מלחמה ושינוע. על מנת שתמונת המצב תהיה מלאה על המשרד להאיץ את בדיקת תרחישי החומרים המסוכנים עבור רעידות אדמה, מצבי מלחמה ושינוע חומרים ולזכור את התרעתו של מבקר המדינה, בדוח מיוחד מיולי 2018, מפני פגיעה באוכלוסייה שבקרבת המפעלים המטפלים בחומ"ס בעת אירוע של רעידת אדמה חזקה".