בימים אלה מסתיימת עונת החפירות ה-30 בתל חצור. בשיפוליה הצפוניים של העיר העליונה הפונים לעבר העיר התחתית, מתבצעת מלאכת חשיפת הארמון המנהלי של העיר כשחלקים מארמון זה נחשפו כבר בעונות הקודמות. השנה הושלמה מלאכת חשיפת מערכת מדרגות מפוארת שהובילה מן החצר המרוצפת רחבת הידיים אל פנים הארמון.

זוהי מערכת מדרגות שאין כדוגמתה במזרח הקדום שנבנתה לפני כ-3,500 שנים. רוחבה כ-4.5 מטרים והיא מורכבת מלוחות בזלת שיועדו לבניית מדרגות. עד כה נחשפו שבע מדרגות, אך גרם המדרגות כולו טרם נחשף בשלמותו והוא ממשיך לטפס מערבה. מערכת מדרגות זו הובילה, ככל הנראה, אל הכניסה הראשית לארמון עצמו. קירות הארמון השתמרו לגובה של למעלה מ-2 מטרים, והוא חרב בשריפה האדירה בה חרבה חצור הכנענית כולה – חורבן המתואר בסיפור כיבוש הארץ.

החפירות נערכות בראשות חוקרים מובילים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל בגיאוגרפיה, חקר ארץ ישראל והארכיאולוגיה פרופ' אמנון בן-תור וד"ר שלומית בכר, שותפתו של בן תור לחפירות בשנים האחרונות. פרופ' בן-תור ציין כי "ככל שמדובר באתרים המקראיים, המדרגות שנחשפו בחצור שוב מראות שיש את חצור ויש את כל האתרים האחרים״. ד"ר בכר הוסיפה כי "המדרגות מלמדות על עוצמת הארמון עצמו, לכשייחשף. אמנם אנחנו יודעים שהארמון של חצור (העיר הכנענית הגדולה והחשובה ביותר בדרום הלבנט) יהיה בעל עוצמה ארכיטקטונית, אבל מערכת המדרגות הזו היא ייחודית ומרשימה ומרמזת על הפאר הצפוי להיחשף".

אל שניהם הצטרפו במהלך עונה זו כ-90 אנשים שסייעו בחפירות, ביניהם צוות של סטודנטים מהמכון לארכיאולוגיה, קבוצת סטודנטים מצרפת, קבוצת בנות שירות לאומי, קבוצת בני נוער מחוגי סיירות, ומתנדבים בודדים מאנגליה, גרמניה, ספרד, ארצות הברית, קנדה, פינלנד, אוסטרליה וסין, רובם "מתנדבים חוזרים", כאלה שכבר חפרו עם המשלחת בשנים קודמות.

המדרגות שהתגלו בתל חצור. צילום: חפירות קרן זלץ בחצור לזכר יגאל ידיןהמדרגות שהתגלו בתל חצור. צילום: חפירות קרן זלץ בחצור לזכר יגאל ידין

בחלקי הארמון שנחשפו התגלו ממצאים בעלי חשיבות עליונה כגון טביעות חרפושיות מצריות, כ-40 כלי אחסון עצומים המעידים על יכולת אגירה בקנה מידה גדול, כלי בזלת רבים, חומרי גלם הקשורים לבתי המלאכה של הארמון וכן ארבע כתובת מלכותיות (שלוש כתובות בהירוגליפים מצריים ואחת באכדית).

בין כתובות אלה ראוי לציין שני פסלים מצריים שהתגלו בשנים האחרונות. האחד הוא שבר ספינקס של המלך המצרי מיקרינוס (אשר שלט במצרים סביב 2500 לפני הספירה) - הפסל המלכותי המצרי הגדול ביותר שהתגלה עד כה בלבנט. השני הוא שבר של פסל פקיד מצרי בשם נב-פו, אשר פעל במצרים בימי ה"ממלכה התיכונה" במאות ה 18-19 לפנה"ס, פרק זמן בו חצור עדיין לא הייתה קיימת. זהו הפסל המצרי הפרטי הגדול ביותר שהתגלה בלבנט מתקופת האלף השני לפני הספירה.

בשטח חפירות נוסף נחשפו השנה גם שרידיה של חצור הישראלית האחרונה, העיר אשר חרבה במהלך מסעו של תגלת פלאסר השלישי. כמות ניכרת של כלי חרס מנופצים מהווה עדות ארכיאולוגית לחורבן זה. בעונות החפירה הבאות משלחת החפירות צפויה לחשוף חלקים נוספים של הארמון המנהלי של העיר.

תל חצור יכול להיחשב ובצדק רב ל"ספינת הדגל" של החפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית, ושל הארכיאולוגיה הישראלית בכלל. משלחת מטעם האוניברסיטה העברית בהנהלתו של הפרופסור יגאל ידין המנוח החלה בחפירות נרחבות באתר בשנת 1955, הן נמשכו ברציפות עד שנת 1958 וחודשו בשנים 1968 – 1970. בחפירות השתתפו חוקרים הנחשבים ל"אבות" הארכיאולוגיה הישראלית כמו יוחנן אהרוני, טרודה ומשה דותן, רות עמירן ואחרים. במהלך השנים השתתפו בחפירותיה של משלחת ידין סטודנטים לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית אשר השתלבו במשך השנים בהוראה באוניברסיטאות השונות, ברשות העתיקות, ברשות הטבע והגנים ובמוזיאונים ברחבי הארץ.

החפירות באתר חודשו בשנת 1990 בהנהגת פרופ' אמנון בן-תור. בעצם הימים האלה מתקיימת באתר עונת החפירות ה-30 של "חפירות קרן זלץ בחצור לזכר יגאל ידין", בתחומי הגן הלאומי תל חצור ובחסות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. האתר משמש, בין היתר, כבית ספר לארכיאולוגיה של שדה של האוניברסיטה העברית וכיום מקבל את הכשרתו בתחום זה דור רביעי של תלמידי המכון, תלמידי תלמידיו של יגאל ידין מכשירים את התלמידים החדשים ומקנים להם שיטות חפירה מדעית.

תל חצור הוא הגדול והחשוב בתילים המקראיים של הארץ ובתור שכזה הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. על חשיבותו של האתר תעיד הקביעה שלאחר כיבושה בידי שבטי ישראל (הקרב בין ערי צפון הארץ בהנהגתו של יבין מלך חצור לבין שבטי ישראל בהנהגתו של יהושע), נפתחה הדרך ליישובם של שבטי ישראל ב"כל הארץ הזאת... מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון". חצור הישראלית הינה אתר מפתח לבדיקת מידת מהימנותה של ההיסטוריוגרפיה המקראית. העיר עמדה בקשרי תרבות ומסחר הן עם מצרים והן עם בבל, ותעודות כתובות שנתגלו בחצור מעידות על כך בבירור. לצד התיעוד הכתוב נחשפו גם ממצאים אמנותיים שונים, בהם כאלה שיובאו לחצור מקרוב ומרחוק.