ראש הממשלה בתקופת מהומות אוקטובר ומתמודד בבחירות הנוכחיות, אהוד ברק, הביע אתמול את התנצלותו על הרג ערבי ישראל באותן מהומות. מי שהיה אחד ממפקדי כוחות המשטרה באותה תקופה, סגן ניצב בדימוס ירון מאיר, תקף היום (רביעי) בחריפות בכאן ב' את ברק על הדברים שאמר. 

"הייתי קצין אג"ם של משטרת מרחב הגליל ובאותם אירועים הייתי מפקד הגזרה שלקחה את כביש 85, היישובים סכנין, כפר מנדא ויישובי משגב", אמר מאיר, "היו התפרעויות המארגנים איבדו שליטה על האנשים שלהם. הם גרמו נזקים לרכוש, הם פצעו אנשים, הוציאו אנשים ממכוניות וניפצו את השמשות. אני מזכיר שבין 13 ההרוגים היה יהודי שנסע לתומו בכביש החוף סמוך לג'סר א זרקא שזרקו עליו אבן. מעניין עם אהוד ברק הלך להתנצל בפני המשפחה שלו. בסוף הצלחנו להחזיר את השקט לכבישים ואז פרצה ועדת החקירה בראשות השופט תיאודור אור".

"אותו סיפור כמו עכשיו היה אז", המשיך מאיר, "אהוד ברק היה לפני בחירות וכדי לרכוש את לבם של ערביי ישראל הוא החליט להקים ועידת חקירה ממלכתית בה כל אחד לקח אחריות על הפינה שלו. חוץ מראש הממשלה שאמר שהוא לא קשור. ברק צריך להחליט איפה הוא משקר. הוא עלה לדוכן העדים שם ידו על התנ"ך, נשבע לומר את האמת ואמר שהוא לא לוקח אחריות. כעת הוא לא שם יד על התנ"ך ואמר שהוא לוקח אחריות. או שהוא שיקר אז או משקר היום כדי להתחנף למרצ".

"קודם כל שיתנצל בפני כל השוטרים", תקף עוד מאיר, "כל קציני המשטרה שתחת פיקודו ביצעו את ההוראות שלו ועמדו לדין. הוא צריך להתנצל בפני יהודה וליק ז"ל המפכ"ל, בפני אליק רון שזרקו אותו והוועדה הדיחה אותו. הרסת לו את הקריירה הרסת לו את החיים. אני מחזיק 19 שנה את הדברים בבטן. הרס את הקריירה לכולנו. היינו עם ריח רע בידיים. אף אחד לא רצה להתמודד עם ערביי ישראל ולהגיד שהוא קידם שוטרים שהיו בוועדת אור".

"חמישה נהרגו בגזרתי", סיפר מאיר, "על ארבעה לקחתי אחריות, חמישי אני לא יודע איך הוא נהרג ולמה. אני נתתי את האישור לפתוח באש במצב שכלו כל הקיצין ונשקפה סכנת חיים מוחשית ומיידית. אישרתי להם לעשות את מה שכתוב בחוק. בבוקרו של היום השני כינס אותנו המפכ"ל וילק במשטרת משגב. הוא אמר אני בא מפגישה עם ראש הממשלה אהוד ברק והוא אמר לי שהצירים יהיו פתוחים והוא אמר לנו שהצירים יהיו פתוחים. אני הקשיתי ואמרתי שזה יעלה במחיר והם אמרו, ברור זאת הוראתו של ראש הממשלה, וביצענו. אם לא היינו מבצעים היה קטל בבית הספר במשגב. הם היו מטרים ממפעל שייצר חומרים מאוד מסוכנים שכדור אחד פנימה היה מצית את הגליל".

בתשובה לשאלה האם אין מקום להתנצלות בפני ערבי ישראל אמר מאיר כי "איך נתנצל? הייתה לי ברירה? הייתה לי אפשרות אחרת? כשאומר לי רב פקד גיא רייך, קצין מצוין, איש עם אומץ, אומר לי אני עם הגב לקיר והוא אומר לי זה לא פתגם אני עם הגב לקיר של המפעל אין לי לאן לצאת. מה אני אגיד לו תפקיר? יותר מפעם ופעמיים הגעתי לבית הספר למשטרה לדבר על השיקולים באותם רגעים ואלו היו שיקולים לא קלים. והם אמרו לי שאם הם היו במצבי הם לא היו אומרים לירות כי הם לא רוצים לעמוד לדין בוועדת חקירה, כי הם לא רוצים לעוף מהמשטרה שהיא מקור הפרנסה שלהם".