"בפרספקטיבה של חקירות אין דבר כזה חקירה שמתנהלת לנצח. בסופו של דבר כל אירוע ניתן לגילוי, בטח עם הטכנולוגיה שקיימת היום. בזמנו היינו שולחים דגימות DNA למשרדי הסקוטלנד יארד. העלויות היו אדירות. לפעמים היינו עושים שיקול של עלות־תועלת. היום כיף לשוטרים. תחום ה־DNA הרבה יותר מפותח היום מאשר היה בזמני".
גטניו ממשיך ומספר שלפענוח הרצח הייתה חשיבות לאומית. "זה היה קשור גם בנושא הביטחון האישי של האזרח", הוא מסביר. "ילדה קטנה יוצאת מהבית ובמרחק של 400־300 מטר נרצחת בצורה כזאת. זה פגע בביטחון האישי באותה התקופה. היו גם סברות שמדובר בפעילות חבלנית עוינת. גם האפשרות הזו עוררה פחדים אצל אנשים. הציבור ציפה מהמשטרה לפענח את הרצח, בדיוק כמו שאנחנו ציפינו. השקענו בכך משאבים רבים".
"מיד אחרי הרצח הם עברו דירה, לחולון. אבא שלי היה קבלן בנייה באותה תקופה והם פנו אליו כדי לקנות בית בחולון. היה קשר מצומצם. אני גם לא הייתי אמור להיות איתם בקשר".
"מהניסיון שלי, אם יש התפתחות טכנולוגית שאפשר להשתמש בה, מנסים לבדוק תיקי רצח לא מפוענחים מהעבר. עשינו את זה בעבר והצלחנו בחלק לא קטן מהתיקים. זה אומר אולי שיש איזו ראיה פורנזית שאפשר לבדוק אותה מחדש. בזמנו לקחנו דגימות, שלחנו לאנגליה, ולא קיבלנו שום ממצא. אבל אז הטכנולוגיה הייתה רק בתחילת הדרך. אני רק יכול לקוות שהפעם תהיה בשורה. אני מניח שמדובר באופציה די חשובה, כי אחרת בית המשפט לא היה מאשר את פתיחת הקבר. זה לא אירוע פשוט במנהגים היהודיים לפתוח קבר".
קרוגר ממשיך ומספר ש"כעבור כמה שנים הגענו בכיסוי מסוים לטלי הביתה, אבל אז הבילוש של בת ים עצר אותנו. נעצרתי ושוחררתי בערבות, כדי שלא אחקור את הפרשה, אף על פי שלא הפרעתי לעבודת המשטרה".
"בהפסקות קלות חקרנו מספר שנים. כשטלי התגייסה לצה"ל ניסינו להלביש לה חייל שידובב אותה. כמו שמפעילים מדובבים. ניסינו לעשות זאת בשוק האזרחי, אבל כל הזמן המשטרה איכשהו ידעה על הכוונות שלנו וזה סוכל. עבדנו במקרה של נאוה בהתנדבות. לא היו לנו מקורות בלתי מוגבלים של כסף. כעבור כשמונה שנים - אם כי תמיד השקפנו מהצד וליווינו את התיק - נאלצנו להפסיק. חשבנו שזה גם לטובת המשפחה".
"בשנתיים האחרונות יש התקדמות מאוד גדולה בתחום הטכנולוגיה ובדיקות DNA. אבל אני רוצה להנמיך ציפיות. זה בסך הכל השלמת חקירה, מה שלא עשו אז, וכאמור התנאים החדשים, הטכנולוגיה, עכשיו מאפשרים זאת. אולי רוצים לבדוק לפי ה־DNA שנמצא במאגר המשטרתי אם הרוצח נמצא שם. אני כמובן רוצה שהמשטרה תצליח. הלוואי שהיא תמצא את הרוצח. יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם. יש בי אופטימיות זהירה".
התרעות פיקוד העורף