בדואי בן 31 מישראל החליט להימלט לקנדה יחד עם אשתו וששת ילדיו, מחשש לאלימות. הוא הגיש בקשה למקלט הומניטרי, באמצעות עורך דין מקומי, וממתין להחלטה של הרשויות המקומיות. הסיפור הטרגי של הצעיר ע' החל ב־1992, כאשר במהלך קטטה בין בני משפחה אחת נהרג בן לפלג השני. בני המשפחה המורחבת נמלטו לאזור השרון, שם התיישבו במשך השנים האחרונות.

בתקופה האחרונה הודיעו בני משפחת ההרוג שהם סולחים לבני משפחתם. בשנים האחרונות התגלעו סכסוכים מרים עם בני משפחתו של הצעיר, שעבד למחייתו כנהג משאית. "או שהם הורגים אותי, או שאני הורג אותם. עברנו את כל הגבולות האדומים של האלימות, ונותר לנו רק שהאחים יהרגו אחד את השני", סיפר הצעיר בשיחה טלפונית ל"מעריב" ממונטריאול בקנדה, שם הוא שוהה יחד עם אשתו (28) וששת ילדיהם - הבכור בן 10, והצעיר הוא פעוט שהחודש יהיה בן שנה.
 

בסוף חודש יוני החליט הצעיר להוציא את חסכונותיו, לרכוש כרטיסי טיסה לקנדה, ולצאת מהארץ. "הכסף הספיק לנו לעשרה ימים במלון", הוא סיפר. "חיפשתי דירה להשכיר, ואז הבנתי שאני צריך לשלם שלושה חודשים מראש. נפגשתי במקרה עם סתיו, אזרח ישראלי שחי במונטריאול, והוא הפנה אותי לאבו ג'מיל, שעוזר במקרים כמו שלי ושל משפחתי. ניגשתי אליו, ומאז אני נמצא כאן במקביל לסידור הניירת שלי לקבלת אישור שהייה".
 

ע' עוקב אחרי האלימות במגזר הערבי בישראל. "בעשרת הימים האחרונים נרצחו עשרה צעירים, לרוב על דברים שטותיים. יורים באנשים במרפסות בתיהם. שוברים את הלב למשפחות רבות. הכל על שטויות", הוא אומר. "קוברים את הצעירים שלנו ולא מבינים למה אבות קוברים בנים. אני נגד אלימות. הייתי צריך לבחור בין הגירה לבין אלימות, והעדפתי להגר ולהתרחק. לגדל את הילדים שלי באווירה הרבה יותר מפויסת, הרבה יותר סלחנית".
 

הצעיר הבדואי מקווה שהרשויות בקנדה יקבלו את הבקשה שלו למקלט הומניטרי. "אני מקווה שהחברה הערבית בישראל תשפר את מצבה, שיעשו הכל כדי למנוע את הרצח הבא", הוא מסכם. "שיחזרו באמת לדת, שיחששו מבורא עולם. הכסף לא פותר בעיות, אלא רק מחמיר אותן".