יכול להיות שעידן "הראש בתוך הסמארטפון" הוא שגורם לנו לאבד חפצים ברכבת יותר מאי פעם. ברכבת ישראל מספרים שבמגוון האבידות יש לא רק טלפונים סלולריים ומשקפי שמש, אלא גם אבידות מוזרות יותר, שלא לומר גדולות ויקרות ערך, המעלות תהייה לגבי מה עבר, למשל, בראשו של האדם ששכח את הקביים שלו בקרון.

רכבת ישראל הכריזה על "שבוע האבידות", שיימשך עד סוף השבוע, ובמסגרתו תעובה פעילות מחלקת האבידות בתחנת הרכבת תל אביב סבידור מרכז, ושעות הפעילות היומיות במחלקה יוארכו בשעה (מ־7:30 עד 20:30). לפי הרכבת, בתום השבוע, אבידות אשר לא יהיה להן דורש ואשר הגיעו למחסן לפני שלושה חודשים או יותר, ייתרמו לעמותות ללא כוונת רווח.

"את בעל הקביים האבודים עדיין לא מצאנו, ובימים אלה מחלקת האבידות והמציאות ברכבת עמלה למצוא את הבעלים, שככל הנראה החלים באורח פלא", סיפר בהומור דובר רכבת ישראל מתן ברקוביץ'. "קשה להבין כיצד שוכחים קביים, אבל המקרה הזה די שכיח, ואין זו הפעם הראשונה שזה קורה. דרך אגב, מישהו שכח קורקינט חשמלי שעולה כמה אלפי שקלים. גם זה חפץ שקשה מאוד להסביר כיצד אפשר לשכוח".

מהצילומים ששלחו לנו ממחסן ההפתעות של רכבת ישראל עולה שהישראלים נוטים לשכוח כאמור לא רק דברים קטני ממדים אלא גם חפצים גדולים, ובהם מנשא לחתול, חצוצרות מקצועיות, מגבות, סקייטבורדים (גלגשות), בגדי חוף, לפטופים, סוללות לאופניים חשמליים, פסל אפריקאי, לוח מחיק, צעצועי ילדים, ואפילו כיסא תינוק לרכב. ממש לפני סגירת הכתבה עוד הספקנו לקבל תמונה של ראש בובה, כנראה בובה המיועדת למספרות או להפקות תיאטרון, שאך זה הגיעה למחלקה ומצפה לבעליה בקוצר רוח.

ארנקים שנשכחו ברכבת. צילום: רכבת ישראלארנקים שנשכחו ברכבת. צילום: רכבת ישראל

ואם זה לא מוזר מספיק, מתברר שיש אבידות מוזרות אף יותר. "מצאנו גם שטריימלים וכובעים יקרים מאוד של חרדים, כובעי פרווה העולים עשרות אלפי שקלים במקרה הטוב", גילה ברקוביץ'.

"יש שקיות דיוטי פרי שבוודאי אנשים ציפו לאסוף אותן במשך כל החופשה, וגם קסדות. ברכבת לנתב"ג אנחנו נתקלים בהרבה חגורות כסף ודרכונים, אנשים שעושים את דרכם לחו"ל משאירים לנו אותם למזכרת. במקרה הזה כמובן צוות מיוחד שלנו מצא עצמו כבר כמה וכמה פעמים נוסע עד לשדה התעופה ומאתר את בעל הדרכון. כך גם כאשר נמצאים ארנקים, כרטיסי אשראי וחפצים בעלי ערך אישי. אנחנו מנסים לאתר את בעליהם בעזרת סימנים מזהים וחשבונות פייסבוק".


על אוטומט

על פי נתוני הרכבת, מדי יום ביומו אובדים כ־600 חפצים. בדרך כלל במהלך השנה אנשים פונים לאיתור האבידה, אולם בחודשי הקיץ, סביר להניח שמפאת החופשות, רק כ־100 פניות להשבת האבידות מתקבלות בכל יום. ההמלצה היא לא להגיע למחלקת האבידות לפני שיוצרים עמה קשר טלפוני (5770*) כדי לוודא שאומנם אותרה האבידה במקום. אם יש סימני היכר, זה יקל על הצוות את החיפוש.

זו הפעם הראשונה שברכבת ישראל עורכים את המבצע הזה, והוא מתקיים מכיוון שבמחסני המחלקה כבר אין מקום. "בשנה האחרונה אנחנו עדים משום מה לעלייה גדולה מאוד בשיעור החפצים הנשכחים בקרונות", דיווח ברקוביץ'. "אנחנו לא יודעים למה בדיוק. צריך להביא בחשבון שרוב נוסעינו נוסעים בקווים קבועים ובשעות מסודרות, וכנראה משהו בשגרת הנסיעה גורם להם לפעמים להתנהל 'על אוטומט' ולשכוח. בחודשי הקיץ יש עלייה באבידות, מכיוון שיש תנועה ערה של תיירים ושל נוסעים מזדמנים".

שטריימל שנשכח ברכבת. צילום: רכבת ישראלשטריימל שנשכח ברכבת. צילום: רכבת ישראל

"ברכבת מציעים מדי יום יותר מ־250 אלף נסיעות", אמר מנהל אגף התחנות אלון בן ישי, האחראי גם למחלקת האבידות. "אנו מוצאים מגוון רחב של פריטים - מהם דברים יקרי ערך ובעלי ערך סנטימנטלי. השבוע הרחבנו את שעות הפעילות כדי לעודד את האנשים שלא יתייאשו. המסר שלנו הוא שרכבת ישראל עושה כל מאמץ כדי למצוא את האבידה, לשמור עליה ולהשיבה".


מהי הפרוצדורה שעובר חפץ שנשכח?

"אם הנוסע איבד אותו ברכבת או בתחנה, הדבר מגיע למנהל התחנה, נשמר, מתועד וממוספר, וצוות איסוף מלקט את הפריטים ומביאם למשרד מחלקת האבידות בתל אביב".

נתקלת בדברים מיוחדים?

"היו כמה אבידות מיוחדות, למשל טבעת אירוסים יקרה מאוד שאבדה. איני מספר על משהו נקודתי, כי יש מגוון רחב של אבידות. אבל מבחינתנו, כרכבת, איננו מתייחסים לערך הכספי. אפילו לכומתה שחייל איבד עשוי להיות ערך מיוחד, אם למשל הוא קיבל אותה מבן משפחה שנפטר".