כמחצית מכ־17 אלף ניצולי השואה המטופלים בעמותת "עמך - המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה ובדור השני", מוגדרים כאלמנים (ומיעוטם גרושים), ורבים מהם חיים בגפם וחשים בדידות קשה.

"חלק מניצולי השואה החיים היום שרדו את השואה כילדים", אומרת מי חיות, עו"ס ותרפיסטית שמעניקה תמיכה נפשית לניצולים בעמותת "עמך". "בנוסף לטראומות ולקשיים שחוו, הם מתמודדים עם בעיות הזִקנה והבדידות. במועדונים החברתיים־טיפוליים ב'עמך' החברים יכולים ליהנות מפעילויות שלא עשו בגיל צעיר בגלל המלחמה. הם שרים יחד, מציירים, יוצרים, לומדים שפות, מטיילים, חוגגים ימי הולדת, ונפגשים עם חיילים ותלמידים".
 

אחד מהם הוא הרי הניגסברג (82), אלמן וניצול שואה, המתגורר לבדו בחיפה. יש לו בן בארה"ב ושתי בנות בישראל. למרות גילו, עד לפני תשעה חודשים החזיק הניגסברג בית מלאכה לתכשיטנות שבו עבד כצורף. לאחר שנאלץ לעזוב את עבודתו בשל נסיבות רפואיות, חיפש עיסוק שימלא את יומו והגיע ל"עמך" חיפה.

"הפעילות של המקום עוזרת לי מאוד ונותנת לי טעם לחיים", הוא מספר בחיוך. "אני מחכה ממש בכיליון עיניים למפגשים השבועיים. פגשתי ב'עמך' אנשים נחמדים ופתוחים לשיחה וצוות מקסים. אלו רגעים שממלאים את הנפש שלי במשמעות ובגאווה". בתו, אורלי גרציאני, הוסיפה: "אבא היה אדם עצמאי לחלוטין עד לפני שנה, למרות שהתאלמן לפני 30 שנה וחי בגפו תקופה ארוכה. אני מאוד מתרגשת ושמחה לראות כיצד העמותה ממלאת את הצורך הזה עבורו".