פרסומים חדשים על התגליות בבית הקברות הפרהיסטורי בגליל חושפים מנהגי קבורה ייחודיים מהתקופה הנטופית. לפני יותר מעשור התגלה במערת חילזון תחתית, בשיפוליו של נחל חילזון שבגליל המערבי, בית קברות פרהיסטורי המתוארך לתקופה הנטופית, לפני 12 אלף שנה. באותה תקופה עברו בני האדם להתגורר במבני קבע מאבן ולקבור את מתיהם בטקסים מורכבים. הקבר המפורסם ביותר שהתגלה במערה הוא של אישה שמאנית, שככל הנראה שימשה כמנהיגה רוחנית של קבוצה או של שבט.

אף שמשלחת החפירות באתר, בראשות פרופ' ליאור גרוסמן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, סיימה את החפירות באתר בשנת 2008 - הממצאים שהתגלו בו מהווים כר פורה למחקר עד היום.

באחרונה פרסמו חוקרי האתר ממצאים חדשים בכתבי העת המדעיים PLOS ONE ו־Journal of Anthropological Archaeology. לפי אחד המאמרים, מתחת לשלד השמאנית בן 12 אלף השנה שנמצא במערה התגלה כלי שבור, המעיד על התנהגות פולחנית ייחודית שמטרתה "להרוג" כלי אבן שבעליהם מתו. במקביל הצליחו חוקרי האתר לשחזר את טקסי הקבורה השונים שנערכו במערה על ידי מיפוי הפסולת שנותרה אחריהם.

אחת ממנחות הקבורה של האישה השמאנית, שלהערכת החוקרים באתר מתה בגיל 45, הייתה קערת בזלת. לדברי החוקרים, במהלך טקס הקבורה המורכב שערכו לשמאנית שברו המשתתפים את הקערה במתכוון והניחו אותה בקבר.

פרופ' גרוסמן ציין כי "ייחודו של כלי הבזלת מקבר השמאנית הוא השבירות הרבות שנראות עליו ועצם זה שהוא נמצא בקבר מתחת לגופת הנקברת, שהיא עצמה הייתה כנראה אישיות חשובה לאנשי התרבות הנטופית, שכן מנחות הקבורה שהניחו איתה הן ייחודיות בממצא הארכיאולוגי של ארץ ישראל".

במחקר הנוסף נבחן אופן פיזור הפסולת באתר במהלך אירועי קבורה חוזרים ונשנים, תוך שימוש בכלי מיפוי ממוחשבים כדי לנתח את הפיזור המרחבי ואת הכמות היחסית של מצבורי הפסולת. תוצאות המחקר מורות כי קבורת השמאנית הייתה הפעילות הראשונה שנערכה באתר. לכבוד טקס הקבורה שלה נבנו שני מבנים, הראשון לקבורתה והשני להטמנה של פסולת ושאריות מסעודת הקבורה.